לפסק הדין בעניין חברת השמירה בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביה"ד האזורי לעבודה הרשיע את חברת 'השמירה' לאחר שקבע כי בכך שסירבה לקבל אישה שומרת מצוות לעבודה כמאבטחת בשופרסל, הפלתה אותה מחמת מינה ודתה. בערעור שהגישה החברה לביה"ד הארצי ביקשה להימנע מהרשעתה ולהטיל עליה צו מבחן ושל"צ במקום. מה נקבע?
'חברת השמירה', העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה, פרסמה בעיתון מקומי בבני ברק מודעת 'דרושים' לתפקיד בודקים/ות ביטחוניים בסניפי "שופרסל" באלעד, ובעקבות זאת פנתה אליה תושבת אלעד שומרת מצוות, והיא אף זומנה לראיון בפני מנהל השירות האזורי של החברה וסגנו.
אלא שלטענתה, המנהל והסגן אמרו לה כי המשרה אינה מתאימה לנשים דתיות. לפיכך, הגישה תלונה למשרד התמ"ת, בה טענה כי השניים דחו את מועמדותה אך ורק מחמת מינה ודתה.
לפיכך, הגיש משרד התמ"ת כתב אישום נגד החברה ושני המנהלים לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, והם הורשעו בעבירה של איסור אפליה. בנוסף, הוטל על החברה קנס של 25,000 שקל והיא חויבה לפצות את המתלוננת ב 5,000 שקל. לאחר מכן, ביטל ביה"ד, בהסכמת המדינה, את הרשעת המנהל וסגנו והטיל עליהם צו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור במקום, אך את הרשעת החברה הותיר על כנה.
לפיכך, הגישה החברה ערעור לביה"ד הארצי לעבודה. החברה טענה, כי אין זה צודק להטיל עליה אחריות פלילית בגין התנהלות פסולה של שניים מעובדיה הזוטרים, שפעלו ללא ידיעתה ובניגוד להנחיותיה.
לחילופין ביקשה, כי גם אם טענותיה לא יתקבלו, תבוטל הרשעתה ותוטל עליה ענישה במקום, שכן תוצאות ההרשעה עלולות להיות חמורות, ובין היתר למנוע את השתתפותה במכרזים ולפגוע באלפי עובדים.
משרד התמ"ת טען, כי משהחברה העניקה למנהליה את הסמכות לראיין עובדים ולדחות את מועמדותם, עליה לקחת אחריות על מעשיהם, וכי כלל לא ניתן להטיל צו מבחן ושל"צ על תאגיד.
הותרת ההרשעה היא בלתי מידתית
השופטת סיגל דוידוב - מוטולה קבלה את הערעור בחלקו. נקבע, כי תאגיד יישא באחריות בגין עבירת אפליה רק כאשר העבירה בוצעה ע"י אחד מהעובדים הבכירים שלו, ובמקרה זה, מאחר שהעניקה למנהל וסגנו את הסמכות הבלעדית לדחות את מועמדות המתלוננת לעבודה, יש לראות בהם כעובדים בכירים (אורגנים), שהחברה אחראית למעשיהם.
עם זאת נקבע, כי הותרת ההרשעה על כנה תהא בלתי מידתית, היות וניתן להשיג את אותה תכלית גם באמצעות ענישה ללא הרשעה, כך למשל, ניתן באמצעות הטלת צו לשירות לתועלת הציבור, לחייב את החברה להביא לתרומה חברתית לסיוע במאבק לביעור האפליה בתעסוקה על מגוון צורותיה. זאת, כך נקבע, בהתחשב בביטול הרשעת המנהלים, הנזק שיכול להיגרם למוניטין החברה ולעובדיה והעובדה כי מדובר בתקלה בודדת.
לבסוף החזירה השופטת את התיק לביה"ד האזורי לעבודה, לשם הטלת גזר הדין המחודש.
עו"ד אראל גלבוע מגיב על פסק הדין:
"לפסק הדין חשיבות בשני היבטים: האחד- הגדרת בעלי תפקידים זוטרים בחברה כאורגנים, שמאפשרים הטלת אחריות פלילית על החברה המעסיקה; ההיבט השני- לפיו עקב פגיעה בשמה הטוב של החברה והסכנה לעסיקה, מוותרים לחברה ונמנעים מהרשעתה בפלילים."
"בכך, לדעתי, נוצרת אפליה המעדיפה את טובתה העסקית של חברה על פני הגנה מפני ביצוע עבירות פליליות ע"י תאגידים, שכן ביטול ההרשעה עלול לשדר מסדר הפוך מהמסר שהיה בעצם ההרשעה, בלא קשר לחומרת העונש או קולתו".
לפסק הדין בעניין חברת השמירה בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין