פסק הדין שניתן באחרונה מלמד למה לא כדאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בלי חוות דעת ראויות. התובע טען כי במשך מעל ליממה לא קיבל טיפול מתאים וכתוצאה מכך נגרמה לו נכות קשה. אלא שהשופט מצא שקרים בוטים בעדותו וחייב אותו בהוצאות של כ-50,000 שקל.
בתביעה שהוגשה ב-2015 טען האיש כי בפברואר 2008 חש בליבו והזמין אמבולנס שפינה אותו לבית החולים מאיר. אלא שבמשך מעל ליממה אף רופא לא ניגש אליו והוא נאלץ לסבול מכאבים איומים ללא מענה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין רשלנות רפואית
לדבריו, רק למחרת בערב נבדק וגילו אצלו אוטם בלב שבעקבותיו נאלץ לעבור צנתור ואף השתלת לב וכליה. לטענתו, בית החולים התרשל בכך שלא אבחן את האוטם בסמוך להגעתו ולא טיפל בו כנדרש.
התובע הדגיש כי לפני האירוע ניהל "אורח חיים רגיל לגמרי" ומאז הוא סובל מ-100% נכות ו"בקושי הולך 200-300 מטר".
עוד לדבריו, קודם לאירוע השתכר כ-40,000 שקל לחודש ובעקבותיו הפך למובטל. התובע צירף לתביעה חוות דעת רפואית לפיה העיכוב בטיפול הרפואי גרם לו לנזק בלתי הפיך.
בית החולים טען בתגובה כי לא הייתה כל התעלמות מתלונות התובע. התובע הגיע לבית החולים עצמאית ולא באמצעות אמבולנס ומיד נערכה לו סדרת בדיקות. נמצא כי הוא סובל מחום והצוות העלה את החשד כי מדובר באירוע לב.
התובע אובחן כסובל מדלקת ריאות ולכן הוחלט לטפל בזיהום במחלקה הפנימית. מומחה ההגנה דחה את טענות התובע כי היה צריך לבצע צנתור מידי וקבע כי לא רק שצנתור תוך כדי הדלקת לא היה מועיל אלא יכול היה אף להזיק ולגרום לדימום מסוכן.
עוד לא מת
השופט ד"ר מנחם רניאל מבית המשפט המחוזי בחיפה הטיל ספק רב באמינות התובע. לדבריו, התובע התחמק מהשאלות שנשאל ועדותו הייתה רצופה שקרים. כך למשל, הוכח כי בניגוד להצהרותיו שהיה "במצב תפקודי טוב", בשנים שקדמו לאירוע עבר התובע התקף לב וניתוח מעקפים, הוציאו לו כליה וביטוח לאומי קבעה לו נכות של כמעט 100%.
עוד הוכח כי בניגוד לטענותיו, התובע לא עבד מספר שנים לפני האירוע. בהקשר זה דחה השופט את הסבריו של התובע שילדיו השמידו את כל מסמכיו כי ראו שהוא הולך למות: "אינני מאמין שילדיו של אדם ההולך למות, ועוד לא מת, מגיבים כך שהם מבערים את כל מסמכיו".
השופט הוסיף כי גרסת התובע אינה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים. כך, בעוד שהתובע טען כי "צרח וזעק לעזרה", מהמסמכים עולה כי הוא נבדק כל כמה שעות ונמצא ש"מצבו הפיזי טוב".
השופט קיבל את עמדת ההגנה כי מרגע שהתקבל התובע למיון הוא "קיבל את הטיפול הטוב והראוי, על פי הבדיקות האובייקטיביות ועל פי תלונות התובע".
לנוכח כל זאת דחה השופט את התביעה. בסוף דבריו כתב השופט כי נראה "שלא היה מקום להגיש את התביעה מלכתחילה" ולכן על אף הנטייה שלא לפסוק הוצאות משפט בתביעות רשלנות רפואית, קבע כי התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד של 46,600 שקל.
עו"ד הדסה פלד, העוסקת בתחום הרשלנות רפואית, מבקשת להאיר את תשומת לב התובעים. לדבריה, "תביעה על רשלנות רפואית מחייבת להוכיח את החבות של הצוות הרפואי במסמכים רפואיים ובחוות דעת מומחים העוסקים בתחום הרלוונטי. גם את הנזק הממוני יש להוכיח בראיות הולמות כמו חשבוניות, חוות דעת ועדויות מתאימות. ללא הוכחה ראויה המגובה במסמכים – אי אפשר לצפות לזכות בתביעה כזו".
- ב"כ התובע: עו"ד רשאד סלים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד תמר קרת
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין