רוכב אופניים חשמליים שדרס אישה יפצה אותה ברבע מיליון שקל

האישה נחבלה בראשה ונגרמו לה שברים בפנים. בית המשפט קבע שהיא נותרה עם נכות של 10% כתוצאה מהתאונה

השופט הבכיר יובל גזית קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה כבת 64 שנפגעה מרוכב אופניים חשמליים ב-2015. השופט קבע כי התאונה, בה נחבלה האישה בראשה, גרמה לכך שהיא פרשה מעבודתה מוקדם מהצפוי. רוכב האופניים יפצה אותה על אובדן שכר, פנסיה וזכויות סוציאליות, כאב וסבל הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי.  

התובעת, ילידת 1949, מנהלת חשבונות בעיסוקה. התאונה התרחשה בפברואר 2015 כשהנתבע רכב על האופניים החשמליים ופגע בתובעת. 

כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת והובהלה לבית החולים איכילוב, אושפזה במחלקה הנוירוכירורגית כשהיא סובלת מחבלת ראש, שבר באף, שבר בארובת העין ומשיניים שבורות. בדיקת CT מוח הדגימה דימום. 

לטענת התובעת, בעקבות התאונה היא רותקה לביתה תקופה ממושכת, נעדרה מעבודתה, נגרמו לה הפסדי שכר, והיא נזקקה לעזרה וסיעוד. לאחר מכן עקב מצבה הקוגניטיבי, נאלצה התובעת להפסיק את עבודתה לחלוטין, ופרשה בסוף חודש יולי 2015.

בפסק דין שניתן ב-2018 נקבע כי הנתבע אחראי לתאונה. בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לגובה הנזק. 

התובעת טענה כי יש לחשב את הפסדי השתכרותה מחודש אוגוסט 2015, אז סיימה לקבל שכר על חשבון ימי המחלה הצבורים, ועד לגיל 69 - הגיל המינימלי בו הייתה מפסיקה לעבוד בחברה. זאת, על בסיס שכרה עובר לתאונה.

מנגד הנתבע טען כי התובעת תכננה לפרוש לגמלאות כבר במועד התאונה ואף צמצמה משרתה באופן התואם את העובדה כי עמדה על סף פרישה.

התובעת נבדקה על ידי מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר ציין כי כבר בעברה של התובעת, ללא קשר לתאונה, היא הייתה מצויה בטיפול פסיכיאטרי החל משנת 2001 וכן אובחנה כסובלת מדיכאון, חרדה והפרעות שינה. עקב כך, היא טופלה במגוון תרופות. 

המומחה מצא שהתובעת סובלת מהפרעות קוגניטיביות קלות יחסית, אשר נובעות ממספר גורמים: חבלת הראש בתאונה, מחלה מפושטת של כלי הדם המוחיים ומצבה הנפשי/רגשי. 

המומחה העמיד את נכותה של התובעת על 25% בגין ליקויים קוגניטיביים קלים, מהם ייחס 40% לחבלת הראש מהתאונה, כך שנכותה הנוירולוגית של התובעת מהתאונה היא בשיעור של 10%.

גולגולת דקה

השופט יובל גזית אימץ את מסקנת המומחה לעניין שיעור הנכות.

לגבי הקשר שבין התאונה לבין הפסקת העבודה הוא ציין כי מנהלה האישי של התובעת העיד שאלמלא התאונה היא הייתה ממשיכה לעבוד כרגיל.

יחד עם זאת כתב השופט כי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט בתחום הנוירולוגיה, כושרה ותפקודה של התובעת לא היו שפירים עובר לתאונה, והיא סבלה בעברה מבעיות פסיכיאטריות, ביניהן דיכאון עם השלכה על התפקוד הקוגניטיבי. ואולם, התאונה לא היטיבה עם כושר השתכרותה, ומצבה הקודם הוא בבחינת גולגולת דקה. 

בנסיבות אלה קיבל השופט את גרסת התובעת בדבר כוונתה לעבוד עד גיל 69, ואת גישת המעסיק לפיה לא הייתה מניעה לכך.

אף על פי כן, השופט כתב כי הפסקת עבודתה לא נעשתה בשל התאונה בלבד אלא בשים לב למצבה הרפואי הכולל המורכב, הן לפני התאונה עבור לתאונה וכלה בהתמודדותה עם מחלת הסרטן וניתוח ריאות שעברה אחרי התאונה.

לפיכך פסק השופט לטובת התובעת פיצוי בגין אי כושר מלא לתקופה של חודש וחצי מן התאונה ולאחר מכן 25% לתקופה של 13 חודשים וחצי עד לניתוח.

עוד פסק השופט פיצויים בגין הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל בסך כולל של 204,884 שקל.

כמו כן חויב הנתבע בשכ"ט עו"ד בסך 48,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד יונית נחום
• ב"כ הנתבע: עו"ד נטלי דולינגר זאקש, עו"ד עומרי אייליג

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין