לפני כחודש ימים קבע ביהמ"ש בניו-יורק כי לבנק הערבי, שאפשר העברת כספים למחבלים מתאבדים, אחריות לנזקי הנפגעים בפיגועי החמאס. עם זאת, הקביעה חלה רק על הנפגעים בעלי האזרחות האמריקאית. ומה לגבי הישראלים? עו"ד דוד מנע כולו תקווה שהערעור שהגישו יתקבל.
בשנת 2004 הגישו כ-6,000 נפגעי טרור - פצועים ובני משפחות של נרצחים - תביעה נגד הבנק הערבי בביהמ"ש הפדראלי בניו-יורק בגין העברת כספים למשפחות מחבלים מתאבדים בעשרים וארבעה פיגועי טרור של החמאס.
התביעות, שהוגשו מכוחו של החוק האמריקאי "חוק הניזוקים בשם (אזרחים) זרים", התבססו על טענות בדבר הפרת החוק הבינלאומי מצד הבנק הערבי.
ההליך התנהל במשך מספר שנים, במסגרתו נחקרו תובעים ומומחים בארץ ובארה"ב. אלא שב-17 לאפריל 2013, פרסם ביהמ"ש העליון בארה"ב החלטה שלפיה החוק אינו חל על מעשי נזיקין שהתרחשו מחוץ לטריטוריית ארה"ב, אלא אם הוכח קשר ישיר וחזק ביותר לארה"ב. עוד נפסק, כי עצם הימצאותו של תאגיד פיסית בארה"ב, אין בה כדי לקיים את דרישת הקשר הישיר. (Kiobel v Royal Dutch Petroleum Co., No 10-1491 at 14 )
החלטה זו של ביהמ"ש הפדראלי לערעורים המכונה "הלכת קיובל" חייבה כמובן את השופט שדן בתביעות של נפגעי הטרור נגד הבנק הערבי ובאפריל 2013 התביעה נדחתה.
בספטמבר 2013 הגישו האזרחים הישראליים שנדחו ערעור לביהמ"ש הפדראלי לערעורים, שנקבע לדיון בעוד כחצי שנה. עם זאת, ביהמ"ש הפדראלי החליט להמשיך לדון בתביעתם של חלק מהתובעים הישראלים שהם גם אזרחים אמריקאים, כלומר – אלה שלהם אזרחות כפולה.
לפני כחודש, לאחר הליך ממושך של 10 שנים שבמהלכן נחקרו כל התובעים והמומחים של שני הצדדים, פסק חבר המושבעים כי הבנק הערבי נושא באחריות על כך שאפשר העברת כספים למשפחות המתאבדים ברחבי יהודה ושומרון.
חשוב לספר, כי הבנק הערבי סירב להעביר מסמכים רלבנטיים ממשרדיו ומסניפיו הנמצאים מחוץ לארה"ב, ועל כן, כסנקציה עונשית, ניתנה רשות לחבר המושבעים להסיק כי הבנק הערבי סיפק שירותים פיננסיים לארגונים אשר הוכרזו ע"י ארה"ב כארגוני טרור זרים, בכללם החמאס, מנהיגותו ושירותי הרווחה שלו.
בימים אלה עבר חבר המושבעים לדון בשאלת הנזק. כדי לסבר את האוזן נבהיר, שהפיצויים שנוהגים בתי המשפט האמריקאים לפסוק על נזקים עומדים על שיעורים מאוד גבוהים, חסרי תקדים בישראל (במאמר מוסגר כדאי להביע תקווה שבתי המשפט בישראל ילכו בעקבותיהם ויפסקו פיצוי ראוי וגבוה לניזוקים).
כמי שמייצג את התובעים הישראלים בערעור, אני בהחלט מאמין שגם לאחר ההלכה החדשה של ביהמ"ש העליון האמריקאי, התביעה המקורית תואמת את הפרשנות ל"חוק הניזוקים. מעשי הנזיקין אשר אנו משייכים לבנק הערבי מחוברים בקשר ישיר לטריטוריית ארה"ב, שכן הפעילות והעברות הכספים בוצעו באמצעות סניף הבנק בניו-יורק. אם התביעה לא תתקבל, משמע כי ארגונים שונים יוכלו להשתמש בהקמת חברות כדרך להסתיר פעילות טרור.
בינתיים, במסגרת הערעור, ביקשה השופטת נינה גרשון מביהמ"ש הפדראלי בניו-יורק מהצדדים להגיש לה חוות דעת משפטית בכתב בנוגע לשאלה: האם תאגידים, בשונה מבני-אדם, יכולים להיתבע תחת חוק הניזוקים ומה ההשלכות של "הלכת קיובל" על הטיעונים מטעם נפגעי הטרור הישראלים. לנוכח החידוש המשפטי והצורך בפרשנות, עשוי ההחלטה הסופית להתקבל בטווח זמן ממושך וארוך מהצפוי.
כדאי גם לציין שבמקביל לערעור ולדיונים בתיק, הגיש הבנק הערבי בקשה למשפט חוזר, שבמסגרתו נטען שהנחיות השופטת לחבר המושבעים לא היו נכונות ולא תקינות . כיצד ייגמרו ההליכים? נדע רק בהמשך.
* עו"ד דוד מנע עוסק בדיני נזיקין ובמשפט חוקתי
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין