צו ירושה קובע את זכויות היורשים בנכסיו של אדם שנפטר ולא הותיר צוואה. כיצד יש לפעול במקרים בהם צוואה שהתגלתה פתאום או יורש נוסף מעוררים את הצורך לשנות את הצו?
כשאדם נפטר מבלי להותיר צוואה יורשיו צריכים לפנות לרשם לענייני ירושה ולבקש צו המצהיר על זכויותיהם בנכסיו כדי לחלק ביניהם את העיזבון.
תהליך הוצאת הצו
עם הגשת הבקשה הרשם מפרסם את הדבר ברבים ומאפשר הגשת התנגדויות בתקופה מוגדרת בזמן. התנגדות יכולה להיות מוגשת על ידי כי מי שטוען שאין לתת צו ירושה על סמך הבקשה. התנגדויות מוגשות לרוב על בסיס אחת הסיבות הבאות: טענה שהמנוח השאיר צוואה שיש לפעול על פיה, טענה שיש למנוח יורשים נוספים מעבר למה שצוין בבקשה לצו (למשל ילד מחוץ לנישואין) או טענה שאחד היורשים המפורטים בצו אינו זכאי לרשת על פי החוק.
אם הוגשה התנגדות הדיון מועבר לבית המשפט לענייני משפחה כדי שידון בטענות ההתנגדות ויחליט אם לקבל אותן או לדחותן.
אך האם ניתן להגיש בקשה לביטול או תיקון צו ירושה לאחר שניתן? האם בקשה כזו תתקבל גם לאחר תקופת שיהוי ארוכה? אילו טענות יכולות להצדיק את ביטול הצו או תיקונו?
תיקון או ביטול צו ירושה
חוק הירושה קובע שכעיקרון הרשם לענייני ירושה או בית משפט רשאים לתקן או לבטל צו ירושה על סמך טענות או עובדות שלא היו בפניהם בזמן שניתן הצו.
ואולם, חשוב להבין שבית המשפט והרשם לא מחויבים להתייחס לטענות או עובדות שהמבקש היה יכול להציג לפני מתן צו ירושה או בהזדמנות הסבירה הראשונה שהייתה לו ולכן במקרה בו בקשת התיקון מוגשת זמן רב לאחר הוצאת הצו תיבחן השאלה האם השיהוי (האיחור) היה מוצדק.
כלומר, בהפעלת שיקול הדעת האם להיעתר לבקשת התיקון בית המשפט יבחן שלושה תנאים מצטברים:
- האם קיימת עובדה או טענה חדשה שלא היו בפני הרשם או בית המשפט לפני מתן צו הירושה? למשל, גילוי צוואה או יורש נוסף.
- האם העובדה או הטענה החדשה היו משפיעות על מתן צו הירושה אם היו מובאות בזמן?
- האם מבקש השינוי הביא בפני בית המשפט או הרשם את העובדה או הטענה החדשה בהזדמנות הסבירה הראשונה? בהקשר זה יודגש שבדרך כלל בית המשפט ידחה בקשה לביטול או תיקון צו ירושה אם המבקש לא פעל בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, אך מדובר בהחלטה הנתונה לשיקול דעת.
מהו שיהוי סביר?
השאלה מהי אותה "הזדמנות סבירה ראשונה" או מהו שיהוי מוצדק נקבעו בפסיקה. השופט אסף זגורי מנה בשני פסקי דין שניתנו על ידו (ת"ע 41070-08-10, ת"ע 2121-03-10) את הקווים המנחים בשאלה זו:
- תיקון או ביטול צו ירושה הוא החריג ואילו קיום הצו הוא הכלל.
- האם המבקש ידע או יכול היה לדעת על העובדה/הטענה שבידיו אם היה בודק כדבעי?
- האם המבקש פעל בתום לב? כיצד הוא מסביר את השיהוי והאם הסבריו מניחים את הדעת?
- ככל שהשיהוי רב יותר כך גדלים הסיכויים שהבקשה תדחה (אולם היו מקרים שבהם שיהוי מוצדק הביא לביטול צו ירושה גם לאחר תקופה של שנים).
- האם הטענות או העובדות אשר מבססות את הבקשה הן בעלות משקל?
- האם השיהוי גרם לצד השני קשיים בהבאת ראיות?
- מהי מידת הפגיעה בכל אחד מהצדדים אם צו הירושה לא יבוטל ומנגד כיצד ביטול הצו ישפיע על צדדים שלישיים שהסתמכו עליו?
כך לדוגמא, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ביטל לפני כשנה צו ירושה בעקבות בקשה שהגיש אדם נגד אחיו. האח הציג בפני בית המשפט צוואה כשרה שנערכה על ידי אמו. בית המשפט קבע שהשיהוי במקרה זה (11 חודשים) היה סביר מאחר שבני המשפחה לא חילקו עדיין את הרכוש ביניהם מטעמים דתיים. הוא קבע בנוסף שצוואה כשרה מצדיקה ביטול צו ירושה שכן "מצווה לקיים את דבר המת" (תע 13188-07-12).
לעומת זאת, ב-2010 בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהוגש על פסק דין שביטל צו ירושה. בית המשפט המחוזי ציין שלמרות שהצד שביקש את ביטול הצו אחז בידיו צוואה, המסמך לא הוצג על ידו בהזדמנות הראשונה אלא רק לאחר שנה וחצי כאשר אחיו החלו לנקוט בהליכים למימוש צו הירושה. בית המשפט גם מצא פגמים בצוואה עצמה וביטל אותה (עמ"ש 13757-05-10).
לסיכום, סיכויי הצלחת בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה תלויים במידה רבה בתום לבו של המבקש, התנהלותו ומניעיו. לכן, אם ברצונכם לתקוף צו ירושה קיים חשוב שתעשו כן מיד עם גילוי הנסיבות המצדיקות את השינוי.
* עורכת דין גילה עיני עוסקת בירושות וצוואות, דיני משפחה, גירושין וגישור
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין