דיירי בניין ברחוב דוד המלך, שחלק ממנו מושכר לתיירים מזדמנים, התלוננו שהאורחים תופסים להם את החניה ומשאירים בדלי סיגריות בעציצים. השופט שם לזה סוף
בית משפט השלום בירושלים אסר לאחרונה על חברת "ישראנטלס קינגסוויטס" העוסקת בהשכרת דירות לטווח קצר, להמשיך בפעילותה בבניין המצוי ברחוב דוד המלך בעיר. השופט דניאל מרדכי דמביץ קבע שהשכרת הדירות באופן זה מנוגדת לתקנון הבניין שמתיר שימוש בדירות "למגורים בלבד", ואף נעשית ללא רישיון בניגוד לדיני רישוי עסקים.
בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט באוקטובר 2021 תואר סבלם של הדיירים מן ההשכרות לטווח קצר שמבצעת החברה באמצעות פלטפורמות "בוקינג" ו"AirBNB", ב-6 מתוך 26 הדירות שבבניין. בין היתר סופר על שקיות אשפה מדירות האירוח שמונחות ליד פחים קטנים שאינם מיועדים לכך, על בדלי סיגריות שמושלכים לעציצים, ועל כך שחלק מהאורחים משתמשים בחניות של הדיירים הקבועים ומטרידים אותם באינטרקום אחרי שהסתבכו עם הצ'ק-אין.
בנסיבות אלה ביקשו הדיירים לאסור על החברה להמשיך בפעילותה.
מנגד טענה החברה – שמשכירה דירות ב-78 נכסים אחרים מלבד הבניין נשוא התביעה – כי תקנון הבית המשותף בבניין אינו אוסר על השכרת דירות לטווח קצר. לטענתה, המטרה האמיתית של התביעה היא להוריד את ערך הדירות כדי שהתובע, המשמש פה ליתר הדיירים, יוכל לקנות אותן כחלק מהליך פינוי בינוי אותו הוא מקדם.
בתוך כך טענה החברה שהיא מפעילה מנגנוני פיקוח לצורך שמירה על שלוות הדיירים, כגון מצלמות בכניסה לדירות שנועדו לנטר התנהלות בעייתית מצד האורחים, ואף הוצבו שלטים לשמירה על הסדר. משכך עתרה החברה לדחות את התביעה נגדה.
"התנערות בוטה מאחריות"
השופט דמביץ מתח ביקורת על החברה ובעליה (הנתבעים), לנוכח הסבל הרב שחווים הדיירים כתוצאה מהשכרת הדירות: "כלל הטענות מטעם הנתבעים מדגימות וממחישות התנערות בוטה מאחריות. הנתבעים הנכבדים אינם נמצאים בשטח, אולם הם מזמינים בכל רגע נתון קבוצות אורחים לשש הדירות שהם משכירים בבית המשותף. הנחיות כתובות בתקנון ממוחשב או בשילוט כלשהו בחניית הבניין, אינן מהוות ערובה הולמת לכך שדיירי הבניין הקבועים לא יוטרדו בכל דרך מנוכחותם של אורחים-לרגע בבית המשותף".
בנקודה זו השופט הדגיש כי המצלמות שהותקנו בחזית הדירות, מתעדות את הנעשה למסך שנמצא במשרדו של הבעלים. כלומר כשאין איש במשרד – בלילות, בשבתות ובחגים – אין שום פיקוח. השופט אף תהה כיצד מצלמה בודדת מעל לדלת הדירה יכולה לשקף התנהלות בעייתית מצד האורחים ביתר שטחי הבניין.
ברמה המשפטית קבע השופט שפעולות החברה עומדות בסתירה לתקנון הבניין משנת 1993, המתיר להשתמש בדירות "למטרת מגורים בלבד". הוא סקר פסיקה עניפה שקבעה פעם אחר פעם, כי השכרה בשיטת AirBNB חורגת מהגדרה זו ומהווה שימוש מלונאי-עסקי.
השופט ציין שאמנם ב-1993 טרם היו בעולם "בוקינג" ו"AirBNB", אלא שאין לזקוף זאת לחובת הדיירים, לנוכח הפסיקה העדכנית בנושא. יתרה מכך, האסיפה הכללית בבניין החליטה בשנת 2021 ברוב דעות על איסור השכרה לטווח קצר.
לסיום חידד השופט כי הנתבעים אף פועלים בניגוד לדיני רישוי עסקים, כשהלכה למעשה הם מפעילים בבניין עסק ללא רישיון.
לפיכך הוא קבע שהחל מאוקטובר 2023 ייאסר עליהם לבצע השכרות לטווח קצר בבניין. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים – נציג הדיירים וועד הבית – הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 52,545 שקל.
- ב"כ הדייר התובע: עו"ד דרור גדרון
- ב"כ נציגות הבית המשותף: עו"ד ברוך בן יוסף
- ב"כ החברה ובעליה: עו"ד יוסף רוזנברג ועו"ד שמואל פינטרס
עו"ד יהושע (שוקי) ג'אנה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין