קיום צוואה כשהמוריש גר מחוץ לישראל או כשהנכסים נמצאים בחו״ל מציף את שאלת הדין שיחול עליה. בטרם כתיבת הצוואה חשוב להיות מודעים לפער בין שיטות המשפט השונות
לרשם הירושות ולבתי המשפט למשפחה מוגשות מדי שנה עשרות ואף מאות בקשות לקיום צוואות מכל העולם, שהמכנה המשותף ביניהן הוא רכוש של המוריש שנמצא בישראל.
בהליך לקבלת צו קיום צוואה כשהמצווה התגורר או נפטר בחו"ל, בתי המשפט דורשים לקבל חוות דעת ביחס לדין שחל במקום בו הוא גר או נפטר. בדרך כלל, זו תהיה המדינה בה נערכה הצוואה.
הפערים וההבדלים בין שיטות המשפט במדינות השונות משפיעים באופן ישיר על הצוואה עצמה ועל האופן בו יחולק העיזבון.
שוני בשיטות המשפט
כידוע, בישראל שיטת המשפט היא המשפט המקובל (common law), השיטה האנגלית שהונחלה בכל המדינות בהן שרר השלטון הבריטי, לרבות ארה"ב, קנדה, אוסטרליה וכו'.
במוקד השיטה האנגלית נמצאת גישה ליברלית, המעניקה משקל גדול ביותר לחופש הפרט. בשיטה זו החופש של כל אדם לחלק את רכושו כרצונו הוא מוחלט, למעט הגבלות מסוימות שנועדו לוודא שהמוריש הבין את מעשיו, היה כשיר, כי לא מדובר במעשה הנוגד את תקנת הציבור וכו'.
לעומת זאת, תמונת המצב במדינות בהן מתקיימת שיטת המשפט הקונטיננטלי, ביניהן מדינות אירופה ואמריקה הלטינית, שונה במהות.
על מנת להבין את הסיבה לשוני הרב, יש לערוך סקירה היסטורית קצרה. בעבר, עריכת צוואה נועדה רק לאצולה באירופה שהייתה בעלת אחוזות וממון רב. בכדי לשמר את הרכוש ובעיקר את האחוזות, היה מקובל כי אב המשפחה מצווה את כל הרכוש לאחד מבניו, בדרך כלל לבן הבכור. כך נהגו מימי הבינים ועד סוף המאה ה-18. שיטה זו למעשה שימרה את מבנה האחוזות הפיאודליות באירופה.
המהפכה הצרפתית שמה קץ לשיטה הישנה, ומתוך עקרונות האחווה, שוויון ורעות שאפה לפרק את המבנים הקיימים של החברה, כאשר במוקד המהפכה עמדה סוגיית פירוק האחוזות הפיאודליות וחלוקת הרכוש באופן שוויוני בתוך המשפחה. הביטוי המשפטי של המהפכה הוא ״קודקס נפוליאון״, אשר הטיל חובה לחלק את הרכוש בין כל ילדיו ובת זוגו של המנוח, אשר כונו "היורשים ההכרחיים". קודקס נפוליאון ביטא את האידאולוגיה הליברלית והאנטי-פיאודלית, ובפועל צמצם את חופש המצווה על רכושו.
כל מדינה קובעת באופן שונה את אחוז הרכוש שיש להוריש ליורשים הכרחיים ומפעם לפעם נערכים לכך תיקונים בחוק. כך למשל הקודקס האזרחי הקולומביאני תוקן ב-2018 והרחיב את זכותו של המצווה להוריש ליורשים שאינם יורשים הכרחיים 50% מהרכוש, במקום 25% כפי שהיה עד אז. לעומת זאת בצ'ילה המצווה יכול להוריש באופן חופשי רק 25% מרכושו.
חוות דעת
כאמור, כאשר מגישים בישראל בקשה לצו קיום צוואה שנערכה בחו״ל יש להגיש גם חוות דעת על הדין של המדינה בה נעשתה הצוואה. בחוות הדעת יש להשיב על שתי שאלות: מה קובעת אותה מדינה ביחס לצורה ותוכן הצוואה וכן מה קובעת אותה מדינה לגבי הרכוש שהמצווה השאיר בחו"ל, לרבות ישראל.
יתכן מצב בו החוק המקומי יקבע כי הוא יחול על הרכוש שהותיר הנפטר גם בחו"ל. כך המצב לדוגמה בארגנטינה, שם הדין קובע, בניגוד לדין הבינלאומי הפרטי ובאופן יוצא דופן, כי אך ורק החוק הארגנטינאי יחול על כל רכושו של אדם ללא קשר למקום הימצאותו.
ואולם, מרבית המדינות מאמצות את המשפט הבינלאומי הפרטי שקובע כי הקביעה איזה חוק יחול תיעשה בהתאם למקום הימצאות הנכס. כך, על נכס שנמצא בישראל יחול החוק הישראלי, ואילו על נכס הנמצא באורוגוואי יחול החוק האורוגוואי.
המצב בישראל
בהתאם, עורכי דין ונוטריונים ישראלים חייבים להיות זהירים בעריכת צוואות בישראל כאשר הרכוש של המצווה או חלק ממנו נמצא במדינה זרה. עליהם להכיר את חוקי הירושה באותה המדינה בה יש למצווה נכסים, או להתייעץ עם מומחה לדין באותה מדינה.
להמחשת המורכבות ניקח את הדוגמה הבאה: המצווה הוא תושב ישראל ואב לשני ילדים, האחד גר בישראל והשני מתגורר בקולומביה. למצווה שני בתים, אחד בישראל ואחד בקולומביה.
המצווה ערך את הצוואה בישראל, לפיה כל בן יקבל בית אחד במקום מגוריו. בישראל הצוואה תקוים ללא כל בעיה שכן היא תואמת את החוק הישראלי. לעומת זאת, הצוואה שתוגש בקולומביה, תהיה בעלת תוקף בקולומביה אולם הבן המתגורר שם, המהווה יורש יחיד בקולומביה, לא יוכל לרשת את הבית בשלמותו משום שהמצווה רשאי להחליט באופן חופשי רק 50% מהרכוש בצוואה, אבל מחצית הרכוש עליו לחלק בחלקים שווים בין היורשים ההכרחיים. על כן, ייווצר מצב אותו המצווה לא רצה, כי בקולומביה בנו יקבל רק 75% מהבית והבן הישראלי ירש 25% מאותו בית, בנוסף לבית בישראל אותו ירש בשלמותו. הדבר עלול לגרום לתביעה אזרחית נגד עורך הדין או הנוטריון בישראל שערך את הצוואה בשל הנזק שנגרם ליורש הקולומביאני.
לסיכום, כשלמוריש יש זיקה לארץ זרה, אם מאחר שהוא גר בחו״ל בעוד נכסיו נמצאים בארץ או שחלק מנכסיו נמצאים בחו״ל, מומלץ להבין היטב איזה דין יחול על הצוואה ולערוך אותה בהתאם.
* עו״ד ד״ר תיאודור שוורצברג ועו״ד מיטל שוורצברג-חזן ממשרד עורכי דין שוורצברג עוסקים בצוואות וירושות ומומחים לדין הזר
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין