רשות מקרקעי ישראל משנה את כללי ההורשה הנהוגים במשקים חקלאיים ומשווה אותם לדיני הירושה הרגילים. האם השינוי יוביל להפחתה בסכסוכי הירושה או דווקא לתוצאה הפוכה? ימים יגידו
טלטלה עוברת על עולם המושבים. רשות מקרקעי ישראל החליטה על שינוי דרמטי בדיני ההורשה שיחולו על בעלי נחלות ומשקים חקלאיים כך שכל הכללים שהיו נהוגים עתידים להשתנות לחלוטין.
את העדות הראשונה לשינוי ניתן היה לראות בפרסום קובץ החלטות של מועצת מקרקעי ישראל ובו סעיפים המתייחסים לראשונה ליורשי המשק החקלאי. השינוי קיים במפורש גם בהסכמי החכירה החדשים עליהם נדרש לחתום כל מי שמקבל על עצמו את אותן החלטות החדשות וכן כל מי שמבצע עסקה לרכישה או מכירה של נחלה.
סעיף ירושה ייחודי
במשך עשרות שנים חלו דיני ירושה שונים על נכסים במושבים ונכסים עירוניים. מכיוון שהזכויות של בעלי נחלה במושבים נבעו מהסכמי המשבצת של האגודות השיתופיות (הסכמי החכירה המגדירים את זכויותיהם של בעלי הנחלה), נהגו ברשות מקרקעי ישראל לכלול בהסכמים מול המושבים סעיף ייחודי שקובע כיצד יש להתייחס לירושת המשק החקלאי לאחר פטירתו של חבר האגודה.
ברוב ההסכמים מדובר היה בסעיף מעין זה: "נפטר אחד מיחידי בני הזוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק והניח אחריו בן זוג – תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד וזאת אפילו אם הניח המנוח ילדים ביחד עם בן הזוג".
הוראות אלו הנהוגות במגזר החקלאי שונות בתכלית מהוראות דיני הירושה המתייחסות לנכסים במגזר העירוני. לדוגמה, בסעיף 11 לחוק הירושה, שעוסק בחלוקת העיזבון ליורשיו של אדם שלא ערך צוואה ובמועד הפטירה היו לו בן זוג וילדים, נקבע שאת חצי מהעיזבון יירש בן הזוג ואת המחצית השנייה יירשו ילדיו.
לעומת זאת, בהסכמי החכירה במגזר החקלאי קיים כאמור סעיף הורשה שונה המעניק לכל אחד מבני הזוג "ירושה אוטומטית" של כל הזכויות בנחלה כאשר אחד מבני הזוג נפטר, תוך התעלמות מקיומם של יורשים אחרים.
סעיף ירושה ייחודי זה נועד לתת הגנה וביטחון כלכלי לבן/בת הזוג שנותרו בחיים כדי שיוכלו להמשיך להפעיל את המשק החקלאי מבלי שייאלצו להיות תלויים בחסדי צאצאיהם לצורך המשך הפעלתו של המשק החקלאי כיחידה כלכלית שלמה. הסעיף גם מונע את הצורך לפצל את הנחלה בין מספר יורשים.
למעשה, בכל המושבים, לא היה תוקף להוראות צוואתו של בן הזוג שנפטר ראשון שכן בפטירתו של אחד מבני הזוג כל הזכויות בנחלה עברו באופן אוטומטי לבן הזוג שנותר בחיים במלואן, ללא כל הגבלה. בהקשר זה לא היה משנה אם בן הזוג הראשון ערך צוואה או אם מונה בעבר בן ממשיך במשק.
השלכות מרחיקות לכת
החלטות חדשות שהתקבלו ברשות מקרקעי ישראל מאפשרות לראשונה לכל בעל נחלה לקבל הסכם חכירה אישי מול הרשות. ההסכם מכונה חוזה חכירה לדורות ובו הוראה שונה לעניין הירושה. ההוראה החדשה מבקשת ליצור התאמה לדיני הירושה הכללים, כך שבפטירת החוכר תעבורנה כל זכויותיו בנחלה ליורש על פי דין (כפי שנהוג במגזר העירוני).
לשינוי המשמעותי בנוסח הסכם החכירה השלכות מרחיקות לכת, בעיקר לבני הזוג שנותרו בחיים ושנהנו עד כה מהוראה שנתנה להם שקט וביטחון כלכלי. שינוי הוראות הירושה בהסכמי החכירה החדשים יפגע במעמד בני הזוג ויחייב קבלת כתב ויתור של הילדים על מנת שמלוא הזכויות יירשמו על שם בן/בת הזוג שנותר.
עוד קובעות ההוראות החדשות כי במידה ויהיו מספר יורשים יעברו הזכויות בנחלה רק לאחד היורשים שהוסכם על ידי שאר היורשים או שאושר על ידי בית משפט בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה.
המשמעות הדרמטית של הדבר היא שבמידה ובית משפט יחליט כי אחד הילדים היורשים הוא זה שיקבל את הזכויות בנחלה והוא זה שיפצה את היורשים האחרים, עשוי בן/בת הזוג שנותר בחיים למצוא עצמו מוצא מביתו לאחר קבלת פיצוי כספי על חלקו בנחלה.
ההחלטה גם מתייחסת למשקים חקלאיים בהם מונה בעבר "בן ממשיך" וקובעת כי במידה ומונה "בן ממשיך" בנחלה יידרשו בעלי הנחלה להסדיר את תנאי ההורשה של הנחלה בצוואה ולבטל את רישום הבן הממשיך כתנאי לחתימה על חוזה החכירה החדש.
למעשה, הכללים החדשים יחייבו בני זוג אשר יבקשו להגן על עצמם מפני יורשים פוטנציאליים לערוך צוואה הדדית אשר תגן על זכויותיו של בן הזוג שנותר בחיים ובה יקבע כי מלוא הזכויות בנחלה יועברו לבן/בת הזוג שיוותר בחיים.
כללי ההורשה המופיעים בהסכמי החכירה החדשים מבקשים ליצור שוויון בהורשת כלל הנכסים בישראל מבלי ליצור אבחנה בין המגזר החקלאי למגזר העירוני ובכך לנסות להפחית את היקף סכסוכי הירושה במושבים. ימים יגידו האם השינוי אכן יביא לתוצאה המיוחלת ולהפחתה במספר התביעות או שמא דווקא לגידול והעצמת מלחמות הירושה.
* עו"ד גלעד שרגא עוסק בהורשת נחלות ומשקים חקלאיים במושבים. יו״ר ועדת אגודות שיתופיות מחוז ת"א – לשכת עורכי הדין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין