יורשים הוכיחו: תרומה של חצי מיליון ש' בצוואה הועברה עוד בחיי האב

האב הורה בצוואתו להעביר כספים מהעיזבון לטובת הנצחה ופעילות לנוער. בסמוך למותו הוא העביר חצי מיליון שקל לעמותה לטובת מטרות זהות, אך לא הספיק למחוק את הסעיף בצוואה. בית המשפט קבע שהסעיף יבוטל

יורשיו של אדם שנפטר בשנה שעברה ביקשו לקיים את צוואתו. היועץ המשפטי לממשלה התנגד וטען שיש להקים הקדש ולמנות מנהל עיזבון, לנוכח הוראה בצוואה שהורתה על העברת 450,000 שקל להנצחה ומלגות. השופט שמואל בר יוסף קיבל לאחרונה את טענת היורשים כי האב כבר מימש את רצונו להעביר את הסכום לתרומה. נקבע שהצוואה תקוים ללא הסעיף ואין צורך במנהל עיזבון. 

התובעים עתרו לקיים את צוואת אב המשפחה שנחתמה בינואר 2020. באחד הסעיפים לצוואה הוריש האב את כל עיזבונו לאשתו, אם תאריך ימים אחריו. מאחר שהאישה הלכה לעולמה לפניו, יורשי המנוח הם בנו, בתו, אלמנתו של בן נוסף וילדיהם. 

היועץ המשפטי לממשלה ביקש להתערב בהליך, לנוכח הוראה שלפיה סכום של 450,000 שקל יופרש מהעיזבון לטובת קרן הנצחה ומלגות עבור פעילויות נוער שיחזקו את הקשר עם ארץ ישראל. 

לטענת היועץ המשפטי, הסעיף מחייב הקמת הקדש ויש למנות מנהל עיזבון שידאג לכך. 

היורשים טענו שהוריהם התקשרו בחייהם עם עמותה בהסכם שבו הם תרמו לעמותה 500,000 שקל לצורך הקמת "יד זיכרון" להנצחת זכרו של אדם, ולהנצחת הערכים ששימשו נר לרגליו, חינוך נוער ואהבת הארץ. 

היורשים הבהירו שההורים שוחחו עימם אודות כוונתם להנציח את האיש באופן האמור, במקום ההוראה בצוואה. לטענתם, מצבו הרפואי של האב התדרדר במהירות ולכן הוא לא הספיק למחוק את הסעיף מצוואתו. 

סכום דומה

השופט שמואל בר יוסף מבית המשפט למשפחה בתל אביב הבהיר שהשאלה העובדתית האם התרומה הועברה בחיי האב קלה להכרעה. היורשים הגישו תצהירים שלפיהם התרומה בוצעה באמצעות ההסכם מול העמותה ובאת כוח היועמ"ש לא חקרה אותם על תצהיריהם. 

כמו כן, הוכח במסמכים ובתמונות שהנצחת האיש שההורים ביקשו להנציח קרמה עור וגידים ובוצעה בפועל. יתירה מכך, ההסכם עולה רעיונית בקנה אחד עם תכלית הסעיף בצוואה, ואף הסכום דומה. 

נסיבות אלה, הבהיר השופט, מחזקות את גרסת התובעים שהמנוח ראה בהסכם ביצוע בפועל של הסעיף בצוואה. 

השופט הוסיף שמבחינה משפטית התמונה יותר מורכבת, מאחר שהצוואה משקפת את רצונו האחרון של המנוח, והמנוח לא ביטל את סעיף התרומה בצוואה, כך שלכאורה יש לבצע את הוראות הסעיף ככתבן וכלשונן. עמדה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה המנחה, לפיה יש לנהוג זהירות יתירה בביטול צוואה במשתמע.

ואולם, את הסעיף בצוואה יש לפרש פרשנות תכליתית, שעניינה היעד שביקש המנוח להגשים. המנוח רצה להנציח את זכר האיש על ידי ייעוד כספים שישמשו לחינוך נוער לקשר עם ארץ ישראל. הוכח עובדתית שהמנוח ראה בהסכם עם העמותה הגשמה של מטרה זו. כלומר, התנאי או החיוב בצוואה התקיימו כבר בחיי המצווה. בנסיבות אלה, הדרישה שאותו תנאי או חיוב יתקיימו שנית, מכוח הוראות הצוואה, איננה מתיישבת עם רצון המנוח. 

לפיכך הורה השופט על קיום הצוואה ללא צורך במינוי מנהל עיזבון או הקמת הקדש.

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב"כ התובעים: עו"ד ישעיהו הורוביץ
• ב"כ היועמ"ש: עו"ד מיכל וולברגר-טויטו

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין