המחלה מאלצת את העובד לגשת לשירותים באופן תדיר, מה שמונע ממנו להגיע לעבודה בהסעות. נקבע שסירוב המעסיק מהווה הפליה בניגוד לחוק על רקע מוגבלותו של העובד
נשיא בית הדין לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, קיבל לאחרונה תביעה של עובד נגד מעסיקתו והורה לה לפצותו בגין פיטורים ללא שימוע והפליה על רקע מוגבלות רפואית. העובד שסובל ממחלת קרוהן פוטר לאחר שביקש מימון של הוצאות נסיעה. הוא הסביר כי המחלה מחייבת אותו לעצור בדרך להתפנות, ולכן עליו להגיע ברכב פרטי ולא בהסעות מטעם המעסיקה. נקבע שהמעסיקה הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ופיטרה את העובד שלא כדין.
התובע, תושב ירושלים, עבד ב"כתר הוצאה לאור" בע"מ כמפעיל מכונה במשך כ-8 שנים. בשלב מסוים הוא החל לסבול מקרוהן (מחלת מעי דלקתית כרונית) בגינה נזקק לאשפוזים ונעדר מעבודתו פעמים רבות.
במהלך 2014 המפעל הועתק מירושלים לבית שמש, והמעסיקה החלה להפעיל מערך הסעות לעובדים מירושלים לבית שמש.
בשנת 2015 חלה החמרה במצבו הבריאותי של התובע וביולי 2016 הוא פנה למנכ"ל החברה וביקש אישור חריג למימון הוצאות נסיעה עקב מגבלתו הרפואית. המנכ"ל דחה את בקשתו ואמר לו שהוא יכול לבקש מנהג ההסעה לעצור בכל רגע נתון ובכל מקום בהתאם לצרכיו. בעקבות הסירוב, יחסי העבודה הסתיימו.
בתביעה שהגיש נגד המעסיקה טען העובד כי הוא פוטר ללא שימוע וממניעים זרים ולא מקצועיים. הוא טען שסירוב הנתבעת לבקשתו מהווה הפליה כלפיו והפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובנוסף תבע פיצוי בגין עוגמת הנפש והאטימות למצבו הרפואי.
הנתבעת טענה מנגד שהיענות לבקשת התובע מהווה הפליה כלפי יתר העובדים ושבקשתו נשקלה בכובד ראש בטרם סורבה. לטענתה, היא הבינה מהתנהלות התובע שברצונו לסיים את יחסי העבודה בהסכמה ולכן מסרה לו מכתב הפסקת עבודה.
פגיעה בכבוד
הנשיא אברהמי קיבל את טענת העובד לפגיעה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. השופט הסביר כי בהתאם לחוק, הפליה אסורה בין עובדים כוללת גם אי ביצוע התאמות שנדרשות עקב צרכיו של אדם עם מוגבלות.
עוד נקבע שבקשתו של התובע הייתה סבירה ומוצדקת מבחינה רפואית, ולא מדובר בהתאמה שהטילה נטל בלתי סביר על המעסיקה.
השופט התרשם שהנתבעת לא שקלה את בקשת התובע ברצינות הנדרשת, ושהחלופה שהציעה (שיבקש מנהג ההסעות לעצור) פוגעת בכבודו של התובע בניגוד לתכלית החוק.
השופט דחה את הטענה שהיענות לבקשה הייתה מפלה את יתר העובדים, שכן החוק קובע בפירוש כי פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת לא נחשבת להפליה פסולה.
לעומת זאת, הסביר, דחיית בקשת התובע מהווה הפליה אסורה כלפיו מחמת מצבו הרפואי. בגין הפרת החוק ועוגמת הנפש שנגרמה לתובע פסק השופט לטובתו פיצוי בסך 35,000 שקל.
באשר לסיום יחסי העבודה התרשם השופט שהתובע פוטר בניגוד לדין וללא הסכמה מצדו. פיצויים בגין הפיטורים הועברו לתובע על ידי המעסיקה בטרם הגשת התביעה.
בנוסף נקבע שהתובע זכאי לפיצוי של 20,000 שקל משום שלא נערך לו שימוע עובר לפיטורים כנדרש, והוצאות משפט בסך 9,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד צפנת שובל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יפעת אורבוך
לקריאת פסק הדין בתיק 10806-03-19
עו"ד איתי שרייבר
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין