הילדה התלוננה שהנאשם נגע באיבר המין שלה בשתי פעמים שבהן שהתה במשפחתון של אשתו. למרות מהימנותה החליט בית המשפט לזכות אותו מחמת הספק משום שהתביעה לא סיפקה ראיה מסייעת
זיכוי מחמת הספק לגבר בן 52 שהואשם בביצוע מעשים מגונים בבת 6.5 ששהתה ב-2018 בקייטנה במשפחתון של אשתו בדרום הארץ. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע אריאל ואגו והשופטים אלון אינפלד ואריאל חזק קבעו כי למרות התרשמותם ממהימנות העדות של הילדה בפני חוקרת הילדים התביעה לא סיפקה ראייה משמעותית מסייעת כדרישת החוק. במצב כזה אין אפשרות לקבוע שהנאשם ביצע את המעשים מעל לכל ספק.
לפי התלונה שהגיש אבי הילדה היא סיפרה לו שהנאשם פגע בה בשתי פעמים ששהתה בביתו – האחת במסגרת קייטנה שהפעילה אשתו בקיץ והשנייה אירעה יום קודם לכן, כשאשתו יצאה מהבית כשהיא ואחיה שהו אצלה בבייסיטר.
בעדות שגבתה חוקרת ילדים סיפרה הילדה כי הנאשם הושיב אותה על ברכיו, נגע לה בבטן ומתחת לחולצה ולאחר מכן ליטף את "הפושפוש" שלה. באחת הפעמים הוא אמר לה שהוא עושה לה "נעים" ושאהבה את זה כשהייתה קטנה. בנוסף, הוא ביקש ממנה שתעשה גם לו "נעים" באיבר המין אבל היא סירבה.
בעקבות זאת הגישה נגדו המדינה כתב אישום על עבירות של מעשים מגונים בידי אחראי על חסר ישע. התביעה התבססה על הדברים שאמרה הילדה לחוקרת ועל עדות החוקרת בהליך. הילדה עצמה לא העידה משום שהחוקרת סברה כי לא תוכל לעמוד בכך.
לפי החוק, כאשר חוקר ילדים מעיד במקום הילד התביעה צריכה לספק ראיה מסייעת לגרסתו. במקרה הזה התביעה טענה לשתי ראיות כאלה: מצבה הנפשי של הילדה לאחר החשיפה ושקרים בגרסת הנאשם, העיקרי שבהם הוא ההכחשה הראשונית שלו שהיה איתה לבד, שעמדה בסתירה לעדויות אשתו ובתו.
אבל הנאשם הכחיש את המעשים שיוחסו לו. הוא טען שבסך הכל שיחק עם הילדה וסידר לה את השיער. הוא ציין כי פעם אחת, כשביקשה לאכול, הוא באמת נגע בבטן שלה אבל זה היה מעל החוצה והוא אמר לה בצחוק שיש לה שם מספיק אוכל. לאחר שעומת עם עדויות אשתו ובתו הוא ציין כי לא זכר שהיה איתה לבד אבל יכול להיות שנשאר איתה 10-15 דקות.
לא הוכח שקר ודאי
בהכרעת דין ארוכה ומעמיקה שסקרה את מכלול העדויות, קבע סגן הנשיא אריאל ואגו כי אף שמצא את עדות הילדה בפני החוקרת מהימנה התביעה לא הציגה ראיות מסייעות משמעותיות שמוכיחות כי הנאשם ביצע את המעשים שיוחסו לו מעבר לכל ספק סביר.
השופט ציין כי המדינה לא הוכיחה שינוי התנהגותי אקוטי, חריג וייחודי או מצב נפשי קשה שיכול לשמש כראייה סיוע עוצמתית ומשמעותית, תוך שציין כי ייתכן ששינויים מסוימים בהתנהלות הילדה נגרמו כתוצאה מחוויית החשיפה, החקירה והבדיקה הרפואית שבוצעה בה.
באשר לגרסת הנאשם, השופט ציין כי אף שלעיתים ההסברים שלו לא היו מספקים ועדותו לא הייתה מרשימה התביעה לא הוכיחה שקרים מובהקים שיכולים להיחשב כסיוע על פי החוק. אי אפשר לומר שטענתו כי לא זכר שהיה עם הילדה לבד אינה הגיונית בהכרח.
השופטים אריאל חזק ואלון אינפלד הצטרפו לקביעות אלה, אם כי השופט אינפלד ציין כי הוא דווקא סבור שעדות הנאשם הייתה מתחמקת ואף רמזה לתחושת אשם. ובכל זאת, אף הוא סבר שלא הוכח בוודאות ששיקר והנאשם זוכה מחמת הספק.
- ב"כ המאשימה: עו"ד פלילי עמיחי חביביאן מפרקליטות מחוז דרום
- ב"כ הנאשם: עו"ד נורית שני ועו"ד ליאורה גלאובך
עו"ד שי גרין
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין