עורך דין שעזר למזכירה שלו נאלץ לעבור ניתוח לתיקון בקע. שני מומחים מונו בתביעה נגד ביטוח לאומי – האחד טען שהמצב מולד והשני שהמאמץ החריג גרם לבקע חוזר. בית הדין העדיף את חוות הדעת שהיטיבה עם הנפגע.
בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה של עורך דין להכיר בבקע מפשעתי שנגרם לו לאחר שעזר למזכירה להרים ארגז כבד כתאונת עבודה. השופט יוסף יוספי מינה בתיק שני כירורגים מומחים: האחד טען כי מדובר בפגם מולד ואילו השני עמד על כך שהמאמץ הפיזי החריג גרם לבקע חוזר. הביטוח הלאומי ביקש לקבל את עמדת המומחה הראשון אך השופט קבע כי יש להעדיף את חוות הדעת שמיטיבה עם הנפגע.
לפי גרסת עורך הדין (49), בדצמבר 2014 הוא סייע למזכירה שלו להרים קרטון של דפי צילום למדף בגובה 1.2 מטר. ברגע שהניף אותו הוא חש כאב חד בבטן ועוד באותו היום פנה לטיפול רפואי שהסתיים בניתוח לתיקון בקע מפשעתי.
לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה הוא הגיש את התביעה לבית הדין לעבודה, ובמסגרת זו מינה השופט יוסף יוספי כירורג שיחווה את דעתו באשר לקשר הסיבתי בין התפרצות הבקע לבין הרמת המשקל.
המומחה קבע כי מדובר במצב מולד וכיום אין לו כל השלכה רפואית. גם אחרי שנשלחו לו שאלות הבהרה מטעם התובע הוא עמד על כך שאין קשר בין האירוע לבין הבקע.
עורך הדין לא קיבל עמדה זו והשופט יוספי קיבל את בקשתו למינוי מומחה נוסף. הפעם חוות הדעת הייתה שונה לחלוטין. נקבע כי מדובר בבקע חוזר שהתפרצותו הייתה תוצאה מובהקת של הרמת המשקל החריג בעבודה והמאמץ הפיזי ביום האירוע.
המומחה נשאר איתן בדעתו גם בתשובות שמסר לשאלות הבהרה שהגיש לו הביטוח הלאומי. מסקנתו הייתה חד-משמעית: "השפעת האירוע על היווצרות הבקע היתה משמעותית ביותר...", כתב בתשובתו.
ביטוח לאומי דחה את ההמלצה
בדיון שנערך בבית הדין לאחר מכן המליץ השופט יוספי לביטוח הלאומי לאמץ קביעה זו ולקבל את התביעה תוך שהבהיר כי כשיש שתי חוות דעת – והמאוחרת ביניהן מיטיבה עם הנפגע והיא מקצועית, מפורטת וברורה, הרי שיש להעדיף אותה. אך הביטוח הלאומי הודיע כי אינו משנה את עמדתו וביקש לאמץ בכל זאת את חוות דעתו של המומחה הראשון בטענה שקביעותיו של המומחה השני אינן תואמות את הספרות המקצועית.
מהצד השני טען התובע כי חוות דעתו של המומחה השני עדיפה ואילו דווקא חוות הדעת הראשונה לא ברורה ולא שלמה.
השופט יוספי הסכים עמו. "במקרה שלפנינו קבע המומחה הנוסף באופן ברור ונחרץ את קיומו של קשר סיבתי בין עובדות המקרה לבין הבקע המפשעתי בו לקה התובע. המדובר בקביעה רפואית שהובאה במסגרת חוות דעת מנומקת, וראוי לקבלה", כתב.
השופט ציין כי חוות דעת המומחה השני עונה על דרישות החוק וממנה עולה בבירור כי הבקע חזר בשל המאמץ הפיזי של התובע באירוע חריג בעבודה. די בכך, קבע השופט, כדי להעדיף אותה ולו משום שמדובר בקביעה מפורטת ומנומקת (אף יותר מזו של המומחה הראשון) והיא מיטיבה עם התובע.
לפיכך התביעה התקבלה. ביטוח לאומי חויב להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד טלי הירשלר
- ב"כ הנתבע: עו"ד מורן קונביסר
עו"ד אורי וינינגר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין