אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזקי גוף ותאונות >> יורשי הנספים בחרבות ברזל יוכלו לתבוע את המדינה?

יורשי הנספים בחרבות ברזל יוכלו לתבוע את המדינה?

מאת: עו"ד עמית אוריה | תאריך פרסום : 04/12/2023 20:56:00 | גרסת הדפסה

עו"ד עמית אוריה | צילום: סטודיו תומאס, אילוסטרציה: Cole Keister on Unsplash

מי מהיורשים זכאי לפיצוי מביטוח לאומי, ומה אפשר ללמוד מפתרונות שיושמו באסון התאומים, אסון ורסאי ואסון מירון?

הסדר הפיצויים לנפגעי פעולות איבה אינו כולל פיצוי ליורשי הנספים, כלומר פיצוי לעיזבון, אלא פיצוי למי שמוגדרים כזכאים על פי החוק שהם בעיקרו של  דבר התלויים בנספים והוריהם. למעשה, עבור נספים מסוימים אין זכאות כלל לפיצוי לפי חוק פעולות איבה. כך לדוגמה, יורשי נספה מבוגר שאין לו הורים, בן זוג או ילדים מתחת גיל מסוים – אינם זכאים לפיצוי מביטוח לאומי, גם בכובעם כיורשים.

זאת ועוד, הפיצוי לתלויים הזכאים על פי החוק אינו מתייחס כלל לרכיב הלא-ממוני, כלומר הוא לא נוגע ישירות לכאב והסבל שנגרם לנספים טרם מותם או לקיצור תוחלת החיים שלהם. גם ברכיב הממוני, התגמול אינו משקף תמיד את הנזק שנגרם, בייחוד לעיזבון של נספים בעלי הכנסות גבוהות או פוטנציאל השתכרות גבוה.

בנסיבות אלה נשאלת השאלה האם יורשי הנספים יוכלו להגיש בהמשך תביעה נזיקית כנגד המדינה בגין הנזקים שנגרמו לנספים עצמם בעילות של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים?

להערכתי, בהתחשב במחדל הקיצוני בהגנה על תושבי העוטף, שוודאי יקבל תמיכה בתוצאות ועדת החקירה הממלכתית שתוקם, טובים הסיכויים שהתשובה לכך תהיה חיובית.

על פי החוק הקיים, אמנם יש למדינה חסינות מתביעות על נזק שנגרם עקב פעולה מלחמתית של המדינה, אולם כאן מדובר בנזק שהוא תוצאה של מתקפת טרור ולא של פעולה מלחמתית. עניין זה יצטרך להיות מוכרע על ידי בית המשפט, ותלוי בפרשנותו לחוק העוסק באחריות המדינה ותחולתו לנוכח קיומה או אי קיומה של חסינות המדינה לנזק עקב פעילות מלחמתית.

אמנם על פי פסיקה שניתנה לאחרונה, בית המשפט נוטה שלא לקבל תביעות כנגד המדינה בגין פעולות טרור ונזהר מלהתערב ולבקר שיקולים מבצעיים או מקצועיים של כוחות הביטחון, אך ייתכן כי ההתייחסות למחדל הקיצוני שאירע כאן תהיה שונה, במיוחד לאחר שיתקבלו מסקנות ועדת החקירה.

בהתחשב באמור לעיל , לנוכח עוצמת המחדל של המדינה, ובשל ריבוי הנפגעים והפוטנציאל לאלפי תביעות נזיקין פרטניות, ראוי כי המדינה תשקול הסדר פיצוי מיוחד מחוץ לכתלי בית המשפט, שישקלל את הנסיבות האיומות של הרצח, הסבל שנגרם לנרצחים וקיצור תוחלת החיים מעבר לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה.

פתרון מעין זה יושם למשל במקרה של אסון התאומים בארצות הברית ,שם הוצע לכל נספה פיצוי אחיד של 250,000 דולר בגין נזק לא ממוני; בישראל נקבע הסדר פיצוי אחיד לנספים באסון ורסאי בגין הנזק הלא ממוני, הכולל פיצוי אחיד והתחשבות בקיצור תוחלת החיים. גם באסון מירון הוצע פיצוי של 500,000 שקל ליורשי הנספים.

יש לצפות כי המדינה תבוא בדברים בהקדם עם נציגות משפטית נבחרת של משפחות הנספים, על מנת להסדיר את עניין הפיצוי ליורשי הנספים, מעבר לפיצוי לפי חוק פעולות איבה, ללא דיחוי.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזקי גוף ותאונות באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזקי גוף ותאונות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ