השוכרת טענה כי השקיעה מאה אלף שקל בשיפוץ, על סמך הבטחת הבעלים כי תוכל להתגורר בדירה לטווח ארוך מבלי לשלם שכירות. טענה מעניינת נוספת הייתה כי הבעלים כלל אינו בעלים משום שזו דירת עמידר. בית משפט השלום בצפת דחה את טענות ההגנה אחת לאחת.
השוכרת נכנסה לגור בדירה שביישוב ביריה בגליל העליון לפני שבע שנים, אולם על חוזה שכירות היא חתמה רק שנה לאחר מכן. חלפו עוד שנתיים, והיא גילתה, לטענתה, כי הדירה נמצאת בבעלות עמידר, וממועד זה פשוט הפסיקה לשלם את דמי השכירות.
השוכרים לא משלמים שכר דירה?
פנו ל-עורך דין מקרקעין
רק בחלוף שנתיים של מאבקים משפטיים הצליח המשכיר לפנות את השוכרת מהדירה, שהוא בעל זכות המגורים בה. בשנת 2014 הוא תבע ממנה פיצוי של 83,000 שקל על תקופה בת שנתיים וחצי בה גרה בדירה מבלי לשלם את דמי השכירות החודשית שעמדו על 1,500 שקל, וכן פיצוי על הנזקים שהשאירה בדירה.
הנתבעת התגוננה באמצעות הטענה כי התובע כלל אינו בעל הדירה ולכן היא לא חייבת לו דבר. טענת הגנה נוספת שהעלתה הייתה כי בעת כניסתה לדירה היא השקיעה 100,000 שקל בשיפוצים תוך הסתמכות על הבטחת המשכיר, שתקבל רשות להתגורר בדירה ככל שתרצה ללא תשלום.
בתוך כך היא גם הגישה תביעה נגדית לפיצוי של 98,000 שקל, על מצג השווא וההטעיה שביצע לטענתה התובע, בכך שהשכיר לה דירה שאינה שלו וגרם לה להשקיע בה סכום כספי ניכר.
במהלך הדיון, סיפר התובע כי הנתבעת ידעה שמדובר בדירת עמידר, ואף הציג את חוזה השכירות – שנחתם כשנה לאחר שנכנסה לדירה - ואינו כולל כל אזכור לשיפוץ בסדר הגודל לו טענה הנתבעת או הסכמה לוויתור על דמי שכירות.
לא הגיוני
ואכן, השופטת רבקה איזנברג דחתה את גרסת הנתבעת, שלא הצליחה להציג כל עדות אמינה שמאשרת ביצוע שיפוץ משמעותי בדירה. השופטת גם הוסיפה וקבעה כי אין זה הגיוני שהתובע הבטיח לנתבעת אי-פעם לגור בדירה לנצח בתמורה לשיפוץ.
"לא סביר שתינתן לשוכר דירה, רשות להתגורר בדירה לצמיתות, ללא תשלום וללא חישוב שווי השיפוץ אל מול דמי השכירות", כתבה השופטת.
בנוסף, השופטת הבהירה כי הנתבעת לא הוכיחה שנגרמו לה אי-אילו נזקים מהגילוי המרעיש כי מדובר בדירת עמידר, מה גם שהיא החזיקה בדירה רק מכוח הסכם השכירות עם התובע. בהקשר זה, השופטת הסבירה כי לא ברור אם התובע קיבל מעמידר רשות להשכיר את הדירה, אך שאלה זו כלל לא רלוונטית לנוכח העובדה שהנתבעת התגוררה בדירה על סמך הסכם השכירות שכלל גם הוראה לתשלום דמי שכירות.
עם זאת, הבהירה השופטת כי המשכיר כלל לא הוכיח שהשוכרת הותירה נזקים בדירה.
לבסוף, השופטת קיבלה את התביעה הראשית ברובה (למעט הטענה לנזקים בדירה – שלא הוכחה) וחייבה את הנתבעת לשלם לתובע 45,000 שקל על דמי שכירות של שנתיים וחצי, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,500 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין ינון פריד עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין