אדם בשנות ה-70 לחייו טען כי אינו יכול לעמוד בחובותיו וביקש להכריז על פשיטת רגל. גרושתו טענה כי בקשתו הוגשה במטרה להתחמק מתשלום מזונות בסך כ-250 אלף שקל. בית המשפט העליון קיבל את טענתה וביקר את בית המשפט המחוזי, שהסתמך על כונס הנכסים ולא בדק את הדברים בעצמו.
בתום 18 שנות נישואים, עזב האיש בשנת 1998 את אשתו וילדיו ודירתם המשותפת בבת ים, וניתק עימם כל קשר. מאז ניהלו בני הזוג לשעבר הליכי גירושין ממושכים, שהסתיימו כעבור שבע שנים עם גט.
במהלך ההליכים, האיש צבר חוב מזונות כלפי האישה. האישה פתחה נגדו הליכי הוצאה לפועל, במסגרתם הצליחה לגבות כ-200 אלף שקל, ובקשתה להפוך לבעלות בלעדית על דירתם המשותפת התקבלה.
למידע על הליכי הוצאה לפועל:
פנה ל-עו"ד פשיטות רגל
למרות זאת, חובו של האיש לאישה נותר על סך 245 אלף שקל, ובשנת 2012 הצליחה האישה לאתר את מקום עבודתו ולהטיל עיקול על משכורתו.
בתגובה, פנה האיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להכריז עליו כפושט רגל. לדבריו, הוא נקלע לחובות בסך למעלה מ-400 אלף שקל, כאשר מלבד חוב המזונות, הוא חייב כספים גם לאחיו ולעיריית בת-ים.
האישה התנגדה לבקשה, וטענה כי מדובר בפנייה חסרת תום לב, שכל מטרתה היא להתחמק מהחוב האמיתי והיחיד של האיש – הוא חוב המזונות כלפיה.
אלא שבית המשפט חשב אחרת, ולאור עמדת כונס הנכסים הרשמי, שסבר כי האיש התנהל בתום לב, הכריז עליו כפושט רגל.
האישה סירבה להשלים עם ההחלטה והגישה בשנת 2013 ערעור לבית המשפט העליון. לטענתה, בית המשפט המחוזי טעה כאשר התייחס לתביעת החוב מטעם עיריית בת-ים כחוב בלעדי של האיש, בזמן שלמעשה גם היא שותפה לחוב. עוד טענה שאין להתייחס לתביעה של אחיו של האיש, שהוגשה רק במטרה לעזור לאיש להתחמק מתשלום המזונות.
במהלך הדיון עלה החשש שתביעת החוב מטעמו של האח אכן פיקטיבית, שכן היא הוגשה בסמוך להגשת בקשת פשיטת הרגל, על ידי עורכת הדין הנוכחית של האיש.
ניצל לרעה
השופט חנן מלצר הסביר כי בחירתו של חייב לפנות להליכי פשיטת רגל עקב חוב מזונות, גם כאשר מדובר בחוב בודד, לא מצביעה על כך שמדובר בבקשה ש"הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל".
עם זאת, השופט מלצר ביקר את החלטת המחוזי, שהסתפק בהצהרת כונס הנכסים ולא בדק בעצמו האם הוגשה הבקשה בתום לב, במיוחד עקב העובדה שהשתמט בעבר באופן מכוון מתשלום מזונות חודשיים לאשתו, מבלי שסיפק הסבר מתקבל על הדעת.
במצב הדברים הנוכחי, השופט התרשם כי המשך קיומם של הליכי ההוצאה לפועל נגד האיש לא יפגע באינטרס הציבורי בשיקומם של חייבים.
לפיכך, השופט קיבל את הערעור וביטל את הכרזת המחוזי על האיש כפושט רגל. עם זאת, השופט הבהיר כי למרות פסק הדין, האיש רשאי להעלות טענות על יכולתו או אי יכולתו לפרוע את חוב המזונות בפני רשם ההוצאה לפועל, שיהיה רשאי להפסיק את ההליכים אם יחליט שאין בהם תועלת.
השופט נועם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: עו"ד רמי רובין
- ב"כ המשיב: עו"ד אברהם קורן, עו"ד איריס אלקוני
* עו"ד דור אליעז עוסק בהליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין