מדובר בפרויקט בתל אביב שהחל לפני כ-10 שנים אך טרם הושלם. הדיירים ביטלו את ההסכם אחרי שגילו שהחברה פועלת ללא היתר בנייה. ביהמ"ש דחה תביעה לאכיפת ההסכם שהגישה החברה
השופט יונה אטדגי דחה לאחרונה תביעה לאכיפת הסכם שהגישה חברת "מ.מ. בוני המרכז" נגד דיירי בניין ברחוב יהודה המכבי בתל אביב. בין הצדדים נחתם ב-2010 הסכם לביצוע עבודות חיזוק לפי תמ"א 38. ב-2018 ולאחר שהחברה ביצעה כחצי מהעבודות, הדיירים ביטלו את ההסכם. השופט קבע שהביטול נעשה כדין לנוכח מספר הפרות מצד החברה.
בהסכם שנחתם בין הצדדים התחייבה החברה לחזק את הבניין נגד רעידות אדמה, להוסיף ממ"דים, מרפסות, שתי מעליות ולשיפוצים נוספים, תמורת רכישת זכויות הבנייה בבניין הכוללות זכות לבניית קומה וחצי על הגג הקיים, ובהן 4 דירות. בנספח להסכם הוסכם כי החברה רשאית לבקש היתר לבניית קומה נוספת שתכיל 4 דירות נוספות ואם יתקבל ההיתר היא תשלם לדיירים 600,000 שקל.
היתר הבנייה לבניית קומה וחצי התקבל בסוף 2014, באיחור של מעל שנתיים וחצי מהמועד המוסכם.
באפריל 2016 הגיעו הצדדים להסכם נוסף בו התחייבה החברה, בין היתר, לקבל היתר בנייה מתוקן שיכלול שינויים בציפוי החיצוני של הבניין ובגודל חלונות החזית וכן הרחבת דירת קומת הקרקע.
בספטמבר 2018 ניתן צו הפסקת עבודה בשל פקיעת היתר הבנייה. החברה פעלה לחידוש ההיתר והוא חודש עד סוף דצמבר 2018.
כשהדיירים גילו שניתן צו הפסקת עבודה הם הודיעו לחברה על כוונתם לבטל את ההסכם ואף החליפו את מנעול השער לכניסה לאתר. בסוף דצמבר 2018 הודיעו הדיירים לחברה כי הם מממשים את התראתם לביטול ההסכם. לאחר קבלת הודעת הביטול החברה הפסיקה את העבודות.
בתביעה ביקשה החברה להצהיר כי ההסכם הופר על ידי הדיירים והביטול נעשה שלא כדין. היא דרשה בנוסף להורות על אכיפת ההסכם ולמנות את בא כוחה ככונס נכסים לשם השלמת הפרויקט.
לטענתה, הדיירים לא רשמו הערת אזהרה לטובתה, לא חתמו על תכניות שנועדו לקבלת היתר בנייה מתוקן ודרשו ממנה לבצע עבודות בניגוד להסכמים.
החברה ציינה כי השקיעה בפרויקט עד כה 10 מיליון שקל ואם ההסכם היה מבוצע עד סופו היא הייתה צפויה לרווח של 15 מיליון שקל.
הדיירים ביקשו לדחות את התביעה. הם טענו כי החברה הפרה את כל המועדים שנקבעו בהסכמים וניהלה את הפרויקט באופן לקוי, ללא מנהל פרויקט וללא תכנית מאושרות. בנוסף, היא ביצעה את העבודות ללא היתר בניה כדין ממועד פקיעת ההיתר המקורי ועד חידושו בדיעבד.
חשדנות הדדית
השופט יונה אטדגי מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציין כי מתחילת הפרויקט שררה חשדנות הדדית בין הצדדים שהכבידה על הוצאתו לפועל. "גם התובעת וגם הנתבעים הערימו קשיים זה על זה ולא פעלו, כפי שהיה מצופה מהם, בשיתוף פעולה", כתב.
הוא הוסיף כי ביחס לחלק מהקשיים, אחריות הצדדים הייתה משותפת, כגון ביחס לרישום הערת האזהרה וחתימה על תכנית לצורך הגשת הבקשה להיתר. ואולם, ביחס לקשיים אחרים האחריות מוטלת על התובעת. כך ביחס למצב שנוצר לפיו בתקופה מסוימת העבודות בוצעו ללא היתר תוך חשיפת הדיירים להליך פלילי.
בנסיבות אלה קבע השופט שהביטול נעשה כדין. השופט הוסיף כי הוא לא מקל ראש בעבודתה ובהשקעותיה של התובעת בפרויקט, וההערכה היא שהיא ביצעה למעלה ממחצית העבודות. ואולם, הסעד המתאים הוא פיצוי כספי ולא אכיפה, שתהיה בלתי צודקת בנסיבות בהן הפרויקט נמשך מעל 10 שנים ומצבן של חלק מהדירות לא מאפשר מגורים.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד יהודה גרינהויז-לנדוי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עומר-זיו אשכר ועו"ד תמיר גליק
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין