השופט עודד מורנו זיכה לאחרונה שני נאשמים שהודו בגידול סמים לאחר שקבע שהחיפוש שביצעה המשטרה בביתם היה לא חוקי. מדובר בהחלטה יוצאת דופן שראוי שתשמש סמן בהתנהלות גורמי החקירה.
בתחילת החודש (פברואר) זיכה השופט עודד מורנו מבית משפט השלום בפתח תקווה שני נאשמים בגידול ויצור סמים מסוכנים מסוג קנאביס. ההחלטה לזכות את הנאשמים התקבלה בשלב מוקדם של ההליך, למרות שהסמים נתפסו והשניים הודו בביצוע העבירות, לאחר שהשופט קבע שהחיפוש היה לא חוקי ופסל את הראיות שנתפסו.
לפי המפורט בכתב האישום, באוקטובר 2018 בשעה 7:20 בבוקר הגיעו שבעה שוטרים מצוידים בצו חיפוש לדירת הנאשמים. השוטרים מצאו בדירה סמים בשלבים שונים של הכנה ויצור והשניים הואשמו שגידלו בדירה קנאביס באמצעות ציוד ייעודי הכולל: תאורת לד, שני מפוחים, מד טמפרטורת לחות, דימר לתאורה, משקל דיגיטלי ומד חומציות, כמו גם חומרי דישון, ושני מיכלי השקיה.
הנאשמים הודו בכל עובדות כתב האישום אך טענו שהחיפוש, אף שנערך על פי צו שופט, היה לא חוקי. לטענתם, החיפוש היה אמור להתבצע בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים, מה שלא בוצע, ולכן הראיות שנתפסו אינן קבילות. בנסיבות אלה, הנאשמים ביקשו לפסול את הראיות שנתפסו.
לנוכח טענות הנאשמים התיק הועבר לשופט עודד מורנו על מנת שיכריע כשלב מקדמי (המכונה ״משפט זוטא״) בשאלת חוקיות החיפוש וקבילות הראיות. נציין כי בדרך כלל נערך משפט זוטא כשהנאשם טוען שהודאה שנגבתה ממנו לא ניתנה באופן חופשי ומרצון, וכאן באופן חריג ההליך התמקד בקבילות הראיות.
השופט מורנו קבע שהואיל ומדובר בהכרעה נורמטיבית, מן הראוי להתמקד בחוקיותו של החיפוש, שכן קביעה זאת תשליך על קבילותן של הראיות שנתפסו. בתוך כך הוא הדגיש כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו צריך להשליך על פרשנות דיני החיפוש וזכותם של הנאשמים להליך הוגן וראוי לדקדק בזכויותיהם של נאשמים. "זכויות ללא סעדים עשויות להיות ללא כל תועלת", כתב.
הזכות להליך הוגן
השופט סקר את הפסיקה הרלוונטית וקבע כי במקרה זה הייתה חשיבות לדקדק בתנאי שנקבע בצו החיפוש כי הוא יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים. הוא הבהיר כי הרציונל העומד בבסיס דרישת המחוקק להקפיד על כל התנאים שנקבעו לחיפוש נעוץ ברצון לייצר מהימנות מקסימלית לפעולה. הקפדה על נוכחות שני עדים שאינם שוטרים במהלך החיפוש מאפשרת לרשות המנהלית להסתמך על כך שבחיפוש נכחו גורמים אובייקטיבים, להם אין כל עניין בחיפוש ותוצאותיו, שיאשרו את אמיתות תוכן החיפוש.
השופט התייחס לטענה שהעלתה המדינה שלפיה הנאשמים ויתרו על נוכחות עדים אובייקטיבים ודחה אותה לאחר שקבע כי השוטרים העלו גרסאות סותרות בעניין זה. הוא קבע כי בנסיבות אלה ראוי לפסול את הראיות שהושגו בהליך לא חוקי שכן נפגעה זכותם של הנאשמים להליך הוגן.
השופט מתח ביקורת חמורה על כך שהשוטרים הפרו בריש גלי את צו החיפוש. הוא ציין כי לאחר שנפתחה דלת הבית לבקשתם, ולפני שמילאו את התנאים שנקבעו בצו החיפוש – קרי נוכחות שני עדים שאינם שוטרים – בוצעה סריקה ברחבי הבית בה כבר נראו כל הממצאים שבכוחם להפליל את הנאשמים.
מבחינה מעשית, כך קבע השופט, צוות השוטרים התעלם באופן מוחלט מהתנאים שנקבעו להם בצו בית המשפט להגעתם למקום.
“אין מתקנים עוול בעוול”
במסגרת ההחלטה הפנה השופט להחלטתו של בית משפט העליון (השופט אלרון) מדצמבר 2019 בעניין נתניהו שקבע כי: "על רשויות החקירה להקפיד הקפד היטב על הוראות החוק ועל יישום נוהלי החקירה, ולהוות דוגמה לכל אזרח להתנהגות נאותה. לא יעלה על הדעת כי במסגרת מאמציהם למיגור הפשיעה יבצעו השוטרים פעולות המנוגדות לדין, שהרי אין מתקנים עוול בעוול".
החלטת השופט מורנו עוצמתית במיוחד לנוכח העובדה שהוא זיכה את הנאשמים אף מבלי צורך שיענו לאישום. זאת, בהתאם לעקרון ״אין להשיב לאשמה" שקובע כי לא הובאו ולו ראיות לכאורה המחייבות תשובה על ידי הנאשמים.
צעד קדימה
מדובר בהחלטה אמיצה שהלוקחת צעד אחד קדימה את זכויותיהם של הנאשמים אל מול עוצמת מנגנון החקירה והמשפט. ככל שמדובר במאבקו של אזרח כנגד רשויות החוק, ההחלטה מביאה לידי ביטוי את הגישה שלפיה ראוי לדקדק ולעמוד מקרוב על זכויות הנאשם ולא לנגוס בהן.
אט אט מתקדם המשפט הפלילי בישראל אל עבר המציאות הראויה שלפיה ראיות שהושגו בעבירה אינן קבילות. לטעמי, מן הראוי לאמץ את הילכת ״פירות העץ המורעל״ האמריקאית אל תוך הדין הישראלי. הלכה זאת אינה משאירה מקום למחלוקת ולהליכי אין קץ ותבהיר לחוקרים באופן קטגורי, כי פעולות בניגוד לחוק יפסלו את הראיות העולות מהן.
ודאות זאת נדרשת במיוחד לאור עקרון הפסלות היחסית שקיים היום במשפט הישראלי ולפיו ראיות שהושגו שלא כדין לא נפסלות אוטומטית אלא רק לאחר בחינת שיקולים שונים כמו מידת הפגיעה בנאשם. מצב זה יוצר חוסר ודאות, ויכוחים אינספור, הליכים מרובים, וניסיונות לתאם עדויות ולכסת"ח את הפעולות הפסולות מצד החוקרים.
אני צופה כי בתיק זה התביעה תערער על הכרעתו האמיצה של השופט מורנו. ככל שלא יוגש ערעור, אין ספק מדובר בפסק דין חשוב המהווה נדבך נוסף, לקראת האמנציפציה של המשפט הפלילי.
* עו"ד יעקב שקלאר עוסק מזה 25 שנים בייצוג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים ומשמש כפרשן משפטי בכל אמצעי התקשורת ומרצה בבתי הספר למשפטים ובהשתלמויות לשכת עורכי הדין על עבודת הסנגור הפלילי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין