אמנם בית הדין האזורי לעבודה קיבל את טענת המורה להליך הפגום, אך דחה את בקשתה לפיצויי פיטורים בעקבות הריונה.
המורה הגישה תביעה לפיצויים בסך כ-178 אלף שקל, בעקבות פגמים בהליך ההערכה שלה כמורה, ומשום שלטענתה הפסקת עבודתה נבעה משיקולים זרים ומהיותה בהיריון. ממשרד החינוך נטען כי היא פוטרה כדין ומשיקולים מקצועיים בלבד. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את רוב התביעה, למעט טענתה להליך הערכה פגום, עבורו תפוצה בסך של 35 אלף שקל.
פוטרתם?
פנו ל- עורך דין דיני עבודה
המורה היא עורכת דין בהכשרתה, שהתקבלה לתכנית משרד החינוך להכשרת אקדמאיים להוראת השפה האנגלית. בין הצדדים נחתם חוזה לתקופת העסקה קצובה של כשנתיים וחצי, שחולקה לתקופת הכשרה, תקופת התנסות ותקופת העסקה כעובדת הוראה. תקופת ההעסקה הותנתה בהצלחה בתקופת ההתנסות.
לאחר תקופת ההכשרה, המורה החלה בהתנסות בבית הספר "רבקה גובר" שבמושב נהורה, ליד קריית גת. בתום השנה נתן לה מנהל בית הספר הערכה שלילית, והיא הועברה לתקופת התנסות חדשה בבית הספר "אילנות" שבאשקלון.
גם את שנת ההתנסות השנייה היא לא צלחה, וביולי 2011 נשלחה אליה הודעה לפיה יחסי ההעסקה יסתיימו בסוף החודש שלאחר מכן, בשל "כישלון בשנת התמחות בהוראה". במועד קבלת ההודעה המורה הייתה בשליש האחרון להריונה. לאחר שציינה זאת בפני משרד החינוך, הוגשה פנייה מטעמו לממונה לפי חוק עבודת נשים, שיתיר את פיטוריה.
הממונה דחה את הפנייה, ומשרד החינוך שילם למורה שכר לתקופת ההעסקה בה עבדה בפועל, ולתקופת ההעסקה המוגנת שאחרי סיום חופשת הלידה.
בפברואר 2012 הגישה המורה תביעה לבית הדין לעבודה. לטענתה, ההודעה על הפסקת העבודה נבעה מההיריון ומשיקולים זרים של מנהלת בית הספר השני, שהעדיפה מורה אחרת על פניה ולשם כך הייתה חייבת להשמיץ אותה, בגלל החוזה עם משרד החינוך, שהעמיד אותה בקדימות לשיבוץ.
עוד היא טענה שהיו פגמים בהליך ההערכה שלה, משום שמשרד החינוך לא פעל בהתאם לנהלים המתחייבים מחוזר המנכ"ל במסגרת תכנית ההכשרה. לפיכך היא ביקשה פיצויים על פיטורים שלא כדין בסך כולל של כ-178 אלף שקל.
ממשרד החינוך נטען כי ההחלטה לפיה התובעת נכשלה בתקופת ההתנסות התקבלה משיקולים מקצועיים, ועל כן לא היה מקום לשבץ אותה כעובדת הוראה בתקופת ההעסקה המוגנת. עם זאת, המורה קיבלה שכר על אותה תקופה, כך שתביעתה לפיצויים עבור פיטורים שלא כדין חסרת בסיס.
בניגוד לנוהל
השופט משה טוינה דחה את טענת התובעת כי פוטרה בשל ההיריון או משיקולים זרים. הצורך בשנת התנסות שנייה נבע מכישלונה בתקופת ההתנסות הראשונה, ופיטורי התובעת התבססו על שיקולים מקצועיים שפורטו בחוות הדעת של שני המנהלים. משכך, נדחתה תביעתה לפיצוי פיטורים.
עם זאת, קבע השופט כי נפלו פגמים בהליך הפיטורים, זאת לאחר שמשרד החינוך לא עמד בנהלים הקבועים בחוזר המנכ"ל, שלפיהם התובעת הייתה אמורה לקבל הערכה מעצבת והתראה על קשיים של ממש בעבודתה, עוד באמצע שנת הלימודים.
כמו כן, הסביר השופט טוינה, לא התקיים הליך תקין של דיון בוועדת ההערכה לפני ההערכה המסכמת, בו התובעת הייתה אמורה להשתתף. גם אם התובעת קיבלה במהלך השנה חוות דעת שליליות בעל פה, הן אינן מהוות תחליף להסדר שנקבע בחוזר המנכ"ל, קבע השופט.
לבסוף, קבע השופט כי משרד החינוך ישלם לתובעת פיצויים בעקבות הפגמים בהליך הפיטורים בסך 35 אלף שקל, אולם מאחר שכאמור התביעה ברכיבים האחרים נדחתה, לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד שרי שמחיוף
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נטע בר-אל
* עורכת דין איריס אלמוג עוסקת בדיני עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין