בניגוד למה שמעסיקים רבים חושבים, זכויות עובד שנחשד בביצוע עבירות פליליות או משמעתיות כמו גניבה ממקום העבודה, אינן נשללות באופן אוטומטי. עובד כזה עדיין זכאי לשימוע ופעמים רבות גם לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, גם אם מופחתים. עו"ד עופר בן אבי מעמיד דברים על דיוקם.
עובד ייצור, שנחשד בגניבה מהמפעל בו עבד, פוטר לאחר 15 שנות עבודה ונשללו ממנו פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. בתביעה שהגשתי בשמו נגד המפעל קבע בית הדין האזורי לעבודה כי הפיטורים כשלעצמם הם עונש חמור דיו, והמליץ למפעל להסתפק בשלילת ההודעה המוקדמת בלבד. לאור עמדת בית הדין, הגענו לפשרה והמפעל שילם לתובע פיצויי פיטורים על סך של 160 אלף שקל.
במקרה אחר פוטרה קופאית שעבדה ברשת מרכולים בדרום הארץ במשך 9 חודשים, לאחר שנחשדה בגניבת כספים מהקופה. בדיקת פוליגרף העלתה שהיא דוברת אמת והתיק במשטרה נסגר. הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה בגין עגמת נפש ופיטורים שלא כדין.
בית הדין הביע את עמדתו, שלאור סגירת התיק במשטרה ולנוכח ממצאי הפוליגרף, יש חשש של ממש, שבפיטורים נפלו פגמים. בהמלצת בין הדין הגענו לפשרה, והרשת שילמה לעובדת פיצוי של 18 אלף שקל.
מעסיק רשאי לשלול או להפחית פיצויי פיטורים בהתאם להסכם הקיבוצי שחל עליו. ההסכם הקיבוצי בתעשייה מפנה לתקנון העבודה, המפרט את רשימת העבירות והסנקציות בצידן. עם זאת, השלילה או ההפחתה ניתנת לביקורת של בית הדין לעבודה.
כיצד בתי הדין לעבודה מתייחסים לסנקציה?
בתי הדין לעבודה מאשרים שלילת פיצויי פיטורין מלאה של עובד שנחשד בעבירה פלילית או משמעתית רק במקרים קיצוניים, נדירים וחמורים במיוחד. עיון בפסיקה מלמד, שהחלטת בתי הדין לעבודה לשלול פיצויי פיטורים אינה תלויה אך ורק במעשי העובד אלא גם בנסיבות המקרה בכללותן: חומרת הנזק שנגרם למעביד, משך תקופת העבודה, טיב יחסי העבודה במרוצת השנים, מידת האמון ששררה בין הצדדים, תרומת העובד לעסק וכיוצא באלה. בית הדין אף שוקל האם קיים צורך בהרתעת יתר העובדים. כל זאת מנקודת הנחה כי הפיטורים כשלעצמם מהווים עונש חמור.
כך למשל, בעניין אבלין, נדון סיפורה של מוכרת בחנות לבני נשים שפוטרה לאחר 13 שנות עבודה, משום שהוכח שגנבה סחורה בסכומים פעוטים. בית הדין הארצי לעבודה קבע, שיש לשלול לה רק 20% מפיצויי הפיטורין.
במקרה של יוסף הרמן דובר בעבירה משמעתית: העובד, שרצה לעזוב אחרי 20 שנות עבודה, הציג למעסיקו מצב בריאותי שקרי, לפיו אינו יכול להגיע לעבודה, כשבמשך מספר חודשים הוא עסק בעבודות פרטיות ואף השתמש לשם כך ברכב של המעסיק. בנסיבות אלו, פיצויי הפיטורים שלו הופחתו, אך לא נשללו לחלוטין.
שימוע לעובד שגנב? האמנם?
זכות השימוע של העובד נשמרת גם במקרה שנחשד בעבירה פלילית או משמעתית. מטרת השימוע היא לאפשר לו להזים את הטענות כלפיו, להביא תימוכין לגרסתו ולנסות לשכנע שלחשדות נגדו אין בסיס או לפחות שאינן מחייבות לפטרו.
במרבית המקרים בהם נתקלתי, עובדים שסרחו או נחשדו בכך, פוטרו מבלי שנערך להם שימוע כלל. המעסיקים כבר גיבשו את דעתם, הסיקו מסקנות וחרצו גורלות, מבלי לשמוע את עמדת העובד. בחלק מהמקרים שהגיעו לבית הדין, התברר במהלך המשפט שהמעסיקים טעו במסקנותיהם והעובדים לא ביצעו כל עבירה. מסתבר, שלו היו עורכים לעובד שימוע תקין, ניתן היה למנוע את הפיטורים או לכל הפחות את ההגעה לבית הדין.
חשוב מאד להקפיד על שימוע תקין: זימון מקדים, מתן זכות טיעון, הקשבה בנפש חפצה וכיו"ב. הליך שימוע פגום או אי-עריכת שימוע מהווים עילה לחיוב המעסיק בפיצוי.
אז מה כדאי להפנים?
עובד שפיצויי הפיטורים שלו נשללו או הופחתו בשל חשד שביצע עבירה פלילית או משמעתית, רשאי להילחם על זכותו לקבלת פיצויי פיטורים ודמי הודעת מוקדמת ולהגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין יבחן את הסנקציה עפ"י מספר קריטריונים כמו: חומרת הנזק שנגרם למעסיק, ההרתעה הנדרשת כלפי עובדים אחרים במפעל, משך תקופת העבודה, טיב היחסים בין הצדדים, מידת האמון ששררה ביניהם ועוד. הקו המנחה של בית הדין לעבודה הוא כי הפיטורים כשלעצמם מהווים כלי ענישה מספיק חמור, ועל כן שלילת פיצויי פיטורים תיעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד.
כמובן, שיש משקל רב גם להתפתחות התיק במשטרה, ככל שנפתח: אם ייסגר מחוסר אשמה או אם העובדה יזוכה לחלוטין מעבירה פלילית, סביר להניח שבתי הדין ימנעו משלילת פיצויי הפיטורים שלו.
* עו"ד עופר בן אבי עוסק בדיני עבודה
** המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין