במסגרת הליכים לשינוי מגדרי עברה הגננת ניתוח להסרת שדיים ושהתה בחופשת מחלה של 40 יום. בעלי הגן סירבו לשלם לה דמי מחלה ופיצויי פיטורים. תביעה שהגישה נגדם התקבלה
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה גננת שהועסקה בגן פרטי בבאר יעקב. הגננת עברה ניתוח להסרת שדיים כחלק מתהליך לשינוי זהותה המגדרית. בית הדין קבע כי היא זכאית לפיצויי פיטורים, דמי מחלה וזכויות סוציאליות נוספות בסך של כ-23,000 שקל. בפסק הדין נכתב בין היתר כי ניתוח לשינוי מין אינו קוסמטי אלא ״דיני נפשות״.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו״ד עמוס ברכה סיפרה התובעת כי ב-2017 החלה לעבוד כגננת בגן פרטי ששייך לבני זוג. ביוני 2018 יצאה לחופשת מחלה בשל ניתוח להתאמה מגדרית (הסרת שדיים) שעברה. היא לא חזרה לעבודתה לאחר הניתוח.
הגננת טענה כי פוטרה שלא כדין בתקופת מחלתה, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, ומבלי ששולמו לה מלוא התשלומים המגיעים לה עקב פיטוריה. היא ציינה כי במהלך המשא ומתן לקבלתה לעבודה סוכם בין הצדדים כי שכר העבודה שלה יהיה 40 שקל לשעה בהתחלה אך מינואר 2018 היה השכר אמור לעלות ל-45 שקל לשעה. בינואר היא דרשה את העלאת השכר שהובטחה לה אך נאמר לה שהעסק בקשיים כלכליים.
היא טענה בנוסף, בין היתר, כי היא זכאית לדמי מחלה מכיוון שלאחר הניתוח אושרו לה 40 ימי מחלה.
המעסיקים, שיוצגו על ידי עו״ד ליזה דמרי בן שחר, טענו כי הגננת הסתירה במהלך המשא ומתן את העובדה שהיא בתהליך לשינוי מין. הם ציינו כי לא הייתה אפשרות לשלם את העלאת השכר שהובטחה עקב מצבו הכספי של העסק. לטענתם, הגננת אמרה שהיא רוצה לעזור לגן ולכן ויתרה על ההעלאה.
הם ציינו עוד כי לאחר הניתוח הגננת הודיעה שלא תחזור לגן ועזבה ביוזמתה ללא הודעה מוקדמת. הם הכחישו את זכאותה של התובעת לדמי מחלה וטענו כי מדובר בחופשה מתוכננת של התובעת ובניתוח קוסמטי.
צורך רפואי
סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופט דורי ספיבק, קיבל את גרסת התובעת באשר לתנאי העבודה וקבע כי החברה אכן התחייבה בפניה להעלות את שכרה אך לא עמדה בסיכום.
באשר לנסיבות סיום ההעסקה קבע השופט כי התובעת לא פוטרה במהלך חופשת המחלה, אלא עוד קודם לניתוח הודיעה למעסיקיה על התפטרותה, וזאת בשל הפרת חוזה מצדם בכך שלא העלו את שכרה. בנסיבות אלה מדובר בהתפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו, כך שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים.
עוד נקבע כי התובעת זכאית לדמי מחלה. השופט כתב כי עצם התייחסותם של התובעים לניתוח ההתאמה המגדרית שעברה התובעת כאל ניתוח קוסמטי, להבדיל מעניין של צורך רפואי, מהווה פגיעה אסורה ומיותרת לחלוטין בכבודה. הוא ציין שבפסיקה נקבע כי התאמה מגדרית היא כ"דיני נפשות של ממש", וכמו כן, בפרשנות חוק דמי מחלה יש להעדיף פרשנות המקדמת את שוויון ההזדמנויות בעבודה לעובדים טרנסים.
בסופו של דבר נפסקו לתובעת פיצויים על אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, הפרשה לפנסיה, פיצוי בגין ניכוי גמל שלא הועבר ליעדו ודמי מחלה בסך כולל של 23,483 שקל, בתוספת הוצאות בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין