האלמנה נגד הידועה בציבור: מי זכתה בדירה שעוברת פינוי בינוי?

אדם שנפרד מאשתו נותר נשוי לה רשמית עד יום מותו. הוא הותיר צוואה בה הוריש לזוגתו החדשה את חלקו בדירה אך בית הדין קבע שהאלמנה זכאית לגור בנכס כל ימי חייה

בית הדין הרבני בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת מדור מהעיזבון שהגישה אלמנתו של אדם שנפטר ב-2013. מאז שנות ה-80 האיש ואשתו לא חיו יחד שכן הוא היה בזוגיות עם אישה אחרת, אך הם מעולם לא התגרשו. לפני מותו הוריש האיש את חלקו בדירה לבת הזוג, והיא השיגה צו פירוק שיתוף בבית המשפט. הפירוק בפועל יתעכב מאחר שהדיינים קבעו כי האלמנה זכאית למדור מהעיזבון כך שהיא תקבל את דמי השכירות במהלך הבנייה ותוכל לחזור ולגור בדירה החדשה עד יום מותה.

המנוח ואשתו נישאו ב-1969 ולהם ארבעה ילדים, כיום בשנות הארבעים והחמישים לחייהם. בשנת 1980 המנוח הכיר בת זוג חדשה והם החלו לחיות כידועים בציבור. אשתו הגישה נגדו תביעת גירושין ואף גובש הסכם, אך בסופו של דבר הגט לא סודר כך שבאופן רשמי הם נותרו נשואים.

יום אחד בלבד לפני פטירתו, כתב המנוח צוואה בה הוריש את חלקו בדירה המשותפת שלו ושל אשתו – לידועה בציבור.

הידועה בציבור תבעה את פירוק השיתוף בנכס, בו מתגוררת האלמנה, ובאפריל 2019 בית המשפט נתן צו לפירוק השיתוף בדירה.

ואולם, בשלב זה עתרה האלמנה לבית הדין הרבני ודרשה צו שיאסור על עריכת שינויים בדירה בשל זכותה למדור אלמנה. בית הדין נענה לבקשה ונתן את הצו.

בין לבין חתמו דיירי הבניין על הסכם פינוי בינוי. האלמנה והידועה בציבור התנגדו לפרויקט אך לאחר מכן חתמו על ההסכם ונותרה לדיון שאלת זכאות האלמנה במדור מהעיזבון.

הידועה בציבור טענה בין היתר שלפי ההלכה, היורשים יכולים לתת לאלמנה את כתובתה ובכך להיפטר מחובת המזונות והמדור. במקרה זה, מאחר שלא נחתם הסכם גירושין וגם האלמנה רצתה להתגרש, היא לא זכאית לכתובה וגם לא למדור.

העיזבון משועבד למדור 

הדיין, הרב נחמיה נשר, הבהיר כי עילת הגירושין הייתה מוצדקת לנוכח בגידת הבעל כך שהאלמנה לא הפסידה את כתובתה וגם לא את זכותה למזונות ומדור מהעיזבון. בנסיבות אלה, האלמנה הייתה רשאית להתנגד להריסת הבניין, שכן בכך היא תפסיד לחלוטין את זכותה למדור מהעיזבון. 

הדיין הוסיף כי לפי הדין העברי האלמנה זכאית למדור מהעיזבון, וכי בשולחן ערוך נכתב שאם ״נפל המדור״ חייבים היורשים לתת לאלמנה מדור לפי כבודה או לפי כבוד בעלה, הגבוה מביניהם. משמעות הדבר היא שהאלמנה זכאית לדמי השכירות בתקופת הבנייה.

עוד נקבע כי לאלמנה יש זכות לגור בנכס על ימי חייה הואיל ועיזבון המנוח, חצי מהדירה שניתנה לבת הזוג, משועבד לחובו של המנוח למדור אלמנתו עד אריכות ימיה ושנותיה. לפיכך, לאחר השלמת הבנייה האלמנה יכולה לשוב לגור בנכס עד יום מותה. 

הדיין הוסיף שלאחר אריכות ימים ושנים של האלמנה, תהיה הידועה בציבור רשאית להמשיך את הליך פירוק השיתוף בדירה מול יורשי האלמנה.

הדיינים הרב אברהם מייזלס והרב בנימין לסרי הצטרפו לתוצאה. 

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין