שני אחים שכרו נכס בשכירות מוגנת. אף שהוסכם שהמקום ישמש אותם כמחסן הם השתמשו בו כחנות לחלקי חילוף ואף הרחיבו אותו. בית המשפט הוציא להם צו פינוי.
השופטת כרמלה האפט קיבלה לאחרונה תביעת פינוי שהגישה עמידר, שמנהלת נכס ששייך למדינה ברחוב סלמה בתל אביב, נגד שני אחים. היא פסקה שהנתבעים הפרו את ההסכם בין הצדדים בכך ששינו את מטרת השכירות, הרחיבו את הנכס ובנו בו גלריה ללא היתר.
האחים שכרו את הנכס, שגודלו המקורי היה כ-18 מ״ר, ב-1994. דמי השכירות המוגנים הועמדו על סך של 60 ש״ח בלבד. בתביעה טענה עמידר שהם פלשו לשטח נוסף, בנו בנכס ללא היתר גלריה, שינו את מטרת השכירות ולא שילמו את דמי השכירות כסדרם.
לדבריה, בחוזה השכירות המוגנת שנחתם בין הצדדים הוסכם שהנתבעים ישתמשו בנכס כ״מחסן״ אך כיום הוא משמש כחנות לממכר חלקי חילוף. בנוסף, הנתבעים הרחיבו את שטח הנכס ובנו בו גלריה והם מחזיקים כיום בשטח של כ-108 מ״ר.
לשיטתה, מעשים אלה מהווים הפרה יסודית של החוזה ומקנים לה את הזכות לפנות אותם מהנכס.
האחים טענו מנגד כי שכרו את הנכס כפי שהוא, תחום בשלושה קירות ללא אפשרות פלישה או הרחבה. לטענתם, הם לא שמו לב שבחוזה שטח הנכס הוא 18 מ״ר ואמנם כיום השטח גדול יותר אך ייתכן שהדייר שהחזיק בו לפניהם ערך בו שינויים.
הם הוסיפו שב-1997 התובעת עדכנה את תשריט הנכס והבחינה כי בפועל גודלו הוא 53 מ״ר. עם זאת, היא לא מצאה לנכון לשלוח להם מכתב התראה ואף לא ביקשה תוספת לדמי השכירות. הם טענו שהגלריה הייתה חלק מהנכס והם רק שיפצו אותה לנוכח מצבו הרעוע של הגג.
מיטה, מטבחון ושירותים
השופטת הבכירה כרמלה האפט מבית משפט השלום בתל אביב הבהירה כי כשמדובר בשכירות מוגנת על השוכר להשתמש במושכר בהתאם לשימוש שהוסכם בחוזה. במקרה זה, החוזה מגדיר את המושכר כ״מחסן״ ואת מטרת השכירות כ״מחסן לחלקי חילוף״.
היא ציינה שאחד האחים הודה בחקירתו כי השימוש שנעשה כיום בנכס הוא גם כמחסן וגם כחנות לממכר חלקים, שימוש הנוגד את מטרת השכירות המקורית. בנוסף עולה מהראיות שבגלריה נעשה שימוש למגורים או למנוחה והותקנו בה מיטה, מטבחון, שירותים ומקלחת. בנסיבות אלה היא קבעה שהנתבעים הפרו את חוזה השכירות.
בנוסף היא קבעה שהנתבעים שיפצו את הגלריה באופן משמעותי וביצעו תוספת בנייה בלתי חוקית. לדבריה, הם לא הביאו ראיה מוצקה לכך שעשו כן בידיעת או באישור התובעת.
עם זאת השופטת פסקה שאין לחייב את הנתבעים לשלם רטרואקטיבית דמי שימוש ראויים בגין הרחבת הנכס שכן התובעת לא שלחה להם התראה בעניין זה במהלך השנים. ״אין היא יכולה להתייחס לנתבעים כאל קופת חיסכון שניתן יהיה לפדות אותה בבוא יום״, כתבה השופטת בהקשר זה.
בסופו של דבר הוציאה השופטת צו לפיו על הנתבעים לפנות את הנכס עד לתחילת יוני 2019.
הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין אנוש וקסמן עוסק בדיור מוגן
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין