הקשישה ובעלה המנוח נתנו לזוג הצעיר את הסכום כסיוע לרכישת דירה. כשנפרדו, היא דרשה את הכסף בחזרה. טענת החתן שמדובר במתנה נדחתה
בפסק דין שפורסם לאחרונה חייב בית המשפט למשפחה בני הזוג המצויים בהליכי גירושים להשיב לאימה של האישה מיליון שקלים אשר ניתנו להם בזמנו כסיוע לרכישת דירה. הורי האישה לא הסתפקו בהעברת הסכום והחתימו את הבת ובעלה על הסכם שלפיו אם יתגרשו – יצטרכו להחזיר את הכסף. זה לא מנע מהחתן לטעון שמדובר במתנה, אבל סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש דחתה אותו וקיבלה את התביעה במלואה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרה התובעת (85) שהיא ובעלה המנוח חתמו בינואר 2011 עם בתה וחתנה על הסכם הלוואה שלפיו האחרונים יקבלו מהם מיליון שקלים לצורך רכישת דירה בפתח תקווה. ההסכם קבע שההלוואה בצירוף הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה תוחזר להורי האישה רק אם הדירה תימכר או במידה שבני הזוג יתגרשו.
לטענת הקשישה הגם שהדירה נמכרה לפני מספר שנים כספי ההלוואה טרם הוחזרו אליה. כעת, משבני הזוג נפרדו והתקיים גם התנאי הנוסף להחזר ההלוואה על פי ההסכם, הגיע הזמן שיחזירו לה את הכסף שערכו כיום 1,173,612 שקל.
בעוד שהאישה הסכימה לתביעת אימה ורק ביקשה לדחות את התשלום, החתן טען שמדובר בכלל במתנה שהם לא צריכים להחזיר. לטענתו, תביעת חמותו לקבל מיליון שקל בשיהוי של מספר שנים אחרי מכירת הדירה בפתח תקווה, היא דרישה חסרת תום-לב שנועדה לשרת את המאבק המשפטי של הבת נגדו.
כפיות טובה
ההליך המשפטי החל ברגל שמאל מבחינת הנתבע: בעוד שבכתב הגנתו סיפר שהוענקו לו ולרעייתו 450,000 שקל בלבד כ"מתנה", כבר בדיון הראשון הוא חזר בו והודה שקיבל מהורי אשתו סכום גדול בהרבה – 958,000 שקל. את הפער בין הסכומים הוא תירץ בכך שמיליון השקלים שולמו בשתי פעימות והוא שכח את הפעימה השנייה.
את השופטת קודלר עיאש זה לא שכנע. "בלתי סביר לקבל את הטענה כי במועד שערך את כתב ההגנה שלו 'פרח מזכרונו' כי מעבר לסכום שהודה בקבלתו מטעם הוריה של הנתבעת, התקבל גם סכום נוסף של כחצי מיליון שקלים", כתבה.
הנתבע המשיך להסתבך כשהעלה טענה מוזרה לפיה הסכם ההלוואה בטל מפני שהכסף לא הועברו בפעימה אחת. לדברי השופטת מדובר בטענה מופרכת בלשון המעטה, מה גם שהנתבע לא הסביר מדוע בכלל חתם על הסכם "הלוואה" שעה שלשיטתו מדובר במתנה.
השופטת ציינה אמנם שהקשישה "לקחה את הזמן" עם התביעה להשבת ההלוואה, אלא שלקביעתה לא מדובר בשיהוי שמסכל את יכולתה לקבל את כספה. עוד היא חידדה שההלוואה ניתנה במסגרת משפחתית הכוללת יחסי אמון וקרבה ולכן לא מצופה ממנה לרוץ לבית המשפט ברגע שהצד שכנגד לא עמד בהתחייבותו.
"התובעת ובעלה המנוח נהגו בנתבעים בנדיבות ובטוב לב לאורך שנים ולמרבה הצער הנתבע למעשה גומל להם בעת שהוא טוען טענותיו בהליך זה, בניסיון לחמוק מתשלום, בכפיות טובה", כתבה השופטת. היא חייבה אותו ואת פרודתו לשלם לתובעת את שמגיע לה בהתאם להסכם ההלוואה – מיליון שקלים המוצמדים למדד תשומות הבנייה.
בנוסף חייבה השופטת את הנתבע לשלם לחמותו הוצאות משפט בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שאול דחבש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דן מלכיאלי
- ב"כ הנתבע: עו"ד מארי עשהאל
עו"ד ירדן שלומי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין