אלימות במשפחה היא תופעה המחייבת התייחסות רצינית ונקיטת פעולות מיידיות לשם מניעת אסון. מהם הכלים שנתן המחוקק בידי בני משפחה הסובלים מאלימות – פיזית או נפשית – בביתם? עו"ד שיר וינברג על הצווים המיוחדים שביהמ"ש מוסמך להוציא להגנה על שלומם.
החברה, בכללותה, נהייתה יותר ויותר אלימה וכמובן שהמחוקק ובתי המשפט מתייחסים לכל אלימות, באשר היא, בכובד ראש. עם זאת, גם הם הכירו בכך שאלימות במשפחה היא בעלת חומרה ייחודית המחייבת התייחסות מיוחדת.
מטעם זה, ב-1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק מאפשר לבן משפחה, החווה במסגרת המשפחתית אלימות קשה - פיזית או נפשית - לפנות לבית משפט לשם קבלת הגנה, המתבטאת בהוצאת צו המכונה "צו הגנה".
החוק מגדיר בן משפחה בהרחבה וכולל, בין היתר: בעל או אישה, ידוע/ה בציבור, הורה, בן זוג של הורה, סבים וסבתות, גיסים, דודים, אחיינים ועוד.
אגב, כל מי שלא נחשב לבן משפחה לפי החוק וסובל מאלימות (למשל, בני זוג שאינם ידועים בציבור), יוכל להגיש צו מניעה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת.
החוק למניעת אלימות במשפחה מנוסח באופן הדדי ומיושם גם כלפי גברים שנתקלים באלימות מצד האישה או הילדים, אבל המציאות מעידה שהוא בא לעולם כדי להגן בעיקר על נשים וילדים, שהם הגרעין הקשה של נפגעי האלימות במשפחה.
פעולת חירום מהירה
החוק מאפשר לנקוט פעולת חירום מהירה כדי לעצור אלימות או למנוע סכנת אלימות ללא צורך בהתדיינות ממושכת ומתישה. לשם היעילות, גם בית משפט השלום, בנוסף לבית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי, מוסמך להוציא צו הגנה.
הצו משמעותו הרחקה: בן המשפחה האלים מורחק מביתו ומקרבת בני המשפחה הפגועים למרחק מסוים שקובע ביהמ"ש.
הצו מתקבל בהליך מקוצר יחסית ונפגע האלימות רשאי להגיש את הבקשה לצו במעמד צד אחד - בהיעדרו של בן המשפחה האלים. אף שאין חובה להגיש תלונה במשטרה, ככלל, במקרים בהם מוגשת תלונה קל יותר לקבל את הצו. גם אם הצו ניתן במעמד צד אחד, מחויב בית המשפט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים בתוך שבעה ימים לכל היותר. במקרים שבית המשפט לא מוצא לנכון לתת סעד דחוף שכזה ייקבע דיון בנוכחות הצדדים המעורבים.
השופט יוציא צו הגנה אם ישתכנע שבסמוך להגשת הבקשה בן המשפחה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין. אין צורך שתתרחש פגיעה פיזית ממשית אם הוכחה סכנה מוחשית ומיידית לשלום בני המשפחה.
הרחקת אדם מביתו היא צעד מרחיק לכת, העלול לפגוע בזכות הקניין וזכות התנועה שלו. לכן, היד אינה קלה על ההדק ולרוב נוהגים בתי המשפט להקדים להוצאת הצו "אזהרה". הרחקת אדם מרכושו תתבצע רק כשהאווירה בבית קשה ביותר והשופט סבור שאם לא יתערב, המצב עלול להידרדר לאלימות שתסכן ממשית את המבקש.
תרופה זמנית בלבד
צו ההרחקה הוא זמני: כעקרון, הצו מוגבל לשלושה חודשים וניתן להאריכו עד לתקופה כוללת של שישה חודשים. עם זאת, במקרים חריגים במיוחד, רשאי בית המשפט להאריכו לפרק זמן של שנה, אך עליו לנמק את הסיבות המיוחדות שהביאו אותו להחלטה כזו. גם צו כזה אפשר להאריך לתקופה נוספת, שלא תעלה על שנה, אך שוב, תוך פירוט הנימוקים המיוחדים.
פעמים רבות עולה החשש שבקשת הצו אינה כשרה ונועדה ליצור לחץ על בן הזוג אם כדי להשיג יתרון כלכלי-רכושי ואם כדי לכפות על בן זוג סרבן להתגרש (לתת או לקבל גט).
המחוקק עצמו היה ער לאפשרות שהחוק ינוצל לרעה, ועל כן החוק מאפשר להטיל הוצאות ופיצויים בגין בקשות סרק.
הזכות לשקט ושלווה
אפשרות נוספת להרחקה מהבית הוא "צו מניעה", אשר בשונה מצו הגנה, נוצר בידי הפסיקה. מקורו בדין העברי הקובע כי במסגרת זכותם למזונות זכאים האישה והילדים גם למדור שקט ושלו.
צו מניעה יינתן רק במקרים קיצוניים שבהם אין אלטרנטיבה אחרת והפגיעה בזכות הקניין של הפוגע תימצא מידתית.
הקריטריונים למתן הצו הם מחמירים יותר מאלה של צו ההגנה, אך מצד שני, צו המניעה יכול להינתן לתקופות ממושכות יותר ולעיתים אף עד לפירוק השיתוף בדירה ו/או מציאת מדור חלופי.
בעבר הוצאו לא מעט צווי מניעה על רקע של אלימות, אולם מאז חיזוק זכות הקניין בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ממעטים בתי המשפט בהוצאתם, בפרט לתקופות ארוכות.
אלימות במשפחה בכלל ובין בני זוג בפרט מתרחשת בכל שכבות האוכלוסייה. היא עלולה להיות אירוע חד פעמי או להתמשך על פני שנים. אלימות מסוג זה יוצרת מציאות חיים בלתי נסבלת לכל חברי המשפחה וגורמת לפגיעות נפשיות ורגשיות קשות ביותר אצל הקורבן הישיר ואצל קורבנות עקיפים כמו הילדים.
בימים טרופים אלה אין גבול ליצירתיות ההרסנית שמפתחים בני זוג מסוכסכים או בני משפחה טעונים. צווי ההרחקה נועדו להגן מפני הטרדות, איומים ואלימות שעלולים להתבטא במצבים מעין אלה. כדי לשמור על הכלי החשוב הזה, יש לעשות בהם שימוש בעת שקם צורך אמיתי ואסור להפוך אותם לסוג של משחק בתהליך הגירושין או לכלי נקמני במסגרת המאבקים האישיים.
* עו"ד שיר וינברג ממשרד עורכי דין סמדר וינברג ושות' עוסקת בדיני משפחה
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין