ביהמ"ש הורה למשרד הפנים לדון מחדש בבקשה של פליט שהתחתן עם אזרחית ישראלית לקבלת מעמד מכוח נישואין, לאחר שזו נדחתה על הסף.
מסתנן ממצרים שנכנס בשנת 2010 לישראל, הגיש למשרד הפנים בקשה לקבלת מקלט מדיני ונדחה פעמיים. לאחר מכן הגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בעניין בקשתו למקלט מדיני. בין לבין, הוא התחתן עם אזרחית ישראלית והוליד עמה שתי בנות. בתחילת שנת 2013 ניתן פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מרכז, במסגרתו הורה למשרד הפנים לבדוק מחדש את טענת הפליטות של העותר. מאז ועד היום טרם הוכרעה בקשתו למקלט מדיני.
לייעוץ בענייני אשרות:
פנה ל-עו"ד אזרחות ואשרות
לאחרונה הגיש האיש גם בקשה למתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי, אך משרד הפנים דחה את בקשתו בטענה שלא סיפק מסמכים על אודותיו כנדרש. על כך הגיש עם אשתו עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה.
העותרים טענו כי למרות הזוגיות ולמרות העובדה שנולדו להם שתי בנות, משרד הפנים מסרב לאשר את פתיחת ההליך להסדרת מעמדו של העותר, בניגוד לנוהל הטיפול בזר הנשוי לאזרח ישראלי.
לטענתם, החלטת משרד הפנים, שאינה מנומקת כלל, פוגעת קשות בזכויותיהם לחיי משפחה ובזכות לבחירת בן/ת זוג, בדגש על זכויות העותרת כאזרחית המדינה.
הפרקליטות טענה כי חוק האזרחות מקנה לשר הפנים שיקול דעת אם להעניק אזרחות ישראלית לבן זוג זר של אזרח ישראלי, ונישואין כשלעצמם אינם מעניקים אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר.
עוד היא טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף, לנוכח העובדה שבמשרד הפנים עדיין לא דנו בה לגופה, מאחר שלא הוגשו לרשות מסמכים מהותיים הנדרשים לטיפול ובחינת הבקשה. לכן, נטען כי אין מקום שביהמ"ש יכריע בסוגיות שלא נדונו על ידי הרשות המנהלית.
העותר השיב, כי הצליח להשיג ממשפחתו שבמצרים מסמכים חלקיים, בהם תעודת לידה ותעודת סיום תיכון, אולם אין באפשרותו להמציא תעודות מקוריות כגון דרכון ותעודת יושר, בשל מעמדו כמבקש מקלט בישראל והיותו נרדף במצרים.
לשיטת משרד הפנים, ויתור על דרישת דרכון עשוי ליצור קושי בהבטחת יציאתו של הזר מן הארץ במידה שיישלל מעמדו. כמו כן, נטען כי תעודת יושר נחוצה על מנת לבדוק האם הוא מהווה סיכון לשלום הציבור.
בנוסף לכך, טענו במשרד כי רק לאחר שתוכרע הבקשה למקלט מדיני, ניתן יהיה לשוב ולשקול את הטיפול בבקשה למתן מעמד מכוח בן זוג ישראלי.
לבדוק את תפקוד המשרד
סגן הנשיא, השופט רון שפירא, קיבל את העתירה והורה למשרד הפנים לבחון את בקשתם של העותרים על בסיס המסמכים הקיימים ולקחת בחשבון את כל הנתונים, לרבות העובדה שהעותר נשוי לאזרחית ישראלית ואב לשתי בנות אזרחיות ישראל.
השופט קבע כי המשרד לא בחן את כל השיקולים הרלוונטיים, בהם המסמכים שהציג ועובדת נישואיו לישראלית וההליכים הקודמים בעניין, ולכן החלטתו בלתי סבירה ויש מקום להתערב בה.
השופט החליט כי טענות משרד הפנים לא יכולות לפטור אותו מהתייחסות לבקשתם החדשה של העותרים לגופו של עניין, תוך בחינת המסמכים שהצליחו להשיג במאמצים רבים מבני משפחת העותר במצרים.
השופט אף ציין כי הסחבת מהווה עינוי דין, וכי הגיעה העת לבחון את תפקודו של מנגנון בחינת בקשות להכרה במבקשי מקלט ולנסות להסדיר את ההליכים, כך שבחינת הבקשות תתבצע תוך זמן סביר.
משרד הפנים חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
* עו"ד אנסטסיה סהר עוסקת במשפט מנהלי ועובדים זרים.
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין