מדובר ביתרת הלוואה שקיבל האיש מביטוח לאומי לצורך הנגשת רכבו, אותה החליט לשמור לעצמו. השופט: "הפר התחייבותו כלפי התובעת והמוסד"
בית משפט השלום בבאר שבע חייב לאחרונה נכה לשלם לחברה העוסקת בהתקנת אביזרי רכב עשרות אלפי שקלים. הסיבה: הוא שמר לעצמו חלק מההלוואה שקיבל מהמדינה לצורך התאמת רכבו במקום להעביר אותה במלואה לחברה, כנדרש. הנשיא עמית יריב קבע שבמחדלו זה הפר הנתבע את התחייבותו הן כלפי הביטוח הלאומי והן כלפי החברה. הוא חייב אותו לשלם לאחרונה את הסכום הנתבע בתוספת הוצאות משפט.
בתביעה שהגישה החברה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין רן שדה וליטל פאשה נטען שבמהלך יוני 2015 חתם הנתבע מולה על טופס התקשרות להתקנת אבזור וציוד לרכב במטרה להתאים אותו לנכותו, בסכום כולל של 274,516 שקל. אלא שלטענת החברה, הלקוח נמנע מלשלם את הסכום במלואו ונותר חייב לה כ-40 אלף שקל.
מנגד טען הנתבע, שיוצג באמצעות עו"ד שרון ברבי, כי בתביעתה מבקשת החברה למעשה לנכס לעצמה שלא כדין את מלוא הכספים שקיבל מהביטוח הלאומי בעניין התאמת הרכב. לשיטתו הוא פרע את חובו לתובעת במלואו, כאשר יתרת הכספים שקיבל מביטוח לאומי, בסך 40 אלף שקל, נועדה לכסות רכישת אביזרים ברכב אחר שאינו קשור להליך.
כסף שיועד מלכתחילה לחברה
השופט יריב ציין כי בשל נכותו העניק הביטוח הלאומי לנתבע הלוואה בסך כ-185 אלף שקל לצורך אבזור רכבו, כאשר לפי הנהלים מחויב האחרון לשלם לחברה המתקינה את התשלומים המגיעים לה עבור האבזור ללא דיחוי. השופט הדגיש כי בשונה מקצבת נכות, כספי הלוואת אבזור מיועדים מלכתחילה לחברה המאבזרת ולא לנכה, כאשר הפרת ההתחייבות מצדו להעביר אליה את הכספים עלולה לחייבו בהשבתם למוסד ולמעשה בביטול ההטבה.
לדברי השופט במקרה זה ההלוואה הועברה לחשבון הנתבע בשתי פעימות – האחת על סך כ-105 אלף שקל והשנייה בסך כ-80 אלף. בהקשר לכך סיפרה התובעת שהועברה אליה הפעימה הראשונה במלואה וחצי בלבד מהפעימה השנייה, כלומר כ-145 אלף שקל. לטענתה החצי הנותר מהפעימה השנייה, כ-40 אלף שקל, שייך למעשה לה והנתבע לא רשאי היה לעשות דין לעצמו ולשמור את הכסף.
השופט קבע שהצדק עם החברה ובתוך כך דחה את ניסיונות ההתנערות השונים מצד הנכה, שאחד מהם כאמור היה בטענה שהסכום הנתבע נועד לכסות אבזור ברכב שאינו קשור לתביעה הנוכחית, במסגרת פשרה אליה הגיע לכאורה עם הביטוח הלאומי. לדברי השופט הטענה לא הוכחה בראיה כלשהי ואף עמדה בניגוד למכתב מפורש של הביטוח הלאומי לפיו ההלוואה שהוזרמה לחשבונו נועדה כולה לתשלום לתובעת בגין אבזור רכבו הנוכחי.
"הפועל היוצא", סיכם השופט, "הוא שהנתבע התחייב בחתימתו להעביר לתובעת באופן מיידי כל סכום שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעבור אבזור הרכב. הנתבע הפר התחייבותו כלפי התובעת (וכלפי המוסד), כך שעליו לשלם לתובעת סך של 42,200 שקל".
עוד חייב השופט את הנתבע לשלם לחברה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,350 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק תאד"מ 42809-07-21
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין