לאחר שעיריות רמת גן, גבעתיים ובת-ים הגיעו להסכמה עם גורמים בענף הבנייה, לפיה בשל המצב הביטחוני יוצב בפתח האתרים אדם חמוש, ביהמ"ש הבהיר לצדדים שהדבר אינו חוקי
בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב ביטל לאחרונה הסכמות שקיבלו תוקף משפטי, לפיהן שלוש רשויות מקומיות במרכז הארץ יוכלו להציב בפתח אתרי הבנייה שבשטחן מאבטח חמוש, כמענה למתיחות הביטחונית השוררת במדינה. לאחר שנחתם פסק הדין התברר שההסכמות עומדות בניגוד לחוק, ובנסיבות אלה קבע השופט קובי ורדי שהן מבוטלות וכי על העיריות להתאים את הסדרי פתיחת אתרי הבנייה להוראות הדין.
תחילת הפרשה כשבועיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" אז עתרו התאחדות הקבלנים וגורמים נוספים בענף הבנייה נגד החלטתן של העיריות רמת גן, גבעתיים ובת-ים, לאסור על פתיחת אתרי הבנייה בשטחן. כשבוע לאחר הגשת העתירה הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן אתרי הבנייה יוחזרו לפעילות לאלתר כאשר העיריות יוכלו, לפי שיקול דעתן, להציב בפתחיהם מאבטח חמוש. ההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין.
אלא שאז התברר לנציגי המדינה בהליך כי ההסכמות – ככל שמתירות לעיריות להציב בפתח האתרים בעלי רישיון נשק פרטי – למעשה מנוגדות לחוק כלי היריה. בנסיבות אלה ביקשה המדינה שבית המשפט יבהיר כי הצבת מאבטח חמוש מחייבת קבלת אישור מהמשרד לביטחון לאומי לצד יתר האישורים הנדרשים על פי דין.
העיריות טענו מנגד שהדרך לתקוף את ההסכמות שהתקבלו הינה באמצעות הגשת תביעה עצמאית, ולא במסגרת בקשת הבהרה. עוד טענו העיריות שניתן להחשיב את האדם שיוצב בפתח האתרים כ"סדרן" באופן שמתיישב עם הוראות החוק.
לשיטת העיריות על מנת לבטל את תוקף ההסכמות על אי-החוקיות הטמונה בהן להיות ברמה גבוהה ומובהקת, וזה לא המצב כאן. לדבריהן ככל שהיו יודעות כי אדם פרטי לא יכול להיות מאבטח ולשמש כשומר בפתח האתר – לא היו מגיעות להסכמות הללו.
לאור זאת עתרו העיריות לדחיית הבקשה.
מיתממות
השופט ורדי קבע שלא ניתן להתעלם מהעובדה כי ההסכמות נגועות באי-חוקיות, ולכן דינן להתבטל.
בתוך כך הוא מתח ביקורת על ניסיון העיריות לעקוף את אי-החוקיות: "אני דוחה את פרשנות העיריות ואף היתממותן בעניין זה בניסיון ל'צבוע' את אותו אדם פרטי כ'סדרן' ולא כ'מאבטח' שכן לא מדובר ב'סדרן' וברי כי גם הכוונה של הצדדים הייתה לשומר באתר הבניה הנושא נשק ולא לאדם המועסק על ידי הקבלנים כ'סדרן'".
השופט אף ביקר את החלטת העיריות להמשיך בפעילות הבלתי חוקית חרף הבהרת המדינה ביחס למצב המשפטי. לדבריו היה עליהן להפסיק את הפעילות לאלתר ולהוציא הנחיות חדשות התואמות לדין או לפנות לבית המשפט, אך לא לעשות דין לעצמן ולהמשיך בפעילות האסורה.
בנוסף דחה השופט את טענת העיריות לפיה בקשה ההבהרה אינה האכסניה המתאימה לביטול ההסכמות. לדבריו בשל מצב החירום המחייב מתן מענה חוקי, דחוף ומידי – רשאי בית המשפט להשתמש בסמכותו הטבועה לתיקון אי-החוקיות, ולהורות בעצמו על ביטול ההסכמות.
בסופו של יום קבע השופט כי בהתחשב בטענת העיריות, לפיה לא היו מסכימות למתווה הקיים אם היו יודעות שתהיינה מנועות מלהציב מאבטח חמוש בפתח אתרי הבנייה, אין מקום לתיקון גרידא של ההסכמות אלא יש לבטלן כליל ו"להחזיר את הכדור" למגרשן של העיריות על מנת שיוציאו הנחיות התואמות את הוראות הדין.
- ב"כ העותרות: עו"ד אלדד כורש, עו"ד עדן בקשי ועו"ד איה רייך מינא
- ב"כ העיריות: עו"ד אורי הברמן ועו"ד עדי מרינברג
- ב"כ המדינה: עו"ד מיכל פליגלר
עו"ד נתן מינקוביץ
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין