"חרב באה לעולם על עינוי הדין"
משנה אבות ח, ב
א. מבוא; ב. חשיבות סדר הדין המהיר; ג. רקע - סדר הדין המהיר; ד. שאלת התחולה של הליכי סדר דין מהיר על תביעות בעניין נזקי גוף ועל הליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים; ה. עקרונות המודל המוצע; ו. יתרונות המודל המוצע ז. פירוש התקנות; ח. סוף דבר.
בשנים האחרונות נחצה שוב ושוב שיא התיקים והבקשות,[1] באופן כזה שבתי המשפט עמוסים לעייפה. במדינת ישראל מוטלים לפתחו של כל שופט כמות תיקים עצומה ביחס למספר התיקים המובאים בפני חבריו השופטים ממדינות אחרות.[2] העיכובים שנוצרים בשל כך בהליכים המשפטיים עלולים לפגוע באמון הציבור בבתי המשפט.[3] במצב דברים זה טיפול מהיר בבתי המשפט באמצעות הליכי סדר דין מהיר המקצרים משמעותית את ההליכים הוא טיפול חיוני להצלת מערכת המשפט ומתן מענה הולם לכלל תושבי מדינת ישראל.
במאמר זה נדון בחשיבות סדר הדין המהיר וברקע שלו, נבחן את התאמת הליכי סדר הדין המהיר על תביעות רגילות של נזקי גוף ללא נכות או עם נכות נמוכה, וכן לגבי הליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן – הפלת"ד).
ביום 5.9.18 חתמה שרת המשפטים על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן - התקנות החדשות). התקנות החדשות עתידות להיכנס לתוקפן ביום 5.9.19 והן עתידות לפתור את מרבית המשוכות העומדות כיום בפני השופט המבקש להעביר תביעה אשר הוא סבור כי מתאים שהיא תידון במסלול "דיון מהיר".[4] במאמר נסביר מדוע גם על פי המצב המשפטי הקיים כיום, טוב אם בתי המשפט יעבירו באותם מקרים מתאימים את ההליכים הללו לסדר דין מהיר וכן נבהיר מראש, כי לדעתנו גם תיקים לפי חוק פלת"ד יוכלו להיות מועברים להליך דיון מהיר גם כיום וגם אחרי כניסת התקנות החדשות לתוקף.
בעולם אוטופי, ההתייחסות המשפטית צריכה להיות "דין פרוטה כדין מאה מנה".[5] כידוע, הדין התלמודי מבקש ליצור זהות בין הדין העוסק בנושאים שווי פרוטה לבין הדין העוסק בנושאים של מאה מנה. מכיוון שבמנה יש מאה דינרים ובכל דינר יש 192 פרוטות הרי שהיחס בין פרוטה למאה מנה הוא אחד ל-1,920,000 פרוטות שבשני המצבים השאיפה שתהיה התייחסות זהה.
במציאות הקיימת בימינו, מובן כי לא ניתן לתת את אותו טיפול משפטי לתיק שנסב על סכסוך של אלפי שקלים לעומת תיק של כמעט שני מיליון שקלים חדשים. אין ספק, כי יש תיקים "קטנים" שהם מסובכים, ותיקים גדולים שנחשבים פשוטים יחסית מבחינת ההליכים בהם.[6] אולם, ככל שעלינו לעשות חלוקה כלשהי הרי שהחלוקה על פי שווי התביעה היא הרע במיעוטו ובנסיבות העניין הגיונית. לא בכדי, במדינת ישראל הבינו כבר מקדמת דנא, שאי אפשר לתת דין אחד לכל הליך בכל נושא ובכל סכום ועל כן ההליכים האזרחיים מוינו לפי סכומם ובדומה לכך ההליכים הפליליים מוינו לפי חומרת העבירה. לדוגמא, כאשר יש לנו תביעה בסכום קטן של אדם פרטי, ישנם הליכים עם פרוצדורות מותאמות להליכים אלה בבית המשפט לתביעות קטנות.[7] בית המשפט המחוזי הוא, בין השאר, ערכאה ראשונה כאשר עסקינן בסכסוכים כספיים גדולים במיוחד.[8] בהליך הפלילי, יש אבחנה כדי להתאים את הפרוצדורה לפי "גודל התיק" מבחינת רף החומרה של המעשים המיוחסים לנאשם וכך לדוגמא בית המשפט יושב בדן יחיד בתיק של הריגה אך במותב של שלושה בתיק של רצח.
לצערנו, אנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים. תקציב הביטחון שלנו מוגבל וצריך לעשות ויתורים על פי שיקולים תקציביים אשר עלולים לפגוע בחיי אדם. תקציב הבריאות והחלטות לגבי תוכן סל התרופות מושתתות על יסוד שיקולים תקציביים וגוזרים מי לחיים ומי למוות בשל שיקולים כספיים גרידא. משרד החינוך, לו היה מנותק מכבלי התקציב היה עשוי לקבוע כי יש להורות על "מורה לכל תלמיד" או לפחות דן על היתרונות והחסרונות הגלומים בכך. כך גם בעולם המשפט יש משאבים מוגבלים ושיקולי תקציב. לפיכך, אין מנוס ועלינו להותיר את הדין התלמודי של דין פרוטה כדין מאה למצב אוטופי שיום אחד עשוי להיות רלוונטי שוב אם וכאשר הנסיבות יאפשרו זאת.
אמת, שגם כאשר אנו מבינים כי אין דין פרוטה כדין מאה, אפשר עדיין לדגול בתפיסה לפיה "צדק דחוי עדיף על אי צדק מהיר", אולם העומס האדיר על בית המשפט מחייב אותנו לחפש ולמצוא פתרונות.
הפרספקטיבה מכמעט שני העשורים האחרונים, הראתה לנו שלא רק שסדר הדין המהיר אינו "אי צדק מהיר", כפי שחשבו המבקרים בתחילה, אלא אף סדר הדין המהיר היווה מודל "צדק" שתקנות סדר הדין האזרחי החדשות ביקשו לקבל ולשאוב נושאים שלמים לתוך סדרי הדין הרגילים.
כך למשל פורט בטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות כי נמצא שהתרומה של הליכים מקדמיים שונים כגון גילוי מסמכים ושאלונים להליך ככלל ולצדק בפרט, פחותה מחוסר היעילות שההליכים הללו גורמים בסדר הדין הרגיל ועל כן בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות הליכים אלה צומצמו משמעותית.
כפי שנפרט בהמשך, מרבית ההליכים בבתי משפט השלום מתנהלים בהליך סדר דין מהיר. ברובם המוחלט של המקרים, אין אפילו חשש לפגיעה ממשית בזכויות דיוניות שכן ברוב המוחלט של ההליכים הללו לא צריך הודעת צד ד' ובמקרים מתאימים עדיין אפשר לבקש מעבר לפסים רגילים. מכל מקום, בכל העולם בתי משפט נדרשים לעמוד בדרישות נוספות מעבר לדרישה לספק צדק, בתי המשפט צריכים לתת פתרונות צרכניים וכלכליים ולכן אין מנוס משימוש בהליכים של סדר דין מהיר ואף שימוש במודלים אלו במקרים נוספים.
לדעתנו, סדר הדין המהיר מעניק את אחד הפתרונות הטובים והאיכותיים ביותר לצדדים בפרט במציאות של עומס כבד על בתי המשפט.
כללי "סדר דין מהיר" קבועים בתקנות 214 א' – ט"ז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ההליך החל דרכו בארץ בשנת 2001 והוכיח את עצמו כיעיל מאוד בהעניקו כלים לביהמ"ש לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת ומורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפניו. לא בכדי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות אימצו בשתי ידיים את הליכי סדר הדין המהיר כמות שהם ואף החילו אלמנטים רבים מהם על סדרי דין רגילים וזאת בשונה מהשינויים המהותיים שהוצעו בכל שאר התחומים.
במקרים רבים, קיימות מספר חלופות אופציונאליות לתובע לפעול על פיהן ועליו להחליט באיזה אפיק משפטי לבחור. כך למשל תובע שהוא אדם פרטי שיש לו עילת תביעה כספית בסכום נמוך יכול לבחור להגישה גם בבית משפט לתביעות קטנות. בתובענה על סכום קצוב, יכול התובע לבחור הליך של סדר דין מקוצר[9] או להגישה ישירות להוצאה לפועל[10] ועוד.[11]
תקנה 214ב(א) קובעת את התחולה של תקנות סדר הדין המהיר ומדובר בתחולת חובה.[12] התקנה קובעת כי כל הליך שנפתח בהגשת כתב תביעה סטנדרטי עד סכום של 75,000 ₪ מחוייב להתנהל בהליך של סדר דין מהיר. התקנה מסייגת מקרה של הגשת תובענה שהוגשה בה בקשה לאשר כתובענה ייצוגית וכן תובענה שהעילה שלה מתבססת על חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בשונה מההתייחסות הפרטנית להליכי פלת"ד, התקנה שותקת בעניין תביעות של נזקי גוף על אף שכפי שנראה בהמשך, הרציונאל של מניעת פתיחת תיק פלת"ד בסדר דין מהיר זהה לרציונאל המונע מפתיחת תביעה של נזקי גוף בסדר דין מהיר.
תקנה 214ב(א) מגדירה את המקרים בהם תפתח התביעה בסדר דין מהיר כהליך חובה. ברם, תקנה זו אינה מתיימרת למנוע העברה של ההליכים שסוייגו מפתיחה אוטומטית בסדר דין מהיר להליך זה במקרים המתאימים. תקנה 214ב(ב) מבהירה כי במקרים בהם כל בעלי הדין מעוניינים להעביר את ההליך לסדר דין מהיר, בית המשפט מוסמך להורות על העברת ההליך לסדר דין מהיר ועל כן ניתן להעביר גם הליך שנפתח בסכום גבוה מ-75,000 ₪ לסדר דין מהיר למרות שעל פי תקנה 214 ב(א) סכסוכים מעין אלה אינם יכולים להיפתח אוטומטית בסדר דין זה. בניגוד לתקנה 214ב(ב) התקפה כיום, הרי שהמקבילה החדשה של תקנה זו אינה מתנה את העברת ההליך בהסכמת הצדדים אלא קובעת מפורשות את ההסדר הנכון ומותירה את ההחלטה בעניין זה לשיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.[13]
- שאלת התחולה של הליכי סדר דין מהיר על תביעות נזקי גוף ועל פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
ככלל, קיימים הליכים ייעודיים עבור נפגעי תאונות דרכים.[14] ישנם הסברים רבים לסדרי הדין המיוחדים החלים על נפגעי תאונות דרכים כגון קניית הסיכון של המדינה והחברה לאור היתרונות הרבים הגלומים בהתניידות מהירה על פני החלופה של מניעת נהיגה ברכב מנועי,[15] פיזור הנזק של הסיכון על פני הציבור וכד'. ראינו, כי התיקים שעילתם לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא הוכללו בקטגוריה של פתיחת תיקים לפי תקנות סדר הדין המהיר הנוכחי ואף לא לפי התקנות החדשות. הרציונאל שעומד בבסיס העניין הוא שתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מוגשות לבית המשפט ללא סכום שעליו תובעים. בשלב הגשת התביעה, התובע אינו מכמת את תביעתו, גובה הנזק מוערך סופית רק במהלך ההליך המשפטי ואחוזי הנכות הסופיים שנקבעים לנפגע, אם בכלל, משפיעים באופן דרסטי על גובה הפיצויים שהנפגע יקבל בסופו של דבר. המנעד הרחב של הפיצוי האפשרי כל כך מושפע מגובה אחוזי הנכות שיקבע במהלך ההליך עד שללא קשר למשתנים הידועים מראש כגון עיסוקו, משכורתו וגילו של הנפגע, הפיצוי יכול לנוע מאלפי שקלים בודדים למיליוני שקלים ועל כן מתקין התקנות קבע בצדק כי לא ניתן להכליל באופן אוטומטי תיקים אלו לפתיחה בסדר דין מהיר.
רציונאל זה, יפה גם לעניין פתיחת תיקים בתביעות של נזקי גוף רגילות שאינן לפי חוק הפלת"ד ולא בכדי, תיקי החבויות השונים אינם נפתחים בסדר דין מהיר. המודל המוצע מטעמנו מותאם לתביעות הנזיקין אך מתאים ביתר שאת לתיקים לפי חוק הפלת"ד שלגביהם למעט מקרים בהם קיימת שאלה מקדמית האם מדובר בתאונת דרכים,[16] או מי הגורם בעל החבות,[17] הרי שברוב המוחלט של התיקים האחריות היא מוחלטת, קרי אין מחלוקת לגבי האחריות אלא אך ורק לגבי גובה הנזק והדבר אף מקצר יותר את ההליכים.
ראינו כי תקנות סדר דין מהיר אינן חלות ישירות על תיקי הנזיקין ובפרט על תיקים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אולם אנו סבורים כי ההיגיון הפנימי של פרק ט"ז1 לתקנות הקיימות ופרק י"ב בתקנות החדשות,[18] חלות על כל תביעה ששוויה עד 75,000 ₪ לרבות תיקי הנזיקין ואף על תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שהוברר כי אחוזי הנכות וגובה הפיצויים הצפוי לא יגיע לגובה של 75,000 ₪.
כלומר, על פי המודל המוצע על ידנו, לאחר שהתיק יפתח בסדר דין רגיל כפי הקבוע בתקנות לאור חוסר היכולת לכמת אותו בשלב הראשוני, יוכל השופט שהוברר לפניו כי סדר הגודל של שווי התיק אינו מגיע לרף העליון של סדר הדין המהיר, להעביר את התיק לסדר דין מהיר.
התקנות הנוגעות לסדר הדין המהיר, הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה (Access To Justice,1996) והתקנות האנגליות בעקבותיו (Civil Procedures Rules – PART 28 ). מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק בצורה מושכלת את משאביה (ובין היתר המשאב של זמן שיפוטי) בין השאר לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפניה. לא בכדי דברי ההסבר לטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי הבהירו כי תכליתן של התקנות המוצעות היא "לסייע בידי בית המשפט לנהל את המשפט תוך קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן, שיאפשר הגעה לתוצאה נכונה וצודקת תוך יעילות מירבית".[19] חשיבות התכלית ליעילות מירבית הובהרה אף בגוף התקנות החדשות עצמן וכך בתקנה 2 לתקנות החדשות מוזכר בין הפרמטרים ל"הליך שיפוטי ראוי והוגן" הוא רכיב ההכרעה "תוך זמן סביר". כך גם בתקנה 5 לתקנות החדשות מפורט כי ה"אינטרס הציבורי" הוא בין השאר הליך "מהיר ויעיל" וחוסך במשאבי זמן.
צריך לזכור, כי מטרת התקנות להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט.[20]
משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה",[21] והתקבלה התובנה לפיה עסקינן במערכת משפט המוגבלת במשאביה ובית המשפט אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים בגובה של מיליוני שקלים גם בתיקים שעוסקים בעשרות אלפי שקלים.
אנו סבורים כי לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קביעת אחוזי הנכות, הגשת תחשיב נזק ומתן הצעה מטעם ביהמ"ש, ברור, פחות או יותר, מה "שווה התיק" ולכן מדיניות שיפוטית ראויה צריכה ליישם עקרונות תקנות אלו - לפחות בשלב ההוכחות בתיק - גם בתיקי הנזיקין.
אמנם, הולדתו של הליך סדר הדין המהיר היתה מלווה בביקורות רועמות,[22] אולם כיום בפרספקטיבה של כמעט שני עשורים בהם הליכי סדר הדין המהיר חיים ונושמים בבתי המשפט, נעלמו המבקרים ותומכים רבים מקיפים את ההליך המהיר לעובדו ולשמרו. יתרה מכך, וועדה לתיקון תקנות סדר הדין האזרחי ישבה על המדוכה שנים רבות ובסופן הגיעה לכלל מסקנה שיש צורך בתיקון מאסיבי של תקנות סדר הדין האזרחי אולם לא מצאה לנכון כמעט לשנות מאומה בפרק הנוגע לדיון מהיר. ודוק, לא זו בלבד שהוועדה לא מצאה לנכון לשנות את סדרי הדין הנוגעים לדיון המהיר, הרי שהוועדה אף אימצה רכיבים רבים של הדיון המהיר לתוך סדרי הדין הרגילים.[23]
בדברי ההסבר, הובהר כי "באשר לסדר דין מהיר, ההסדר יישאר על כנו" זאת למעט פתיחת ההליך שתהיה כדוגמת פתיחתו של כל הליך אחר לשם האחדת סדרי הדין. יחד עם זאת, על אף הצהרה זו שלא נעשה שינוי בסדר הדין המהיר, תקנה 78(ב) לתקנות החדשות קובעת:
"78(ב) בית המשפט רשאי להורות כי תביעה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תביעה הנדונה במסלול דיון מהיר, תידון כתביעה כמסלול כאמור, אם סבר כי היא מתאימה לכך".
עיננו הרואות, כי מתקין התקנות ביקש להבהיר שבסמכות בית המשפט להעביר הליך לסדר דין מהיר ומבחינתו אין בכלל שינוי מהמצב המשפטי הקיים כיום שכן כפי שפורט בדברי ההסבר למעט פתיחת ההליך, המצב יוותר על כנו. הבהרת הנוסח באופן זה שלא ניתן יהיה להבין שצריך את הסכמת כל הצדדים כדי לעבור מסדר דין רגיל לסדר דין מהיר אלא ההחלטה היא כפופה לשיקול דעתו של בית המשפט בלבד מחזקת את פרשנותנו למצב המשפטי השורר כיום ותומכת הלכה למעשה ביישום המודל המוצע.
לפיכך, כאשר עסקינן בתיק שלא נקבעה בו נכות צמיתה או שנקבעה בו נכות מזערית, אנו סבורים שיש לעשות הכל בכדי לסיימו במהירות האפשרית ולא לאפשר חקירות ארוכות ומתישות לבעלי הדין, לעדים ולמומחה שמינה בית המשפט. התנהלות אשר "מושכת" את ההליך ללא הצדקה של ממש וללא צורך עלולה לעורר התרעמות.[24] על כן, על השופט לבחון בשום שכל ועל פי חוש הצדק ומקצועיותו את המקרים המתאימים בנסיבות העניין לצורך העברתם להליכי סדר דין מהיר ולמנוע כל דחייה ועיכוב בטיפולם.
יתרונות המודל המוצע הן יתרונות הנובעים מטיבו ומטבעו של הליך סדר הדין המהיר. מרבית המרכיבים היוצרים את חסכון הזמן המשמעותי בהליכי סדר הדין המהיר, עדיין רלוונטיים בשלב בו מועבר ההליך לסדר דין מהיר.
כל העדויות הראשיות בתיק יכולות להיות מוגשות בתצהירים עם אסמכתאות במקביל.[25] הדיון בתובענה יכול להסתיים במידת האפשר בתוך יום אחד, עם כל המצהירים שייחקרו בחקירה נגדית בלבד ותוך הגבלות ברורות, במידת הצורך, למשך חקירת העדים.[26] הצדדים יסכמו בעל פה ביום הדיון ויוכלו להגיש רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון עד שבעה ימים לפני מועד הדיון.[27] פסק הדין יינתן, במידת האפשר, תוך 14 יום מהדיון בנימוק תמציתי[28] המקל על לוח הזמנים האמור.
ברי, כי כל טיפול מהיר יסייע בהשגת היתרונות הקשורים בטבורם לחסכון הזמן. ברם, השילוב של הכלים הדיוניים של הליכי סדר הדין המהיר יוצר ברמת וודאות גבוהה את היתרונות המובהקים הבאים:
- מניעת עינוי דין – עינוי הדין[29] הוא איסור חמור מאוד על פי המשפט העברי.[30] הן במשפט העברי והן במשפט הישראלי עינוי הדין אסורים לא רק בהליכים פליליים אלא גם בנושאים אזרחיים.[31] מניעת עינוי הדין אף מוסדרת באמנות בינלאומיות.[32] עינוי הדין משליך ישירות על הצדק ועל כן בתי המשפט התייחסו לעיכובים כי "מימד הזמן הוא מרכיב מרכזי בעשיית הצדק. עיכוב ההכרעה מכרסם בצדקת התוצאה".[33] כללי האתיקה לשופטים קובעים:
"בניהול המשפט יעשה שופט כמיטבו לחוס על זמנם של המעורבים במשפט: בעלי דין, באי כוחם, עדים ואחרים, וכנדרש מכך יחיש את ההליכים וימנע עינוי דין".[34]
לפיכך, ניתן לראות כי כללי האתיקה לשופטים ולרשמים מחייבים אותם למנוע את הימשכות ההליכים. דא עקא, החוק והתקנות לא קבעו לנו בפירוש מהו אותו "עינוי דין" שיש להימנע ממנו. אולם, גם מבלי להיכנס לבית המשפט ולחוש את העומס הרב שם, ניתן להביט בנתונים הסטטיסטיים המפורסמים על ידי הנהלת בתי המשפט ולראות כי משך חיי תיק בסדר דין מהיר הם מחצית מאשר משך חיי תיק בסדר דין רגיל.[35]
לפיכך, אנו סבורים כי המפתח למניעת עינוי הדין נמצא בידי שופטי ישראל אשר יכולים לפעול כדי לא לרוקן מתוכן איסור זה, ולהפנות גם תביעות נזיקין, הן בתיקי חבויות והן בהליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לסדר דין מהיר אשר מונע עינוי דין בצורה מוכחת ונותן פתרון הולם לכולם.
- חסכון זמן לצדדים שלישיים – בסביבה הדיונית, כמעט כל הכרעה היא בעלת השפעה על צדדים שלישיים. גם החלטה כגון ביטול פסק דין בהעדר התייצבות, אשר לכאורה נוגעת אך ורק לצדדים הקונקרטיים של הסכסוך משפיעה בפועל על מתדיינים קיימים ועתידיים בכך שהדיון בעניינם למשל יתעכב.[36] כפי שהחלטה ספציפית המעכבת את הצדדים משפיעה לרעה על צדדים שלישיים כך טיפול מהיר יותר במקרה ספציפי משפיע לטובה על צדדים שלישיים אחרים המבקשים לקבל את יומם בבית המשפט.
- שמירת אמון הציבור בבתי המשפט – אמון הציבור הוא נשמת אפם של בתי המשפט.[37] אמון הציבור ברשות השופטת הוא הנכס היקר ביותר שיש לבתי המשפט.[38] אחת האמרות הידועות והמצוטטות ביותר בעניין זה היא אמרתו של השופט Frankfurter אשר קבע: "אין לשופט לא חרב ולא ארנק; כל שיש לו זה אמון הציבור בו".[39] אמנם, קיימות עמדות חריגות לפיהן השופט אינו צריך לדאוג ליצירת אמון הציבור בבתי המשפט,[40] וכן עמדות ביניים הקובעות כי מלכתחילה הכלי היחיד של בית המשפט הוא הדין ולא אמון הציבור אולם בפועל, כל נאמן זקוק לאמון הנהנה ובתי המשפט זקוקים הלכה למעשה לאמונו של הציבור.[41] אך העמדה הרווחת היא כי אמון הציבור הוא מרכיב מרכזי במעמד של הרשות השופטת בחברה דמוקרטית[42] ולא ניתן להתעלם מחשיבות אמון הציבור בבתי המשפט.[43]
לטענתנו, עיכובים היוצרים סחבת בהליכים גורמים לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט.[44] העברת תיקים לפי המודל המוצע להליכי סדר דין מהיר עשוי לשנות את המגמה המדאיגה של הירידה באמון הציבור בבתי המשפט,[45] להקל על המתדיינים הקיימים והעתידיים ולהרים את קרנה של מערכת המשפט בעיני הציבור.
דברי ההסבר לטיוטת התקנות ציינו כי ההסדר הקיים היום "נחשב מוצלח" וחלקים ממנו הוטמעו בסדר הדין הרגיל בתקנות החדשות ועל כן היתרונות הרבים של ההליכים עד 75,000, אינם טומנים בחובם חסרונות מיוחדים רלוונטיים.
כפי שראינו, בכל הנוגע ליישום המודל על תיקי נזיקין, עומדת בפנינו משוכה אחת. תקנה 214ב(ב) לכאורה דורשת כי לצורך העברת ההליך לסדר דין מהיר תינתן הסכמה של כל בעלי הדין לכך. בכל הנוגע ליישום המודל על תיקי פלת"ד עומדות בפנינו שתי משוכות. הראשונה היא תקנה 214ב(א) הקובעת שתיק לפי חוק פלת"ד לא יפתח בסדר דין מהיר. כפי שראינו, לא מדובר במשוכה אמיתית שכן התקנה רק מתייחסת לפתיחת ההליך וגם לפי המודל שלנו רצוי שהליכי הפלת"ד ימשיכו להיפתח בסדר דין רגיל לאור הנימוקים שפירטנו לעיל. המשוכה השנייה היא תקנה 214 ב(ב) הרלוונטית באותה מידה הן לתיקי נזיקין והן לתיקי פלת"ד.
תקנה 78(א) לתקנות החדשות, קובעת שתיק לפי חוק פלת"ד לא יפתח בדיון מהיר בדומה למצב המשפטי השורר כיום. תקנה 78(ב) לתקנות החדשות פותרת את המשוכה המרכזית, לפיה התקנות הקיימות כיום דורשות את הסכמת הצדדים לכאורה להעברת התיק בעניינם לסדר דין מהיר. בנוסף, ראינו כי המשוכה הקטנה לפיה תיקים בנושא פלת"ד לא יפתחו בדיון מהיר, אינה מערימה קושי מיוחד גם כיום, שכן כוונת מתקין התקנות היא לעניין פתיחת ההליך בלבד ואין שום מקור נורמטיבי אשר ימנע העברת תיקים בנושא חוק פלת"ד שנראים מתאימים לבית המשפט לדיון מהיר כפי שבית המשפט יכול להעביר תיקים מעל 75,000 לדיון מהיר למרות שהם לא יכולים להיפתח מלכתחילה כך.
לאור תקנה 214ב(ב), חשוב להבהיר את נושא פירוש התקנות. ככלל, מרגע פרסומו של חוק – אין עוד הוא נחלתו של המחוקק. בית המשפט הוא זה שנותן בו הדגשים, הטעמים, הפרשנויות והיישום בהתאם לנסיבות. מלאכת פרשנות החוק נעשית בקפידה רבה על ידי בתי המשפט ובמקרים רבים החוקים מקבלים נופך נוסף או מיושם בהם רובד אחר מהמפורט בלשון החוק, דברים אלו חלים על אחת כמה וכמה בשעה שאנו עוסקים בתקנות.
- בחבלי הלידה של התקנות הנוכחיות בנוגע לסדר דין מהיר עלתה הווה אמינא לפיה קיימת בעייתיות בחוקיותן בשל התנגשות לכאורה עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו באשר לזכותו של אדם להליך הוגן למשל במספר הישיבות ובאורכן וכן בשל סתירה לכאורה עם חוק יסוד: השפיטה לאור הפגיעה של התקנות בעצמאות השופט.[46]. בכדי להתגבר על כך תקנות סדר הדין המהיר פורשו על ידי בתי המשפט באופן שאינו מילולי, כך למשל:
שינוי מותב לאחר הישיבה המקדמית. תקנה 214יא(ג)[47] קובעת:
"השופט או הרשם שדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או הרשם הדן בתובענה".
בית המשפט המחוזי אשר דן בתקנה זו, צמצם את התקנה באופן משמעותי. בעוד התקנה מדברת על ברירת מחדל שבה הגורם השיפוטי אשר ישב בישיבה המקדמית מתחלף לאחר תום הישיבה המקדמית אלא אם כן הדבר לא מתאפשר הרי שבית המשפט קבע כי ברירת המחדל היא שהמותב אינו מתחלף אלא אם כן עולה ספק אם ראוי שאותו מותב ישב לדין גם בתיק העיקרי בשל אופי הבירור שנערך בישיבה המקדמית או כאשר עולות שאלות של פסלות שופט. בית המשפט המחוזי הסביר כי תוצאתו אינה עולה באופן מפורש מלשון התקנה אך אף על פי כן ביצע פרשנות תכליתית באופן החלתה.[48] פרשנותו של בית המשפט המחוזי מזכירה את אופן החלתו של סעיף 74(ג) לחוק סדר הדין הפלילי כאשר נאשם מבקש מבית המשפט להתיר לו לעיין בחומר שהוא לטענתו חומר חקירה שלא הועמד לעיונו, הבקשה צריכה להידון בפני שופט אחר "ובמידת האפשר" בפני שופט שאינו דן באישום.[49]
נכון הדבר, כי השימוש של המונח "במידת האפשר" על ידי מתקין התקנות מותיר שיקול דעת רחב לגורם האמון על יישום התקנה בין אם הכוונה לעשות מאמץ עילאי כדי ליישם זאת,[50] ובין אם הכוונה לאותם מקרים מרוככים בהם הכוונה שמומלץ לנסות לפעול כך עד כמה שאפשר.[51]
אפשר להבין מדוע מבחינה אידיאלית טוב היה להפריד בין הישיבה המקדמית לבין הליך ההוכחות, דא עקא, בשל אילוצים נוכח משאבים מוגבלים אין ברירה אלא לוותר על דרישה זו למעט במקרי הקיצון. הרציונל העומד בבסיס ההפרדה דומה לרציונל שעליו הושתת ההליך האלטרנטיבי בור-שור.[52]
- תביעה שכנגד, כנגד נתבעים חדשים בסדר דין מהיר. התקנות בעניין סדר דין מהיר קובעות שניתן להגיש תביעה שכנגד "שאינה כוללת בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתובענה המקורית". נוסח מסורבל זה, הכולל שתי שלילות מתכוון איפוא לכך שהתביעה שכנגד לא תוגש נגד בעלי דין חדשים.[53] אנו סבורים כי בתיקי שיבוב ונזקי רכוש בגין תאונות דרכים, דווקא חוסר הצירוף של הנתבעים החדשים שהם רלוונטיים להליך, עלול לסרבל ולפגוע בצדדים, בהליך ובזמן השיפוטי שכן שני מותבים ייאלצו לעסוק באותה סוגיה בדיוק.[54] בתי המשפט החלו לפרש את הסעיף בפרשנות תכליתית ותוך ציון כי תכליתו של סדר הדין המהיר נועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים ולהביא להוזלת העלויות הכרוכות בניהולן להגשמת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין ולפיכך יצרו מעין זהות בין נהג הרכב לבין חברת הביטוח על מנת שניתן יהיה להחיל את הפרשנות גם על התקנות הקיימות באותה עת.[55]
בשתי הדוגמאות שסקרנו, ניתן לראות שהפרשנות התכליתית שיושמה על ידי בתי המשפט היא הפרשנות הרצויה שכן התקנות החדשות הורידו במכוון את שתי ההוראות הללו ולא כללו אותן בתקנות. כלומר, על פי הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אין מניעה להגיש תביעה שכנגד בדיון מהיר, גם נגד נתבעים חדשים וכן המותב שיושב לדין בישיבה המקדמית הוא המותב שיושב גם בדיון עצמו.
כפי שראינו לעיל, גם הפרשנות התכליתית שהוצעה על ידנו, הוסדרה בתקנות החדשות ואף עלה מדברי ההסבר כי לא חל בכך שינוי מהמצב המשפטי השורר כיום. אמנם הסברנו מדוע לא ניתן כלל לפתוח מראש תביעות נזיקין, לרבות תביעה שעניינה פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, אשר מוגשות ללא סכום לבית המשפט, אולם לאחר שהדברים מתבהרים בהמשך ההליך וברור כמה שווה התיק, אין מניעה כי בית המשפט יכול לקבוע כי התביעה המתנהלת בסדר דין רגיל תידון כתביעה במסלול סדר דין מהיר "אם סבר" בית המשפט "כי היא מתאימה לכך".[56]
בתי המשפט החלו לפרש באופן זה את התקנה ולהעביר הלכה למעשה תיקים נזיקיים ותיקים שעניינים תביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, במקרים המתאימים, להליכים בסדר דין מהיר גם כאשר אחד מן הצדדים לא רצה בכך.[57] אנו סבורים כי בתי המשפט צריכים להמשיך במגמה זו ולהרחיבה מתוך חובתם לדאוג למערכת המשפט ולמתדיינים הבאים בשעריה.
ראינו כי תכלית סדר הדין המהיר היא להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות הנסבות על סכומים קטנים יחסית, באופן מהיר, יעיל וצודק ותוך חסכון בהוצאות. אמנם, העובדה שתיקי הנזיקין מוגשים מלכתחילה ללא סכום והייחודיות של ההליכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים לא מאפשרת הפניית תביעות אלו להליך סדר דין מהיר עם הגשתן, אולם הצענו כי לאחר שמונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבעו אחוזי הנכות, הוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעה מטעם בית המשפט בעצם נפתחו כבר כל ה"קלפים" וראוי שבמקרים שמתאימים לסדר הגודל של תיקי סדר דין מהיר, ייושמו עקרונות תקנות אלה גם בתיקי הנזיקין ובכך ההליך יתייעל באופן משמעותי.
ראינו, כי הצעתנו עולה בקנה אחד עם הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק הקיימים כיום ואף דברי ההסבר והתקנות החדשות מבהירים לנו כי זהו רצון מתקין התקנות.
במשנה במסכת אבות[58] נכתב בהאי לישנה: "חרב באה לעולם על עינוי הדין". רבנו עובדיה מברטנורה מפרש במקום, מה הוא עינוי הדין בזו הלשון: "שיודעים להיכן הדין נוטה, ומעכבין, ואין פוסקין אותו". נראה כי לעם ישראל - השבע מלחמות – מגיע שתיפסק החרב היורדת לעולם בגלל עינויי הדין הנגרם בבתי המשפט.
*שופט בית משפט השלום בתל אביב-יפו, דוקטור למשפטים ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.
**עורך דין, דוקטור למשפטים ומרצה.
אנו מבקשים להודות לקוראים הבאים (לפי סדר א"ב) : השופט אור אדם, השופט משה דרורי, השופט טל חבקין והשופט עמיעד רט על הערות הבונות והחשובות.
המאמר המקורי פורסם בגיליון מס' 87 – ספטמבר 2018 של עלון השופטים המקוון על שם השופט שמואל ברוך ז"ל, בעריכת השופט ד"ר עמי קובו.
[1] השופט מיכאל שפיצר, מנהל בתי המשפט בכנס לכבוד צאת הספר של מנחם קליין ואביעד איגרא סדר דין מהיר בבית-משפט השלום (מהדורה שלישית, 2016).
[2] ראו למשל רענן סוליציאנו-קינן, אמנון רייכמן וערן ויגודה-גדות "העומס על מערכות משפט: ניתוח השוואתי של 17 מדינות" המרכז לניהול ולמדיניות ציבורית (מאי 2007). לפי הדו"ח, שופט ישראלי מטפל בכ-2,335 תיקים בשנה בממוצע. ישראל היא במקום השני במדד זה מתוך 17 מדינות שנבדקו. המדינות שבקצה השני של הספקטרום הן נורבגיה, שם יש כ-61 תיקים לשופט לשנה, ושבדיה, המעמיסה על כל שופט 85 תיקים לשנה.
[3] ראו מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא "ירידת האמון בבתי המשפט ותופעת השפיטה המתגוננת" קרית המשפט יא, בפרק א למאמר (2018).
[4] תקנה 78(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. ההליך עצמו מוגדר בתקנות החדשות כהליך "דיון מהיר".
[5] מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א'.
[6] המשפט העברי, שם את הדגש על מורכבות הנושא ולא על בניית גבולות גזרה טכניים. כאשר פונה יתרו למשה, ומציע לו שיפורים במערכת השיפוט, נוסח הפסוק הוא זה (ספר שמות ,פרשת יתרו , פרק יח, פסוק כב):
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ.
כאשר מתארת התורה את הביצוע של אותה עצה, על ידי משה רבנו, יש שינוי קטן בנוסח (ספר שמות, פרשת יתרו, פרק יח, פסוק כו):
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם:
בשונה מהמקובל במשפט העברי, בבתי המשפט, מה שקובע, הוא ההיקף הכספי של התיק. נראה לקמן כי אנו מציעים את השילוב בין שתי המערכות ולאחר שהשופט בוחן את התיק הוא יכול להשאירו במסלול המתאים לתיקים גדולים או להעבירו למסלול מהיר לתיקים פשוטים לפי בחינת מהות התיק וגודלו האמיתי.
[7] כיום לתביעות עד סכום 33,500 ₪ לפי ס' 60(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) והסכום מתעדכן מעת לעת. סדרי הדין על פי הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976.
[8] כיום לתביעות מעל סכום של 2,500,000 ₪. לפי הסמכות השיורית של בית המשפט המחוזי הקבועה בס' 40(1) לחוק בתי המשפט בשילוב ס' 51(א)(2) לחוק בתי המשפט המגדיר בעניין זה את גובה גבול סמכותו של בית משפט השלום. כמובן שבית המשפט יושב כערכאה ראשונה בתחומים ספציפיים נוספים שהוסדרו בחוק.
[9] סעיף 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי).
[10] סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל); בעניין זה החוק אף קובע סנקציה שאם מגישים תביעה שניתן היה להגישה ישירות לפי חוק ההוצאה לפועל, לא יהיה זכאי התובע לשכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו למעט נסיבות חריגות. ראו סעיף 81א2 לחוק ההוצאה לפועל.
[11] חלופות אפשריות גם בתחומים אחרים. כך למשל קיימים תחומים מקבילים בין בתי משפט למשפחה ובתי דין רבניים, מתלוננת על הטרדה מינית יכול לפנות למשטרה ולהפעיל הליך פלילי, להגיש תביעה אזרחית כנגד הפוגע, ואם הוא כפוף לדין משמעתי סטטוטורי היא יכולה גם להגיש כנגדו תלונה בהליך משמעתי.
[12] תחולת חובה בלעדית בסכומים המצויים מעל גובה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות ועד גובה סדר דין מהיר. בתיקים עד גובה סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות מדובר בסמכות מקבילה. תיקים שהחלו בתביעה קטנה והועברו ממנה יועברו לסדר דין מהיר; המקבילה של תקנה זו בתקנות החדשות היא תקנה 78(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[13] סעיף 78(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[14] חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1987.
[15] כן ראו דברי ההסבר לתיקון מס' 5 לתקנות סדר הדין האזרחי.
[16] כך למשל נקבע בע"א 3392/09 אליסן דהן נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.11.10) בית המשפט קבע כי התובע נפגע בראשו ובצווארו בנפילה ממשאית בשעה שעסק ב"פריקה ובטעינה" של המשאית ולא בסוף הפריקה והטעינה שהירידה היתה יכולה להיחשב כ"שימוש ברכב"; וכן ראו רע"א 7254/12 תאופיק ג'ברין ושות' נ' עזבון המנוח זכריא אסעד ג'בארין ז"ל ואח' (פורסם בנבו, 21.8.14) שם בית המשפט העליון קבע כי הואיל ומשאית קידוח היא רכב דו ייעודי בעל שני ייעודים מקוריים ומאחר שהתאונה התרחשה עקב ניצול הכוח המיכני של משאית הקידוח מבלי שהמשאית איבדה את ייעודה התחברותי המקורי, חלה החזקה המרבה והפגיעה בקידוח בקורת הבטון שנפלה על המנוח נחשבת כתאונת דרכים לפי הדרך שהתוותה הפסיקה בעניין זה.
[17] כגון מקרים של נהג שנוהג ללא ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, שהנהג האחראי אינו ידוע וכד' ונבחנת חבותה של קרנית.
[18] תקנה 214א עד תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי; וכן תקנה 78 עד תקנה 82 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[19] ראו דברי ההסבר לטיוטת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ה-2014.
[20] מנחם קליין ואביעד איגרא סדר דין מהיר בבית משפט השלום, עמ' 16-19(מהדורה שלישית, 2016).
[21] מסכת סנהדרין, דך ח' עמ' א'.
[22] ראו למשל יאיר שילה "צדק דחוי עדיף על אי צדק מהיר" עלי משפט ג 317 (התשס"ג).
[23] כך לדוגמא הורדת נושא השאלונים והותרת שאלון מובנה לתביעות בנזקי גוף ומעבר לכך בית המשפט יוכל להורות בשלב קדם המשפט לצד להשיב בתצהיר על שאלות אחדות לאחר שבית המשפט שוכנע בחשיבותן.
[24] מירמור וטענות כלפי הימשכות ההליכים יכולה לנבוע בעיקר כאשר מעבר להתאמת התיק להליך מהיר, יש גם נסיבות נוספות כגון במקרים הבאים: תיק שאינו מורכב; תובע זקן - ראו למשל בת"א 10246/07 ג.ס. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 5.6.16) בה בית המשפט עסק בתביעה של אישה מבוגרת ילידת שנת 1930, בתיק שאינו מורכב ועל החבות לאירוע לא היה חולק, לא היו בו שאלות "דרמטיות", ואם בית המשפט היה נעתר לבקשת ההגנה לקבוע התיק להמשך הוכחות בסוף שנת 2016 או בשנת 2017 כאשר מדובר בתביעה משנת 2007 בקשר לתאונה שאירעה בשנת 2005 הרי שהיה עלול להיגרם עינוי דין צורם; וחולה המצוי במצב גופני המקשה עליו לנהל את הדיונים- ראו למשל בת"א 24029-05-10 א.פ. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 14.12.12), שם בית המשפט העיר לנתבעת שדרשה מהתובע שהוא חולה בבחינת "נס רפואי" לנהל דיון הוכחות מלא ולצפות בבאי הכוח מתווכחים בשאלה מתי התובע ילך לבית עולמו.
[25] תקנה 214ט(א) לתקנות.
[26] תקנה 214יד(א-ג) לתקנות; תקנה 80 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[27] תקנה 214טו לתקנות; תקנה 80 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[28] תקנה 214 טז (א-ב) לתקנות; תקנה 82 (א-ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[29] לאבחנה בין עינוי דין לבין הלנת דין והחמצת דין ראו סקירתו של השופט אלון בע"פ 188/77 ורטהים נ' מדינת ישראל, פ"ד לב (2), 225 פסקאות 3 עד 7 לפס"ד (1978); לאבחנה בין משמעויות שונות של עינוי הדין ראו פרשת ורטהים נ' מדינת ישראל, פסקאות 8 – 10 לפס"ד.
[30] ראו לעניין זה מכילתא משפטים, מסכת דנזיקין, פרשה יח; משנה אבות ה, ט; מסכת שבת ל"ג ע"א.
[31] רמב"ם בהלכות סנהדרין, פרק כ, הלכה ו; מכילתא משפטים, פרשה יח; פרשת ורטהים לעיל ה"ש 29 בפסקאות 8-9 לפסק הדין.
[32] אמנם מדובר במישור הפלילי, אולם מדובר בזכות יסוד חוקתית; ראו למשל סעיף 14(3)(ג) לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות וכן התיקון השישי לחוקה האמריקאית.
[33] הפ(י-ם) 7009/08 פריטלי בע"מ נ' מ. אסרף חברה קבלנית לעבודות בניין בע"מ (פורסם בנבו, 29.4.08).
[34] כלל 12(ד) לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007; וכן ראו כלל 11 (ד) לכללי האתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע"ה-2014.
[35] ראו נספח ג' הכולל נתונים סטטיסטיים שנאספו מהנהלת בתי המשפט בספרנו מנחם קליין ואביעד איגרא סדר דין מהיר בבית משפט השלום, לעיל ה"ש 20.
[36] ראו לעניין זה דודי שוורץ סדר דין אזרחי 68-69 (תשס"ז).
[37] מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא "ירידת האמון בבתי המשפט ותופעת השפיטה המתגוננת", לעיל ה"ש 3.
[38] גבריאל קלינג אתיקה של שופטים 5 (2014).
[39] Baker V. Carr, 369 v.s. 186, 267 (1962).
[40] חיים כהן "הרהורי כפירה באמון הציבור" ספר שמגר ב 365, 380 (אהרן ברק ואח' עורכים, תשס"ג).
[41] יצחק זמיר הסמכות המינהלית א 88-89 (1996).
[42] אהרן ברק "משפט ושיפוט – בית המשפט העליון ואמון הציבור" מבחר כתבים א 968, 970 (תש"ס); אהרן ברק "על השקפת עולם בדבר משפט ושיפוט ואקטיביזם שיפוטי" עיוני משפט יז 475, 499 (1993).
[43] מישאל חשין "אמון הציבור בבית המשפט – תגובה למאמרו של השופט חיים כהן ז"ל ולהרהורי הכפירה שלו שמושג אמון הציבור" המשפט ט 491, 499 (תשס"ד).
[44] ראו לעניין זה מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא "ירידת האמון בבית המשפט ותופעת השפיטה המתגוננת" לעיל ה"ש 3; בנוסף, מחקרים שונים מעלים טענה זו ומאששים אותה: ראו פרופ' אריה רטנר "תרבות החוק- מערכת החוק והמשפט בראי החברה הישראלית 2000-2009"; וכן ראו פרופ' קמיל פוקס "הסיקור התקשורתי ורמת אמון הציבור בתקשורת ובמערכת המשפט", החוג לסטטיסטיקה, אוניברסיטת תל-אביב.
[45] ראו מאמרנו מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא "ירידת האמון בבית המשפט ותופעת השפיטה המתגוננת" לעיל ה"ש 3.
[46] ראו פסק דינה של השופטת מיכל אגמון-גונן בת"א (שלום י-ם) 4050/01 עיריית ירושלים נ' האשם (פורסם בנבו, 16.7.2002); בשונה מפסק דינה של השופטת אגמון-גונן, ראו את פסק דינו של השופט מינץ שניתן בסמיכות בבש"א (שלום י-ם) 6419/02 מוריה – חברה לפיתוח ירושלים בע"מ נ' עו"ד הס (פורסם בנבו, 29.9.02); וכן ראו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שישב כערכאת ערעור על פסק דינה של השופטת אגמון-גונן והפך את פסק דינה: ע"א (מחוזי י-ם) 3350/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו, 14.7.2003); לסיכום העניין ראו את פרק ב- שאלת חוקתיות תקנות סדר דין מהיר בספרנו: מנחם קליין ואביעד איגרא סדר דין מהיר בבית משפט השלום 23-25 , לעיל ה"ש 20.
[47] תקנה 214יא(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.
[48] ראו ע"א (מחוזי י-ם) 3350/02 היועץ המשפטי לממשלה נ' עיריית ירושלים, פסקאות 18-23 לפס"ד, לעיל ה"ש 46.
[49] סעיף 74(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
[50] כגון חיפוש על גופו של אדם ייערך במידת האפשר על ידי בן מינו של אותו אדם ראו סעיף 6(5) לחוק הספנות (עבירות ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים), התשס"ח-2008; לנהגים המובילים חומרי נפץ יש לעקוף במידת האפשר מקומות ישוב ומרכזי ישוב לפי סעיף 279 לתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש) התשנ"ד-1994.
[51] ראו למשל ס' 253 לחוק הסחר הימי העותומני שקובע שבמקרה של הטלה למים של ציוד מהאוניה יטיל רב החובל במידת האפשר את החפצים הדרושים פחות, הכבדים ביותר ואלו שערכם פחות ביותר; וכן סעיף 37 לתקנות הספנות (ימאים) (מגורי צוות), התשמ"ג-1983, הקובע כי במידת האפשר יותקנו באניה אנטנה מרכזית לרדיו וטלויזיה עם חיבורים לכל תא ולמקומות הבידור.
[52] בור-שור הוא הליך שתחילתו בוררות וסופו גישור. הליך זה נולד כפתרון לביקורות על ההליך גיש-בור. גיש-בור הוא הליך שבו הצדדים מנהלים הליך גישור ומסכימים מראש כי אם לא יגיעו לכלל הסכמה ביניהם, המגשר ייהפך לבורר ויחלט עבורם. בגיש-בור נוצר חשש לצדדים שהמידע הסודי שמועבר למגשר במהלך הגישור עשוי להשפיע עליו כבורר. אמנם, גם אם בתור בורר הוא יוכל להתנתק מהמידע הסודי שנמסר לו כמגשר, יהיה קשה לצד המפסיד לחשוב שהוא עשה כן ואף הצדדים עשויים בשלב ההליך לפחד לחשוף נתונים בשל החשש שההליך יועבר לבוררות בסופו של יום. לבעיה זו הוצע פיתרון בדמות הליך הפוך הנקרא בור-שור. בהליך זה, הצדדים מציגים בפני הבורר את טענותיהם. לאחר מכן הבורר כותב פסק דין של בוררות ומכניס למעטפה חתומה. רק אז מתחיל הליך הגישור ובמידה וההליך נכשל פותחים את המעטפה שהוכנה מבעוד מועד בפסק הבוררות.
[53] תקנה 214ה לתקנות סדר הדין האזרחי.
[54] מנחם קליין ואביעד איגרא סדר דין מהיר בבית משפט השלום, עמ' 70-71, לעיל ה"ש 20.
[55] ראו למשל תא"מ (שלום חי') 28715-05-12 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פרומר (פורסם בנבו, 6.1.2013).
[56] סעיף 78(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018.
[57] לעניין תיקי חבויות- ראו למשל החלטה בת.א. (ת"א) 38406-11-16 פלוני נ' אורכידאה ניהול מלונות בע"מ (פורסם בנבו, 27.6.18); לעניין חוק הפלת"ד- ראו למשל החלטה בת.א. (ת"א) 10118-08-14 ב.ר. נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 11.11.16) ועוד פסקי דין רבים נוספים ברוח זו.
[58] משנה אבות, פרק ח' משנה ב'.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין