בעוד כחודש תיחתם סינגפור אמנה, שלפיה כל הסכם גישור בין גופים עסקיים בינלאומיים שהתקבל על ידי בית משפט באחת מהמדינות, יחייב את בתי המשפט במדינות הצדדים לסכסוך. החלטת ישראל להצטרף לאמנה תהפוך את הגישור לאחד ההליכים הקריטיים בסכסוכים בינ"ל.
לנגד עינינו מתרחשת בימים אלה מהפכה כלכלית בינלאומית. למהפכה הזו קוראים "אמנת סינגפור", והיא עתידה להשפיע על רבים מאתנו.
אמנת סינגפור, שהחל מחודש אוגוסט השנה יחלו לחתום עליה מדינות רבות, מסירה אבן נגף ענקית ליישוב סכסוכים עסקיים בין חברות ממדינות שונות.
חברות ישראליות לא מעטות חתומות על הסכמים בינלאומיים כגון הסכמי השקעה בנדל"ן בחו"ל, הסכמי הפצה, זכיינות ושיווק, הסכמי ייבוא מוצרים, ומה לא?
אלא שכאשר פורץ סכסוך בין הצדדים – ברוב הפעמים לא ניתן ליישבו כלל – והחברות החתומות עליו לעולם לא יראו את הכסף המגיע להן, וזאת מפני שמדובר במעין "מלכוד 22". אם הצד הישראלי יבחר לנהל את התביעה בארץ, ואפילו יצליח לזמן את הצד הזר לדיון, פסק הדין שיתקבל לא יהיה שווה יותר מפיסת הנייר שעליו הוא נדפס, כי לא ניתן יהיה לאכוף אותו באף מדינה זרה כמעט.
מאידך, אם הצד הישראלי יבחר לנהל את המשפט בחו"ל, צפויות לו הוצאות עתק. רק כדי לסבר את האוזן, כאשר סכסוך עובר לחו"ל, כל שקל של הוצאות משפטיות הופך לדולר או ליורו. אי ידיעת החוק המקומי, אי ידיעת השפה, שכירת עורך דין ישראלי שילווה את עורך הדין המקומי, הוצאות המחיה לאורך המשפט – כל אלה עשויות להסתכם במאות אלפים ולעיתים במיליוני שקלים. מדובר בשיקול מכריע טרם יציאה ל"קרב".
סוף לסאגה
ישראל חתומה על ארבע אמנות בינלאומיות לאכיפת פסקי דין של בתי משפט ישראליים. ניסיון לאכוף פסק דין של בית משפט ישראלי במדינות שלא חתומות על האמנות הללו, מעורר אתגרים רבים ומורכבים. כעת התקווה היא שאמנת סינגפור תשים סוף לכל הסאגה הזו.
האמנה אומרת דבר אחד חשוב ביותר: כל הסכם גישור בין גופים עסקיים בינלאומיים שהתקבל על ידי בית המשפט באחת מהמדינות שעומדות לחתום עליה – יחייב את בתי המשפט במדינות הצדדים לסכסוך. בהליך אישור פשוט.
כך למשל, יבואן ישראלי הנמצא בסכסוך מול ספק זר, יכול להגיע עימו להסכם בגישור, ולאחר מכן לאכוף אותו בבתי המשפט במדינה ממנה פועל הספק.
בכך אמנת סינגפור יוצרת מצב דומה לאמנת ניו-יורק, אמנה שמאפשרת כיום אכיפה של פסקי בוררות בינלאומיים בלמעלה מ-150 מדינות. אמנת ניו-יורק גרמה לכך שחברות רבות כוללות, בחוכמה רבה, סעיף בוררות בינלאומית בהסכמים ביניהן. סעיף שכזה סולל את הדרך לאכיפת תוצאת הבוררות באותן 150 מדינות, דבר שאינו אפשרי אילו היה ניתן פסק דין של בית משפט באחת המדינות.
חיסכון אדיר
בשונה מאמנת ניו-יורק, אמנת סינגפור תגרום לחברות אלה להכליל בהסכמיהן חובת גישור הקודמת להליך הבוררות – הליך הידוע כזול ומהיר אף יותר.
בנוסף לכך, האמנה יוצרת מסגרת להליכי גישור בין-לאומיים, ומציגה אמות מידה מקובלות להתמודדות עם מרכיבים שונים בהליכים אלו. בין היתר, כולל מצבים של ניגוד עניינים של המגשרים, האפשרות של ביהמ"ש לבקש תרגום הסכם הגישור לשפת המדינה בה מתבקשת האכיפה, דרישות צורניות כתנאי להכרה ואכיפה של הסכמי גישור, וכן דרכים לאכוף הסכמי גישור או להתנגד להם.
גופים כגון המושב ליישוב סכסוכים בינלאומיים, ה- ICC, יוכלו להשתמש באמנה כפלטפורמה לניהול גישורים בין-לאומיים, על מנת להבטיח שהסכמי הגישור יהיו אכיפים במדינות שונות.
האמנה מכבדת בין השאר חתימות אלקטרוניות, מאפשרת לצדדים לקבל אישור הצהרתי מבית המשפט לתקפות החלטת הגישור ביניהן, ועוד.
האפשרות להתנגד להסכמי גישור בינלאומיים היא מצומצמת ביותר – וכך הופכת האמנה לכלי יעיל ומהיר העתיד לייעל את המסחר הבינלאומי, ולקצר מאד סכסוכים עסקיים בינלאומיים.
העוצמה הגלומה בגישור בינלאומי מבחינת חיסכון היא אדירה. כך, חברות אשר ישלבו סעיף גישור בהסכמים בינלאומיים צפויות לפתרון הסכסוך ב-20 עד 30 שעות עבודה, במקום בכ-250 שעות עבודת עורך דין הנדרשות בממוצע, כאשר הסכסוך מתנהל בבית המשפט.
יחד עם זאת, חשוב להקפיד על ניסוח נכון של סעיפי הגישור, וכמובן לערוך הליך גישור חוקי העומד בתקנות אמנת סינגפור והוראות החוק.
הזדמנות של ממש
לבקשת משרד המשפטים הצטרפתי ל"שולחן עגול" בנושא משפט בינלאומי-פרטי, בו נערכו דיונים סביב החתימה על האמנה, וזאת כיועץ בתחום הבוררות ופתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט.
במסגרת זו נחשף כי לאורך שנים ישראל הייתה מעורבת באופן פעיל ומוביל בדיונים באונסיטרל (ועדת האו"ם למשפט בין-לאומי מסחרי) לגיבוש אמנת סינגפור, וכעת צפויה להתקבל החלטה סופית ומכריעה בשאלת הצטרפות ישראל לאמנה זו ואני תקווה ואמונה כי משרד המשפטים יקבל החלטה חיובית בעניין. טקס החתימה על האמנה ייערך בסינגפור בתחילת אוגוסט 2019.
לדעתי, האמנה מהווה הזדמנות של ממש לישראל לתת בידי קהילה העסקית הישראלית כלי משפטי מן הדרגה הראשונה, שישדרג את מעמדנו וכוחנו בפתרון סכסוכים עסקיים בינלאומיים בזמן אמת וביעילות רבה.
*עו"ד רונן סטי, חבר וועדת הבוררות הבינ"ל של ה – ICC ליד בית הדין הבינ"ל לבוררות, מגשר ובורר עסקי ובינ"ל, רונן סטי ושות' משרד עו"ד, בוררות ויישוב סכסוכים
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין