לאחר שהותירה את הגננת עם נכות נפשית ולקות שמיעה והורשעה בעבירות תקיפה ואיומים, חויבה האם בסך כולל של כ-260 אלף שקל עבור החזר גמלאות לביטוח הלאומי ופיצויים לנפגעת.
אם שאיימה על גננת של ילדיה ולאחר מכן הפילה אותה לרצפה ומשכה בשערה תשלם על כך כ-260 אלף שקל. כך קבעה לאחרונה השופטת מי-טל אל-עד קרביס מבית משפט השלום בתל-אביב במסגרת פסק דין שניתן בתביעה נזיקית שהגישו הגננת והביטוח הלאומי נגד האם, לאחר שהורשעה בעבירות תקיפה ואיומים. 75% מהסכום יועברו לביטוח הלאומי כהחזר על גמלאות ששילם לגננת, והיתרה תועבר לידיה כפיצוי.
הגננת הועסקה בגן חרדי של עמותת דרכי נוער באר שבע. במאי 2013 הגיעה אם של שני ילדים לפגישה בגן על רקע חילוקי דעות שאירעו יום קודם לכן. אלא שהשיחה לא עלתה יפה ובתומה האם אמרה לגננת "תסתכלי עליי טוב טוב תדעי שאני מסוכנת". הגננת הודיעה כי תזמין משטרה ובתגובה האם הפילה אותה ארצה, בעטה בה ומשכה בשיערה.
בעקבות האירוע התנהל נגד האם הליך פלילי ובדצמבר 2013 היא הודתה והורשעה בעבירות תקיפה ואיומים, וחויבה לשלם לגננת 3,000 שקל פיצויים.
זמן קצר לאחר מכן הגישה נגדה הגננת תביעה נזיקית בגין עוולת התקיפה וצירפה אליה כנתבעת גם את העמותה, שלטענתה התרשלה כשלא עשתה דבר להגן עליה מפני האם האלימה. הביטוח הלאומי הצטרף לתביעה נגד האם ודרש החזר על גמלאות של 308,700 שקל ששילם לגננת עקב פגיעה בעבודה.
האם לא התכחשה לאחריות אבל טענה שלגננת אשם תורם משמעותי כיוון שקנטרה אותה ונהגה כלפיה בתוקפנות.
העמותה, מצידה, טענה שאינה אחראית לאירוע כיוון שלא הייתה יכולה לצפות אותו, וודאי שלא למנוע התפרצות פתאומית וחסרת תקדים.
אין הצדקה לאלימות
השופטת מי-טל אל-עד קרביס דחתה את טענת האשם התורם והבהירה כי לא משנה מה אמרה הגננת בשיחה – דבריה לא הצדיקו בשום פנים ואופן הרמת יד ואלימות שהותירה אותה עם נכות. משכך, ולאור ההרשעה הפלילית, נקבע כי האם אחראית לשלם לה פיצויים על נזקי התקיפה.
עם זאת, השופטת דחתה את התביעה נגד העמותה לאחר שקבעה כי מנהלת הגן לא הייתה אמורה לצפות שאם שכועסת על גננת תפעיל כלפיה אלימות קשה, בייחוד כשבעבר לא היו אירועים חריגים בגן בכלל ועם האם בפרט.
בהקשר זה השופטת הוסיפה כי אין זה סביר לדרוש מגנים להציב שומר או מאבטח בכל פעם שהורה כועס מגיעה לפגישה.
בהמשך עברה השופטת לדון בנזקים שנגרמו לגננת על רקע חוות דעת רפואיות שקבעו לה 19.25% נכות – רובה בתחום הנפשי וחלק קטן עקב ליקוי שמיעה מינורי. לאחר חישוב הפסדי השכר, הפנסיה וכושר ההשתכרות, וכן פסיקת הוצאות רפואה, עזרה ונסיעות, ופיצוי על כאב וסבל, הגיעה השופטת לסכום של 212 אלף שקל, שלמעשה נבלע בתגמולי הביטוח הלאומי שהגננת כבר קיבלה.
במקרה כזה, החוק מורה להחזיר למוסד 75% מהפיצויים הפסוקים ואת היתרה כפיצוי לנפגע.
בהתאם לכך, חויבה האם לשלם למוסד 159 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 37,200 שקל, ולגננת 50 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחה של 11,650 שקל. מאחר שהתביעה נגד העמותה נדחתה, הגננת חויבה לשלם לה ולחברת הביטוח "איילון" 10,000 שקל עבור הוצאות ושכר טרחה.
- ב"כ התובעת: עו"ד אוחיון
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד ברקוביץ
- ב"כ הנתבעת (האם): עו"ד אלטרמן
- ב"כ העמותה וחברת הביטוח: עו"ד מנדה
עו"ד עומרי אייליג
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין