אישה השייכת לארגון המשיחי "עדי י'" ננטשה על ידי בעלה לפני כ-9 שנים. היא ביקשה להתגרש ממנו, אבל הסתבר שאין גוף שיסיים את הנישואים – סמכות הנתונה לבתי הדין הדתיים. האישה הצליחה להיחלץ מעגינותה בעזרתו האדיבה של ביהמ"ש לענייני משפחה.
כידוע, ענייני הנישואים והגירושים בישראל נתונים לסמכותם של בתי הדין הדתיים. כך, אם בני הזוג יהודים – עליהם להתגרש בבית הדין הרבני ואם הם מוסלמים, הם יצטרכו להתגרש בבית הדין השרעי. אלא שלא כל העדות מוכרות בישראל ולא לכולן יש בית דין דתי שיכול לסיים את הנישואים. מה יכולה לעשות אישה שמעוניינת להתגרש מבעלה אך אינה שייכת לעדה דתית מוכרת?
ניתן לפנות לפורום דיני משפחה בכל שאלה בעניין גירושין
מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב ביולי 2014 עסק בנושא זה. האישה, המשתייכת לעדת "עדי י'", הגישה תביעה באמצעות עו"ד מירי דדה ובה ביקשה להתיר את נישואיה מבעלה, המתגורר מזה כ-9 שנים בארה"ב.
בני הזוג נישאו ב-2005 בישראל בטקס שנערך בידי חבר בארגון המשיחי, שהוסמך לערוך טקסי נישואין לחבריו. לשניים הונפקה תעודת נישואין רשמית והם נרשמו כנשואים במשרד הפנים. האישה גם צירפה תצהיר מטעם עמותה המייצגת את "עדי י'", שלפיה אין לעדה בית דין לגירושין.
לטענת האישה, באוקטובר 2006 עזב בעלה את הבית ונסע לארה"ב. כחודש לאחר מכן הוא התקשר אליה והודיע לה שאינו מתכוון לשוב ארצה.
אף שכתב התביעה הומצא לבעלה בארה"ב, הוא לא הגיש כתב הגנה מטעמו כך שלא ניתן לדעת מה דעתו על התרת הנישואין והאם הוא מעוניין בה או לא.
סגן נשיא ביהמ"ש, השופט נפתלי שילה התלבט כיצד יוכל להתיר את האישה מעגינותה, ואם הדבר נמצא בכלל בסמכותו.
תחילה, ניסה לבדוק השופט אם בני הזוג נחשבים לנשואים מבחינת החוק הישראלי. הוא נועץ עם היועמ"ש, שהשיב כי לדעתו אף שהנישואין בין האישה לבעלה נרשמו במשרד הפנים, כלל לא בטוח שהם תקפים במדינת ישראל.
לנוכח תשובה זו פנה השופט לפסקי דין שעסקו בסוגיית הרישום במשרד הפנים לרבות עמדת מלומדים בתחום, והחליט שבאופן מהותי מדובר בנישואים תקפים ומוכרים בישראל.
במצב כזה, קבע השופט, ומאחר שאין בית דין דתי שיכול לסיים את הנישואים, הסמכות להתיר את נישואי בני הזוג אכן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין לאומית).
אלא שהחוק מונה מספר חלופות להתרת נישואין כאלה – שאף אחת לא חלה במקרה הזה, בין היתר משום שהנתבע לא הגיע למשפט כדי להגן על עצמו ולא הביע את דעתו בכתב הגנה.
ואולם, השופט מצא פתרון לפי פסיקה שניתנה ב-2011, שבה נקבע כי ניתן לראות בעצם נטישת הבעל כהסכמה להליך התרת הנישואין. בהתאם, השופט קבע כי בכך שהבעל אכן נטש את אשתו לפני שנים ארוכות, הסכים להתרת הנישואין.
משכך, החליט סגן הנשיא שילה להתיר את הנישואין והורה על עדכון משרד הפנים בנושא.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין