הצוואה נחתמה כשהאם סובלת מדמנציה ובסמוך לאירוע שבו הבת התפרצה על אחיה והוא הזמין לה משטרה. בית המשפט פסל אותה
השופט ארנון קימלמן קיבל לאחרונה התנגדות לצוואה שהגיש אדם נגד שתי אחיותיו. הצוואה נחתמה בשנת 2013 ובה הורישה האם את רכושה לשתי בנותיה. לבנה היא הורישה עשרה שקלים בלבד. השופט קבע שבזמן חתימת הצוואה האם סבלה מדמנציה מתקדמת והייתה תלויה מאוד באחת מבנותיה בביצוע פעולות היום יום.
במאי 2013 חתמה האם, שהייתה אז בת 71, על צוואה בפני עורך דין. בצוואה נקבע כי כל רכושה יועבר לשתי בנותיה, שליש לאחת הילדות והיתר לבת השנייה. עוד נקבע כי יתר היורשים יזכו ב-10 שקלים מהעיזבון.
האם נפטרה ב-2019. בנה הגיש התנגדות לצוואה. הוא טען שהאם לא הייתה כשירה לערוך את הצוואה, חתמה על המסמך מבלי שהייתה מודעת לכך שהיא חותמת על צוואה ואף מבלי שידעה את היקף רכושה.
הוא סיפר שהאם סבלה מדמנציה מתקדמת כבר משנת 2010, כולל דיכאון וחרדות שגרמו לה לפתח תלות באחת מבנותיה. בנסיבות אלה לטענתו הצוואה נערכה תוך השפעה בלתי הוגנת מצד אחותו ויש לבטלה. עוד הוא הוסיף שיש חשש ממשי שאחותו נטלה חלק פעיל בעריכת הצוואה.
מנגד טענו האחיות כי הצוואה משקפת את רצון האם. לטענתן, בעוד היחסים בינן לבין האם היו נפלאים וטובים, לא כך היה עם אחיהם. הם ציינו שבמהלך השנים סירבה אימם להיות בקשר עם האח, שנהג לדבריהן לעשוק אותה ולהוציא ממנה כספים רבים.
הן הוסיפו שהאם הייתה כשירה ושמחלתה לא השפיעה על רצונה ושיקול דעתה. כמו כן לטענתן, היא הייתה עצמאית, פעילה בבית האבות בו שהתה ולא נוצרה תלות בינה לבינן.
לא מודעת
השופט ארנון קימלמן מבית המשפט למשפחה בטבריה מינה מומחה לבחינת מצבה הרפואי של האם במועד עריכת הצוואה. המומחה קבע שהמנוחה סבלה באותה עת מדנציה בדרגת חומרה בינונית שכללה קשיים בהבנת המציאות. "מתקבל על הדעת שהמנוחה לא הייתה מודעת שהיא עורכת צוואה ולא הייתה יכולה להתמצא ברכושה", כתב.
בעניין זה הוא קיבל את חוות דעת המומחה וקבע שהאם לא הייתה כשירה מבחינה קוגניטיבית לערוך את הצוואה.
עוד קבע השופט שהייתה השפעה בלתי הוגנת מצד אחת האחיות על האם. הוא ציין את דברי המומחה שלפיהם בגלל הפגיעה הקוגניטיבית והמצב הרגשי של המנוחה, שכלל חרדה ודיכאון, סביר שהמנוחה הייתה נתונה להשפעת המטפלים שלה ולא הייתה מסוגלת להעריך ולבקר את מהלכיהם. הוא ציין כי בתקופה הרלוונטית האם הייתה זקוקה לעזרה ברחצה, השגחה, לקיחת תרופות וניידות כך שלא הייתה עצמאית.
השופט הוסיף כי הצוואה נחתמה ביום בו התרחש אירוע שגרם לאח להזמין לאחותו משטרה לאחר שנכנסה אליו לעסק והחלה לצרוח עליו כשהאם עומדת לצידה. סמיכות האירועים והעובדה שהצוואה נחתמה אצל אחיו של בן זוגה של האחות, קבע השופט, מעידים על השפעה בלתי הוגנת שהופעלה על האם המנוחה, מעורבות ועודף מוטיבציה מצד האחות לקדם את הצוואה.
גם מבחינת הגיונה של הצוואה כתב השופט שאין הסבר לחלוקה הלא שוויונית בין האחיות עצמן ולנישול האח, שכן לא עלה מהראיות שהוא היה חייב כספים לאימו או לאחיותיו.
בנסיבות אלה קיבל השופט את ההתנגדות והורה על ביטול הצוואה.
האחיות חויבו בהוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד תמר ברק
- ב"כ המתנגד: עו"ד דוד אמסלם ואח'
עו״ד יוסי ברקוביץ
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין