ענקית השילוח "סוניגו" תיאלץ לפצות את האמנית הצעירה לאחר שהשתמשה ללא רשות בצילום של עבודת גמר שלה שהוצגה בתערוכה יוקרתית
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה חלקית תביעה של אמנית ויוצרת נגד חברת "סוניגו" בעילה של פגיעה בקניינה הרוחני. התובעת טענה כי החברה העלתה לרשת תמונה של יצירת אומנות מוגנת שלה ללא רשות, ובכך הפרה את זכויות היוצרים שלה על היצירה. השופטת ג'אדה בסול דחתה את טענת הנתבעת לפיה רכשה את הזכויות בתמונה וקבעה שעליה לפצות את התובעת בשל התנהלותה הפסולה.
היצירה המדוברת היא למעשה פרויקט הגמר של התובעת ב"בצלאל". לטענת התובעת, היצירה נחשבת למרשימה וייחודית ואף הוצגה בתערוכה יוקרתית באחד ממלונות "ישרוטל" למשך תקופה ארוכה.
בשלב מסוים התובעת הבחינה שהנתבעת העלתה תמונה של היצירה לאתר האינטרנט ולפייסבוק שלה מבלי לקבל ממנה רשות. לדבריה, הנתבעת אף הטביעה על הצילום את הלוגו של החברה, כאילו מדובר ביצירה שלה. התובעת הזועמת שלחה לנתבעת מכתב התראה מעורך דין, ולאחר שהאחרונה דחתה את טענותיה, הגישה נגדה ביולי 2020 את התביעה.
לטענת התובעת, החברה הפרה את זכות היוצרים שלה ביצירה ועליה לפצותה בשל כך. היא הסבירה שלא מדובר ביצירה פומבית הנתונה לכל, אלא במיצג אומנותי שהוצג בשטח סגור של מלון יערות הכרמל. היא הוסיפה כי לא עומדת לנתבעת הגנה כלשהי מכוח החוק, ודרשה פיצוי של 300,000 שקל.
מנגד, סוניגו טענה כי להבדיל מהזכויות ביצירה עצמה, הזכויות בתמונה שייכות לה לאחר שרכשה אותן מהאדם שצילם את התמונה בתערוכה במלון. הנתבעת הוסיפה כי פרסום התמונה באתר שלה נועד להמחיש ללקוחותיה את פעילותה כחברה מובילה בהעברת חפצי אומנות, ולא לשם הצגת היצירה כיצירה.
עוד נטען כי התובעת מתייחסת ליצירה כאל "תינוק שמור" אף שבפועל היצירה מוצגת בתערוכה שפתוחה לקהל הרחב.
איפה הצלם?
תחילה קבעה השופטת בסול שהיצירה מושא התביעה נהנית מזכויות יוצרים. היא נימקה שמדובר ביצירה בה הושקע עמל רב מצדה של התובעת, כעבודת גמר שלה, והיא עומדת במבחן המקוריות.
השופטת חידדה, על רקע גרסת הנתבעת, כי התובעת ורק היא בעלת זכות היוצרים. העברת הזכות על היצירה לגורם אחר מותנית בהסכמה של התובעת, דבר שהנתבעת כשלה מלהוכיח.
מכל מקום, כתבה השופטת, חברה בסדר גודל של הנתבעת אמורה לדעת שזכות היוצרים שייכת לאמן המקורי ולא לצלם.
בתוך כך השופטת תהתה מדוע הנתבעת לא זימנה לעדות את הצלם שממנו לטענתה רכשה את הזכויות בתמונה. היא ציינה כי מדובר בעד מרכזי מטעם ההגנה ומשגרסתו לא הובאה בפני בית המשפט נוצרת חזקה כי לו הובאה, הייתה עדותו פועלת לחובת הנתבעת.
השופטת הבהירה שאף בהנחה שמדובר בפרסום תמים, הרי שהעתקה אסורה לפי החוק אינה דורשת יסוד נפשי.
עוד ציינה השופטת כי הנתבעת הוסיפה חטא על פשע כשלא נתנה קרדיט על היצירה, לא לתובעת ולא לצלם. לדבריה, הדבר מוכיח כי היה לנתבעת עניין ביצירה ולא בתמונה, וכי הייתה מודעת לכך שמאחורי היצירה עומד אמן מסוים שהיא הפרה את זכות היוצרים שלו - כלכלית ומוסרית.
חרף הביקורת שהטיחה בנתבעת, השופטת קבעה כי הפיצוי לו עתרה התובעת גבוה מדי לאור העובדה שסוניגו הסירה את התמונות מיד עם קבלת ההתראה.
היא העמידה את הפיצוי לתובעת על 70,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 13,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובעת: עו"ד ירון שלמי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ארז משה
עו"ד דוד אהרן משה
עוסק/ת ב-
קניין רוחני
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין