את המונח ״זיוף״ לא תמצאו בחוק זכויות יוצרים. למרות זאת, הרבה מהעוסקים בתחום משתמשים בו. מה היחס בין פעולת הזיוף לפעולת ההעתקה ומהן השלכות האבחנה?
לא פעם נתקלים עורכי דין שעוסקים בקניין רוחני בטענה של זיוף זכויות יוצרים. השימוש במונח זיוף בהקשר של הפרת זכויות יוצרים חוזר גם בפי עורכי הדין המנוסים בתחום ואף במשטרה ובפרקליטות, שלעתים מגדירים את פעולות החיפוש והתפיסה בצורך לאתר ״סחורה מזויפת״. אלא שהמושג זיוף לא נזכר באף אחד מסעיפי חוק זכות יוצרים.
אם כך, מדוע השימוש במושג הזה כל כך נפוץ? התשובה נעוצה בעיקר באותן עוולות ועבירות הקשורות להעתקה ללא היתר של זכות היוצרים.
בין זיוף להעתקה
זיוף והעתקה דומים רעיונית האחד לשני. בשתי הפעולות נוצר עותק למשהו קיים והעותק נחזה למקור. ביצירות שחוק זכות יוצרים חל עליהן העתקה היא בעיקר של יצירות אומנות כגון: ציורים, פסלים, תקליטורים של שמע ושל ווידאו, ספרים וכדומה. דהיינו, העתקים אשר נחזים למקור ומכשילים רוכשים תמימים הסוברים כי מדובר במוצרים מקוריים. פעולת העתקה זו היא במהותה דומה לזיוף.
אולם, כאמור, הגדרת זיוף אינה קיימת בחוק זכות יוצרים, אשר מתייחס לפעולה של העתקה ללא הרשאה מבעל הזכויות. את המונח זיוף ניתן למצוא בחוק העונשין, שדן בזיוף מסמכים ובזיוף שטרות, מטבעות ובולים.
משמעות האבחנה
זיוף בדרך כלל נעשה באופן המחקה "אחד לאחד" את המקור, כולל החומרים מהם עשוי החפץ המקורי, הצבעים, המרקם, הגודל הפיזי וכדומה, באופן המקשה על אדם שאינו מיומן להבדיל ביניהם. החיקוי לעיתים אף מכשיל מומחה המנסה לאתר הבדלים בין החיקוי למקור.
בהעתקה ללא הרשאה אין צורך שהחיקוי יהיה באותו גודל פיזי, בדיוק באותם הצבעים או שייצור זהות מוחלטת בכל הפרטים. די בכך שיהיו אלמנטים מהותיים המצביעים כי אלה קיימים ביצירה המקורית ולא יתכן כי יד המקרה היא שגרמה לכך שהם יהיו גם ביצירה המאוחרת יותר.
למרות זאת, לטעמי, ניתן עדיין להשתמש בהגדרת "זיוף" כמושג בקניין רוחני, באותם מקרים בהם ההעתקה נעשתה באופן שנועד ליצור את הרושם כי מדובר במקור או בעותק חוקי של המקור, על כל מרכיביו. במיוחד אם ההעתקה כוללת את שמו של היוצר המקורי.
לדוגמה, העתקת תקליטורים שכוללת את הכיתוב על גבי התווית וכן העתקת העטיפה כולל שמות היצירות ובעלי זכויות היוצרים. זו למעשה פעולה הזהה לזיוף ויש לתת לכך משקל רב יותר אף מסתם העתקה. במקרה זה ההעתקה תיחשב גם כעבירה או עוולה לפי חוק זכויות יוצרים וגם כעבירה לפי חוק העונשין (זיוף מסמך).
חשוב להבהיר כי ייתכנו מצבים של זיוף יצירות אמנות ללא הפרת זכות יוצרים. ניטול לדוגמה אמן המעתיק "אחד לאחד" ציור של אמן מפורסם ומוכר את העבודה כיצירה מקורית. למעשה, נעשתה כאן פעולת זיוף, במיוחד אם התמונה כוללת חתימה הנחזית להיות חתימת האומן המקורי. אך אפשר שהפעולה לא תיחשב עבירה או עוולה לפי חוק זכויות יוצרים אם יתברר שהתמונה היא "נחלת הכלל" (Public Domain), כאשר למשל היוצר המקורי נפטר לפני למעלה מ-70 שנה.
גם ההיפך הוא הנכון. יש מצבים בהם העתקה לא תוכל להיחשב כלל כזיוף, אם פעולת ההעתקה אינה מדויקת כלל, או שהמעתיק כותב שם של אמן אחר על היצירה. פעולה מעין זו אינה מיועדת להטעות רוכש תמים והמעתיק אף עשוי להצהיר במפורש או במשתמע שהיצירה אינה מקורית. ואולם, אם ביצירה החדשה ישנם מספיק אלמנטים שלפיהם לא יכול להיות שהיוצר יצר את היצירה מבלי להעתיק מהמקור, אזי על פי החוק הוא מעוול בהעתקה אסורה.
מנקודת מבט המומחה
הבחנה נוספת בין זיוף להעתקה ניתן לראות בתפקיד המומחה העורך השוואות בין שתי יצירות. המומחה חייב לדעת מה הוא בודק, זיוף או העתקה. בזיוף יצירת אומנות שנועדה להכשיל רוכש תמים, המומחה יחפש אפשרות של זיוף, כלומר, את נקודות השוני בין המקור הידוע לו לחפץ החשוד כמועתק, כדי לבסס את חוות דעתו כי העותק מזויף ואינו מקורי.
מנגד, אם יתבקש המומחה לבסס העתקה ללא הרשאה של יצירה על פי חוק זכות יוצרים, הוא יחפש נקודות זהות ביצירה הנחשבת כמועתקת, כדי להגיע לקביעה כי לא יתכן כי היצירה החשודה כמועתקת נוצרה באופן מקרי, וכי אין ספק כי היוצר נחשף למקור והעתיק אלמנטים מהותיים ממנו.
בהערת אגב נציין כי אם יתברר שהמעתיק יצירה שחוק זכות יוצרים חל עליה "שתל" מספר אלמנטים אשר נועדו לטשטש העובדה כי העתיק מיצירה מקורית, אפשר שהוא ייחשב גם מעוול בהפרת הזכות המוסרית של היוצר. כך למשל, אם הוא יכתוב שם של יוצר אחר על היצירה המועתקת הוא יגרום לפגיעה ב"זכות הייחוס" של היוצר המקורי.
לסיכום, כשמדובר בהגנה על קניין רוחני חשוב להבין את ההבדל בין זיוף לבין העתקת מוצר ללא הרשאה ואת ההשלכות השונות של כל פעולה. במאמר לא נגענו בהעתקים וזיופים על פי חוקים אחרים כגון חוק עוולות מסחריות, סימני מסחר, פטנטים, זיוף תרופות, זיוף עתיקות ועוד, אשר גם באלה יש מקום להבחין מתי מדובר בזיוף ומתי בהעתקת מוצר ללא הרשאה.
* עורך דין יעקב מנור עוסק בקניין רוחני
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין