ה"ילד", אז כבן 10 והיום מורה לחינוך גופני, טען כי נותר עם נכות עקב רשלנות המועצה המקומית אעבלין, שהציבה שער שלישי ומיותר באמצע מגרש הכדורגל. המועצה דחתה את טענותיו, אך ביהמ"ש קבע כי התרשלה.
בילדותו, שיחק המורה, כיום בן 27, בקבוצת כדורגל. במהלך משחק בשנת 1999, הוא החליק והתנגש בקורה של שער שהוצב על קו הרוחב במגרש. לאחר שפונה לבית החולים הוא אובחן עם שבר במרפק ונותח.
נפגעת במהלך פעילות ספורטיבית?
פנה ל- עו"ד נזקי גוף
בתביעה שהגיש בחלוף 14 שנים לבית משפט השלום בקריות, הוא טען כי הפציעה נגרמה עקב רשלנותה המועצה, שמנהלת את הקבוצה ואפשרה לילדים לשחק במגרש לא בטיחותי, בו הוצבו שני שערים מאולתרים בקצוות והשער הנוסף על קו הרוחב, שכלל לא היה דרוש למשחק, והפך למפגע.
לדבריו, הפציעה גרמה לו לנכות בשיעור של 10%, ופגעה בפוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו.
המועצה ו"כלל" – המבטחת שלה כפרו בעצם התרחשות התאונה, וטענו כי לא נגרמה לתובע נכות כלשהיא.
בנוסף, השתיים דחו את הטענה לפיה השער היווה מפגע או מכשול, וציינו כי מדובר בחלק קבוע מהמגרש, כך שלא ניתן להאשימה ברשלנות או להטיל עליה אחריות נזיקית.
"כדורגל משחקים 90 דקות"
לאחר ששמע את את טענות הצדדים, השתכנע השופט נאסר ג'השאן כי התאונה התרחשה בהתאם לנסיבות שתיארו התובע והעדים מטעמו.
השופט הסביר, כי בדומה לאמרה הידועה לפיה כדורגל הוא משחק בו 22 שחקנים רודפים אחרי כדור למשך 90 דקות, כלל ידוע הוא שבמגרש אמורים להיות שני שערים בלבד בשני קצותיו, ואז התנגשות בהם יכולה להחשב ל"סיכון סביר".
לעומת זאת, השער השלישי, בו התנגש התובע, היווה מפגע לכל דבר ועניין. השופט קבע כי לו המועצה הייתה טורחת לסמן את גבולות המגרש ומותירה את השער המיותר מחוצה לו – היא הייתה יכולה למנוע את הנזק בקלות. משלא עשתה זאת – הרי שהתרשלה.
עקב מחלוקת בין הצדדים באשר לנכותו של התובע, מינה השופט מומחה מטעם בית המשפט, שקבע לתובע נכות בשיעור של 5%, וציין כי לא נגרמה לו הגבלה תנועתית.
השופט קיבל את דבריו, ולכן דחה את טענת התובע, לפיה הוא מוגבל מלבצע ולהדגים תרגילים שונים במסגרת עבודתו כמורה לחינוך גופני.
לסיכום דבריו, ציין השופט כי לא נראה שהנכות מנעה את התקדמות התובע בחייו המקצועיים או הגבילה אותו גופנית. עם זאת, לנוכח גילו הצעיר, ומתוך ההנחה כי לעולם לא נדע כיצד נכותו תשפיע בבוא היום על תפקודו העתידי, השופט פסק לזכותו פיצוי של 78,500 שקל עבור אובדן השתכרות בעתיד, כאב וסבל, ואובדן פנסיה. בנוסף, חויבו הנתבעות לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,500 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 18,526 שקל.
כדאי לציין שלכך שמדובר בקטין יש משמעות רבה, שכן ככל הנוגע לקטינים, האחריות של המועצה היא מוגברת.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין
* עו"ד גיל הראל עוסק בנזקי גוף.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין