תמונתה של האישה, שכל "חטאה" היה לאכול במסעדה, הופיעה על גבי אוטובוסים ברחבי באר שבע. השופטת: "קשה להניח כי הייתה מצטלמת באופן הזה אילו עמדה מרצונה לצילום".
בית משפט השלום בבאר שבע קיבל באחרונה את תביעתה של אישה שסעדה במסעדת "שווארמה מקס" שבמתחם הקניות "ביג" בבאר שבע, והורה למחזקת המסעדה – חברת "אחים נטע" – לשלם לה 20,000 שקל בגין פגיעה בפרטיות.
השופטת נעם חת-מקוב פסקה כי צילומה של התובעת בעודה סועדת במסעדה, ופרסומו בגודל ענק על גבי אוטובוסים לצורך פרסום המסעדה – מהווה פגיעה בפרטיות שגרמה לתובעת להשפלה ועוגמת נפש.
הצילום התרחש באוגוסט 2009, כאשר התובעת ובתה סעדו במסעדה, ואישה שלא הכירו צילמה אותן. לאחר מכן התובעת הופתעה לגלות שתמונתה – בה היא נראית אוכלת – הופיעה על גבי אוטובוסים של תחבורה ציבורית ברחבי באר שבע.
התובעת סיפרה כי היא סימנה לצלמת להפסיק לצלם, וחשבה שמדובר בצלמת פרטית שמחלקת תמונות לסועדים, ולא לצרכי פרסום. טענתה העיקרית היתה כי מדובר בתמונות מבזות ומשפילות שצולמו ללא הסכמה, ופרסומן גרם לכך שהיא ובני משפחתה סבלו מעלבונות ומבוכה גדולים.
מנגד, הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה, בין היתר משום שבתמונות לא היה דבר מבזה או פוגע, ונועדו להפיץ את השירות הטוב שצוות המסעדה נותן ללקוחותיה.
עוד נטען בין היתר כי התובעת הסכימה או לפחות הסכימה בהתנהגותה – מה שנקרא בשפה המשפטית "הסכמה מכללא" – היות שלא התנגדה לצילום בזמן אמת ולא פעלה למחיקת הצילומים באופן מיידי.
במשפט העיד גם בנה של התובעת, שטען כי בתמונה אמו נראית לועסת, והדבר השפיל אותו וגרם לו עוגמת נפש רבה. לטענתו, המשפחה הגיעה ממולדובה ושם פרסום מסוג זה מהווה בושה.
יכולה להשפיל
בניגוד לעמדת הנתבעת, השופטת חת-מקוב סברה כי התמונה עשויה להשפיל או לבזות את התובעת, וזאת אפילו אם לא היה בפניה עיוות כלשהו, כלומר אפילו אם לא היתה באמצע האכילה. בהקשר זה השופטת סברה כי "עצם פרסומה של תמונה ענקית של התובעת, על גבי אוטובוס יכולה להיות משפילה עבורה ככל שלא רצתה להיות מזוהה עם פרסומות בכלל ועם פרסום הנתבעת בפרט".
כמו כן, השופטת הבהירה כי הדבר מהווה פגיעה בפרטיות "לשם רווח", גם אם הנתבעת לא השיגה רווח בעקבות הפרסום. עצם הכוונה להשיג רווח היא שקובעת.
בהמשך פסק הדין השופטת דחתה את טענת הנתבעת בדבר "הסכמתה" של התובעת, וציינה כי "קשה להניח כי הייתה מצטלמת באופן הזה אילו עמדה מרצונה לצילום".
בכל הקשור לגובה הפיצוי – 20,000 שקל – השופטת התחשבה בכך שהתובעת לא באופן נמרץ להסרת הפרסום עד להגשת התביעה. מאידך השופטת שוכנעה כי לתובעת נגרמה "עוגמת נפש משמעותית". בנוסף לכך, הנתבעת חויבה לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
בתוך כך נדחתה תביעתה של בתה של התובעת, שטענה כי תמונה שלה פורסמה בעיתון מקומי, וזאת מאחר שלא הוכח באופן חד משמעי כי אכן פורסמה תמונה כזו.
- ב"כ התובעות: עו"ד ענת נוי פרי (אלקיים)
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אבי פרץ
עו"ד חיים מכלוף עוסק/ת ב- לשון הרע
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין