זהו התנאי שהציבה הרווחה לבעלה של האם, שביקש לאמץ את בנה – תינוק כבן שנה וחצי – שנולד כתוצאה ממפגש חד-פעמי עם גבר זר בחו"ל. ביהמ"ש לענייני משפחה התקשה להאמין שהרווחה רואה לנגד עיניה את טובת הילד.
הילד נולד במאי 2013 כתוצאה מ"סטוץ" של אמו עם גבר זר שפגשה בטיול באמריקה. לאחר שחזרה לארץ היא הכירה בחור שבאוקטובר 2013 נישאה לו. מאז, בעלה מגדל את הילד ואת בתה בת השבע מנישואין קודמים, כאילו היו ילדיו.
כל שאלה בנושא אימוץ ניתן להפנות לפורום דיני משפחה
מאחר שהאם משתייכת לקהילה קטנה שלא תשמח לקבל את הסיטואציה המורכבת, שמרו השניים בסוד את העובדה שהבעל אינו אביו הביולוגי של התינוק, ובינואר 2014 ביקשו השניים לאפשר לבעל לאמץ את הילד כמה שיותר מהר, לפני שהסוד יתגלה.
אלא שהשניים נתקלו בחומה בצורה מצד העובדת הסוציאלית שמונתה בתיק ויועמ"ש הרווחה, אשר התנו את האימוץ בכך שיספרו לילד – תינוק כבן שנה וחצי, ולאחותו את האמת. לטענת הרווחה, הם חוששים שהמבקשים לא יגלו לילדים את האמת גם בעתיד, והסוד יתגלה באופן לא יזום שיפגע בהם.
שפשף עיניים
סגן נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, לא ירד לסוף דעתם של היועמ"ש והעו"ס.
"... עיינתי שוב ושוב ועוד פעם בפרוטוקול הדיון, תוך שפשוף עיניים להבין אם קורא אני נכונה את אשר אמרה העו"ס לחוק האימוץ: לדבריה יש לזמר כעת לילד בגיל שנה וחצי את הסיפור האמור לעיל ולהמתין לשאלותיו. קראתי והתקשיתי להאמין כי זו אכן טובת הילד וכי טובה זו גוברת קודם כל על אימוצו".
השופט, שהבין ללב ההורים לא הסכים כלל וכלל עם עמדת הרווחה וחיזק את סברתו בעמדת האפוטרופוסית שמונתה לילד, ותמכה באימוץ, ובחוות דעתו של הפסיכולוג המומחה שמינה. המומחה גרס שדווקא ערעור גיבוש זהות האב של הקטין, שרואה במבקש את אביו, עלול לסכן את התפתחותו הנפשית.
המומחה סבר כי יש חשיבות מכרעת לכך שצו האימוץ יינתן במהרה ושהמבקש יירשם כאבי הילד כדי שבתעודת הזהות שלו לא יופיע הכיתוב "האב אינו ידוע".
גם חשיפת הסוד בפני בתה של המבקשת נראתה למומחה הרסנית: "מי יכול להעריך איזו השפעה תהיה למידע זה על תחושת היציבות של פלונית בחייה, ואיזה דמיונות יתעוררו בקרבה בנוגע לאפשרות שיש סודות נוספים הקשורים לשייכותה לאחד מהוריה או לשניהם?... מי יישא באחריות לנזק הנפשי שעלול להיגרם לה עתה במקרה זה? ההורים? השרות למען הילד?"
בעקבות זאת, נקט השופט זגורי בצעד חריג ביותר והכריז על המבקש כאביו המאמץ של הילד מבלי להתחשב בפרוצדורה החוקית הנדרשת. לפי החוק וההלכה הפסוקה, ביהמ"ש לא רשאי להכריז על אימוץ מבלי שהיועמ"ש מגיש בקשה להכרזת הילד כבר אימוץ כלפי האב הביולוגי (במקרה הזה - אדם בלתי ידוע שהסיכוי להתחקות אחריו – קלוש).
ואולם, מאחר שעניין זה אורך בין 4-6 חודשים ולעיתים אף יותר, ובמקרה הזה לא ניתן להמתין עוד, החליט השופט להשתמש בסמכות הכללית לעשות צדק, הנתונה לו לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, והכריז על הקטין כבר אימוץ כלפי אביו הביולוגי, אף ללא התערבות היועמ"ש, ובד בבד נתן צו אימוץ למבקש.
בסופו של דבר ביקש השופט מהמחוקק לשקול לתקן את החוק כך שבמקרים חריגים, יאפשר לביהמ"ש לתת צו אימוץ גם ללא בקשה פורמלית מצד היועמ"ש.
- האפוטרופא לדין: עו"ד גלית ביטון אנקרי
- שמות באי כח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לקריאת פסק הדין פלונים נ' היועמ"ש לחצו כאן
* עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין