בניגוד לחקיקה בעניין תמ"א 38, עד עכשיו לא אפשר חוק פינוי בינוי לכפות על דייר סרבן להיעתר לעסקה. תזכיר החוק עם ההצעה החדשה מציע להעניק לבית המשפט את סמכות הכפייה. אתם מוזמנים להגיש הערות והתנגדויות להצעה עד 4.10.2015.
חוק פינוי ובינוי (פיצויים) נחקק במטרה לעודד התחדשות עירונית שתביא לניצול יעיל יותר של משאבי הקרקע, תסייע בהיבטים חברתיים ותביא לפיתוח וחידוש של תשתיות ציבוריות ושטחים פתוחים. ואולם, החוק דורש שכל בעלי הדירות בבניין יסכימו לעסקת פינוי ובינוי, דרישה המעוררת מצב בעייתי בו בעל דירה יחיד יכול לעשות שימוש לרעה בכוחו ולהשיג עמדת מיקוח בעייתית.
בעל דירה סרבן?
פנו ל - עורך דין פינוי בינוי
בניסיון לעודד סרבנים להסכים לפרויקטים של פינוי בינוי קבע המחוקק בסעיף 2 לחוק כי אדם המסרב סירוב בלתי סביר לעסקה או מתנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, יצטרך לפצות את בעלי הדירות שנפגעו ממעשיו.
צו לפינוי הסרבן
אלא שבפועל עדיין קיים קושי רב בקידום עסקאות פינוי ובינוי, ונראה שהאפשרות לתבוע פיצוי מאותם "בעלי דירה סרבנים", לא מספקת את המענה הדרוש.
לפיכך, הגיש משרד המשפטים הצעה לתיקון החוק. לפי התיקון המוצע, לאפשרות הפיצוי תתווסף עוד סנקציה, לפיה בית המשפט יוכל להכריח את הסרבן לפנות את דירתו לצורך ביצוע פינוי ובינוי.
כך, כשיש הסכמה של רוב מיוחס של בעלי הדירות לביצוע הפרויקט (הגדרת רוב מיוחס לפי החוק היא סבוכה אולם ככלל, מדובר ב- 80% מהדיירים שלפחות 75% מהרכוש המשותף צמוד לדירותיהם, כאשר לפחות 67% מתוכם, ש-67% מהרכוש המשותף בבניין צמוד לדירותיהם, הסכימו לעסקה) יוכל בית המשפט להורות בצו על פינוי הדירה של בעל הדירה הסרבן, ולמנות אדם שיהיה מוסמך להתקשר בשמו לביצוע העסקה.
יש להדגיש שהטלת הסנקציה של פינוי הסרבן, תוטל רק לאחר שבית המשפט הפעיל את שיקול הדעת ומצא שהפינוי מוצדק וסביר בנסיבות העניין, ולאחר שניתנה לסרבן ההזדמנות לטעון את טענותיו.
סנקציה זו דומה לסנקציה הקיימת בביצוע תמ"א 38 (שבה, אגב, לא קיימת סנקציה של פיצוי נזיקי), שם, בנסיבות מסוימות, ניתן לכפות על דיירים סרבנים את הפרויקט על אף הפגיעה לכאורה בזכות הקניין שלהם.
מכאן עולה השאלה האם פגיעה זו בזכות הקניין אינה חמורה מדי. בתמ"א 38 הבניין עובר שיפוץ כשבד"כ הדיירים ממשיכים לגור בו, בניגוד לפינוי בינוי, שבו מפנים את הדיירים מבתיהם כדי ליצור לבניין יסודות חדשים.
הצעת החוק מציינת שאין לחוק השפעה על תקציב המדינה ועל התקן המנהלי, ומכאן עולה שאלה נוספת, והיא האם ניתן לומר שריבוי התדיינויות, בעקבות כפיית הפינוי, לא יגדיל את הנטל על בתי המשפט וגורמים אחרים, באופן המצריך משאבים נוספים מקופת המדינה.
אם גם אצלכם מתעוררות שאלות או הערות להצעת החוק, משרד המשפטים ישמח להתייחסותכם כאן.
לקריאת הצעת החוק
* עו"ד רינת שפרוט עוסקת בפינוי ובינוי
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין