התובעת ביקשה לדחות את מועד הפרישה הקבוע בתקנון קרן הפנסיה כיוון שהיא מעוניינת להמשיך לעבוד, אך בעלה לשעבר התנגד וטען שהדבר לא אפשרי לפי חוק חלוקת חסכון פנסיוני שיצא לפני כשנתיים. ביהמ"ש ניתח את הסוגיה המורכבת לעומק. לאיזו מסקנה הגיע?
חוק חלוקת חסכון פנסיוני נחקק בין היתר כדי לפתור את הבעייתיות שבחלוקת זכויות הפנסיה בין בני זוג גרושים שנים רבות אחרי הגירושים.
אחד הסעיפים החשובים בחוק קובע כי גיל הפרישה לצורך חלוקת הזכויות בין בני הזוג הוא הגיל הקבוע בתקנון קרן הפנסיה, אך מה קורה כשהתקנון קובע גיל פרישה מוקדם ובן הזוג מעוניין להמשיך לעבוד עד גיל הפרישה החוקי (67)? בתביעה שהוגשה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בשנה שעברה עלתה השאלה הזו במלוא עוצמתה.
מתקשים לחלק את הרכוש?
עורך דין משפחה
התובעת והנתבע התגרשו בשנת 2008 ופסק הדין שקבע את חלוקת הזכויות הפנסיוניות ניתן בינואר 2014 – לפני שחוק הפנסיה נכנס לתוקף.
התובעת, שהתקרבה לגיל הפרישה המופיע בתקנון הקרן – 62, ביקשה מבית המשפט להורות על חלוקת זכויות הפנסיה לפי החוק החדש, אך לאפשר לה למשוך את הפנסיה רק כשתפרוש בפועל – כיוון שהחליטה להמשיך לעבוד לפחות עד גיל הפרישה החוקי.
הנתבע התנגד לדחיית החלוקה בטענה שייגרם לו נזק כלכלי רב אם ימתין עוד מספר שנים לקבלת חלקה של התובעת בפנסיה.
העניין הוא שלפי החוק הפנסיוני, בן הזוג שמבקש לדחות את גיל הפרישה חייב לקבל את הסכמת בן זוגו לעשות זאת, וכאן הנתבע לא הסכים לכך.
על כן, התובעת ביקשה לפרש את תקנון הקרן באופן מרחיב המאפשר לה לדחות את מועד הפרישה מבלי שהדבר ייחשב ל"דחיית פרישה" לפי חוק הפנסיה. זאת בפרט לנוכח העובדה שפסק הדין של חלוקת הרכוש ניתן לפני שהחוק היה קיים.
לטענתה, היא עוד לא צברה את שיעורי הפנסיה המקסימליים ואם תידרש לגבות את הפנסיה עכשיו ולפתוח קרן חדשה – תנאיה יהיו גרועים.
הנתבע טען מנגד כי כמובן שאינו מבקש לאלץ את התובעת לצאת לפנסיה אך היא כן צריכה לממש את הקרן בגיל 62 בהתאם להוראות החוק החדש.
משוואה משולשת
סגן הנשיאה השופט אלון גביזון ערך דיון מעמיק בנוגע למערכת היחסים שבין חוק הפנסיה לבין משטרי הרכוש האחרים, והגיע למסקנה שהחוק חולל שינוי מהותי בתחום חלוקת הפנסיה משום שהכניס גורם נוסף למשוואה: הקרן.
עם זאת, לדעתו של השופט, החוק לא ביטל את משטרי הרכוש שקדמו לו משום שבניגוד אליהם, הוא חל על שלושה צדדים ולא רק על בני הזוג.
לפי השופט, אם בעל דין מבקש לחלק את הפנסיה לפי החוק החדש עליו לקבל את הוראותיו על יתרונותיהן וחסרונותיהן. במקרה כזה פסק הדין יחייב את הקרן. מצד שני, הוא יכול לתבוע את החלוקה לפי חוק אחר, חוק יחסי ממון למשל, אך במקרה כזה פסק הדין לא יחייב את הקרן והצדדים יצרכו להסתדר ביניהם.
לגופו של המקרה הנוכחי, השופט קבע כי בתקופה שבה יצא פסק הדין הרכושי של בני הזוג לא נדרשה הסכמה לדחיית הפרישה עד לגיל המחייב בחוק, ולכן לא ניתן לכפות על התובעת לפרוע את קופת הפנסיה שלה טרם פרישתה בפועל.
המשמעות היא שלא ניתן לחלק את הזכויות הפנסיוניות לפי חוק הפנסיה ובני הזוג יצטרכו לבצע את החלוקה בבוא העת, שלא באמצעות הקרן. על כן, התביעה נדחתה אך לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלי חביב
- ב"כ הנתבע: עו"ד עדנה אשכנזי
* עורכת דין דורית ענבר סברדליק עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין