סוכנות הרכב "סנטרל קאר" מכרה רכב אך לא העבירה את הבעלות לקונה. כשהעניין הגיע לבית המשפט התעקש המוכר שהרכב עדיין בבעלותו. בית משפט הכריע בין הצדדים והעביר את הבעלות לקונה מאחר שהוכיח כי רכש אותו בתום לב.
בתחילת אפריל 2011 סיכם אברהם פרטוש על עסקת "טרייד אין" עם סוכנות הרכב "סנטרל קאר יד ראשונה": הוא רכש ממנה רכב חדש מסוג הונדה אקורד, ובמקביל העביר לה את הרכב הישן שבבעלותו, הונדה סיוויק מודל 2010, שהסוכנות התחייבה למכור ולהעביר לפרטוש את התמורה שתקבל עבורו.
לייעוץ בחוזים
פנו ל- עורך דין חוזים
כשבוע לאחר מכן רכש אחד, פרד גרויסמן, את ההונדה ב-128 אלף שקל והובטח לו שהבעלות תעבור על שמו עם קבלת הכסף. אלא שהמועד להעברת הבעלות חלף והסוכנות לא עמדה בהתחייבותה.
כשלגרויסמן התברר שהסוכנות נכנסה להליכי פירוק ושאין עם מי לדבר, הוא החליט לפעול באופן עצמאי ופנה ישירות לפרטוש. אלא שפרטוש, מצידו, סירב להעביר את הבעלות כי הרכב בכלל משועבד לבנק. הוא הסביר שבשביל לרכוש את הרכב החדש הוא נטל הלוואה מבנק הפועלים, ושהסוכנות לא עמדה בסיכום שלהם להחזיר לו את התשלום שקיבלה עבור ההונדה הישנה. כך, נוצר מצב שבנוסף לתשלום המלא עבור הרכב החדש, הוא גם ממשיך להחזיר את ההלוואה.
גרויסמן הגיש לפיכך תביעה נגד הסוכנות, פרטוש והבנק באמצעות עו"ד יעקב בטש. הוא ביקש מבית משפט השלום בתל-אביב להכיר בו כבעל הרכב, שרכש בתום לב. הוא סיפר שהגיע לסוכנות הגדולה והמוכרת בעקבות המלצה של חבר ולרגע לא חשד שהעסקה לא כשרה.
פרטוש טען באמצעות עו"ד טובה כהן שנפל קורבן להונאת הסוכנות, שהתחייבה בפניו בעל-פה לפרוע את יתרת ההלוואה. הוא טען שהמסמכים הראו בבירור שהבעלות נותרה עדיין על שמו ושהיא תועבר רק לאחר שהכספים מהמכירה יגיעו לידיו. לדבריו, התובע עצם את עיניו לדבר הזה, ובכך לא נהג בתום לב.
פרטוש אף הגיש תביעה נגדית, בה דרש שגרויסמן ישלם לו 120 אלף שקל עבור המכונית, או לכל הפחות, יחזיר לו את הרכב.
הסוכנות לא השיבה לתביעה, והבנק, אותו ייצגה עו"ד עופרה אקרמן-שוורץ, סבר גם הוא שהתובע לא פעל בתום לב.
שני הצדדים נפגעו
השופטת שרון גלר קיבלה את התביעה העיקרית ודחתה את הנגדית.
השופטת הסבירה כי במקרה זה שני הצדדים נפגעו מהתנהלותה של סוכנות הרכב, ובשל מצבה הכלכלי הם גם לא יכולים להיפרע ממנה. כך יוצא, שהנתבע נפרד מרכבו מבלי לקבל את התמורה ממכירתו, והתובע נפרד מכספו מבלי לקבל בעלות ברכב שרכש.
השופטת השתמשה בעדויות, בהסכמים ובהשתלשלות העניינים העובדתית כדי להכריע מי מבין הצדדים הפגועים זכאי להיות בעל הרכב, ופסקה לטובת התובע – גרויסמן – שלהתרשמותה פעל בתום לב והתנהל באופן מקובל בעסקאות מסוג זה.
בנוסף, הסכמתו של גרויסמן לשלם את מלוא התמורה עבור הרכב אף שידע כי הוא משועבד, מעידה שהאמין באמת ובתמים שהסוכנות תעמוד בהתחייבויותיה, תטפל בהסרת השעבוד בבנק ותעביר את הבעלות על שמו. אם לא היה סובר כך, חשבה השופטת, כנראה שלא היה נפרד כל כך מהר מכספו.
לפיכך, קבעה השופטת כי השעבוד על הרכב יוסר והבעלות תעבור על שם התובע.
הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יעקב בטש
- ב"כ הנתבע (פרטוש): עו"ד טובה כהן
- ב"כ הנתבע (בנק הפועלים): עו"ד עופרה אקרמן-שוורץ
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין