ביום שנקבע לחתימה על ההסכם שלח ה"רוכש" מייל וביטל את העסקה. המוכרים תבעו אותו בבימ"ש השלום בראשון לציון עבור הנזק שנגרם לו בסך 75 אלף שקל. בשבוע שעבר קבע הרשם הבכיר יניב ירמיהו כי יש לפצות את המוכרים עבור המאמצים שהושקעו במו"מ ובהכנת החוזה.
במסגרת משא ומתן לרכישת דירה בכפר סבא, נפגשו הצדדים במאי 2013 וערכו מסמך בו צוינו תנאים עקרוניים ראשונים לרכישת הזכויות. במסמך נקבעו הסכומים לתשלום עבור הדירה בהתאם למועדים השונים. כך למשל במועד החתימה על הסכם המכר סוכם שהרוכש ישלם 50 אלף שקל.
לייעוץ בתחום
פנו ל- פורום מקרקעין
המוכרים עדכנו את הרוכשים כי הדירה לא רשומה על שמם בטאבו, אולם הסבירו שאין בכך מניעה לביצוע העסקה. ובכל זאת, הוסכם כי המסמך ישוכלל לחוזה מחייב רק כשהבנק יאשר לרוכשים את המשכנתא, ולאחר שיתקבל אישור זכויות לרישום הדירה על שמם.
ביוני 2013 אישר הבנק את המשכנתא לאחר שעיין במסמכים המאפשרים את העברת הזכויות בדירה. מספר ימים לאחר מכן ביקש הרוכש הפחתה של 15 אלף ממחיר הדירה, והוסכם כי מחירה הסופי יעמוד על כ-1.5 מילון שקל. בהתאם לכך נקבע מועד לחתימה.
ביום החתימה שלח הרוכש הודעה בדוא"ל למוכרים, לפיה לאחר התייעצות עם עורך דינו החליט שלא לרכוש את הנכס. "לא נוכל לפרט את נימוקי החלטתנו והחלטתנו הינה סופית", כתב הרוכש שחזר בו.
בינואר 2015 הוגשה נגדו תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בראשון לציון. לשיטת המוכרים, ביטול העסקה שנעשה לאחר משא ומתן היה חסר תום לב, זאת בייחוד כשהנתבע ידע שהם מתכוונים לעבור דירה ותלויים במכירת דירתם לצורך כך.
לפיכך ביקשו המוכרים פיצוי כולל של 75 אלף שקל המורכבים מעליית המע"מ, נזק לא ממוני ופיצוי מוסכם שנכתב בטיוטת הסכם המכר.
הרוכש לעומתם טען שהמשא ומתן התארך כי המוכרים התעכבו בהעברת המסמכים. ההסכם לא נחתם משום שלא התגבשה הסכמה על מועד פינוי הדירה, ובעקבות הייעוץ המשפטי במסגרתו נאמר לו שלא לרכוש אותה בשל אי רישומה והסיכון הכרוך בעסקה.
לא נהג בהגינות
הרשם הבכיר יניב ירמיהו קבע כי לא ניתן לייחס למסמך העקרונות מעמד מחייב, משום שלא הייתה החלטה מגובשת לחתימה על ההסכם. בלשון משפטית יותר – לא הייתה "גמירות דעת".
עם זאת, הרשם ציין כי המשא ומתן הגיע כבר לשלב מתקדם, וניתן לצפות מהצדדים לנהוג בהגינות גוברת. הודעת הנתבע כי הוא מסיים את המשא ומתן ביום המיועד לחתימה על ההסכם מבלי לפרט את החלטתו, אינה עומדת בסטנדרט ההתנהגות המצופה, קבע הרשם. "ככל שהייתה נמסרת הודעה מפורטת, ללא שלילת הידברות, יכולים היו התובעים לפעול לתיקון או הבהרת הנדרש. אלא שזכות זו נמנעה מהם".
לאור האמור, נקבע כי על הנתבע לפצות את התובעים ב-20 אלף שקל. הרשם הסביר כי סכום זה נפסק עבור המאמצים שהושקעו במשא ומתן ובהכנת החוזה, ועבור הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעים. עם זאת מסכום זה יקוזזו 12,500 אלף שקל שהם הרווח של התובעים ממכירת הדירה לגורמים אחרים.
את רכיב המע"מ דחה הרשם ירמיהו משום שהוא בכל מצב היה עולה, ובנוגע לפיצוי המוסכם בטיוטת ההסכם, הרשם הסביר כי העניין אינו רלוונטי, שכן ההסכם מעולם לא נחתם.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין ארז הראל עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין