המעסיקה טענה כי פיטרה את העובדת בעקבות תפקוד לקוי ולאחר שגילתה כי שיקרה בקורות החיים שלה. אף שהאמין למעסיקה, קבע ביה"ד לעבודה כי אסור היה לפטר את האישה ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. מנגד, גם האישה תצטרך לפצות.
בסוף 2008 התקבלה אישה לעבודה בתור סגנית מנהלת פיתוח עסקי בחברת העוסקת בייבוא והפצה של ציוד רפואי. כמה חודשים אחר כך, ולאחר שהודיעה שהחלה בטיפולי פוריות, היא זומנה לשיחה, שבסיומה התבקשה שלא להגיע למשרדי החברה.
לשאלות בנושאי עבודה:
כנסו לפורום דיני עבודה
האישה הגישה תביעה בביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב נגד מנהלי החברה והמנהלת הישירה שלה, לפיצויים על פיטוריה מחמת טיפולי פוריות ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים. החברה הגישה תביעה נגדית לפיצויים בגין גזל סודות מסחריים.
התובעת טענה, בין היתר, כי מאז שהודיעה על הטיפולים חלה הידרדרות ביחס כלפיה, הוטלו עליה משימות שאינן ניתנות לביצוע והיא זומנה לשיחות תכופות שבהן נאמר לה כי אינם מרוצים מתפקודה, הכל על מנת "לתפור לה תיק" שיאפשר את פיטוריה.
לדבריה, בשיחה האחרונה הוצבו בפניה שתי אפשרויות: לסיים ב"טוב", כלומר בהסכמה, או ב"רע", תוך איומים בהליכים משפטיים ובפגיעה בשמה. לטענתה, פיטוריה היו שלא כדין ומבלי שקוים לה שימוע.
החברה טענה, בין היתר, כי התובעת היא שהתפטרה, שכן לאחר השיחה היא נטלה מהחברה מסמכים סודיים תוך גזל סודותיה המסחריים והותירה את מפתחות משרדה על השולחן.
התובעת השיבה בטענה שהמסמכים – שממילא לא מכילים מידע סודי ולא נעשה בהם שימוש –הוחזרו לחברה.
החברה המשיכה וטענה, כי סיום העבודה נבע מסיבות ענייניות הנוגעות לחוסר מקצועיותה והתנהלותה של התובעת, בין היתר בשל איחורים רבים ואי ביצוע הנחיות. בנוסף, נטען כי התובעת עסקה בעיסוקים אחרים בזמן העבודה ותוך שימוש במשאבי החברה.
החברה אף טענה כי התובעת שיקרה בקורות החיים ובראיונות העבודה בכל הקשור לניסיונה, כישוריה ותקופות העסקתה.
חודש לאחר שפוטרה פנתה החברה לשר התמ"ת אך בקשתה להתיר את הפיטורים נדחתה, וגם הערעורים עליה.
הפרה את החוק
השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה כי החברה הפרה את חוק עבודת נשים, בכך שפיטרה את התובעת ללא היתר מהממונה.
כמו כן, השופטת סברה כי לתובעת לא נערך שימוע כדין, וקבעה כי היא זכאית לפיצוי בשל כך, שמחד יגלם את פיטוריה בתקופה רגישה בה היא עוברת טיפולי פוריות ומאידך, את תקופת העסקתה הקצרה והתנהלותה.
עם זאת, השופטת הסבירה כי התובעת אינה זכאית לפיצוי מכח חוק שוייון הזדמנויות בעבודה, כיוון שלא הוכח כי היא פוטרה עקב טיפולי הפוריות.
השופטת גם קיבלה בחלקה את תביעת החברה, לאחר שהשתכנעה כי התובעת אכן הציגה בפניה מצגים כוזבים טרם קבלתה לעבודה, ואף ביצעה עבודה נוספת על חשבון שעות עבודתה.
בסיכומו של דבר, נקבע כי החברה תפצה את התובעת בסך כ-130,000 שקל בגין אובדן השתכרות, 25,000 שקלים בגין עוגמת נפש, ו-30,000 שקלים בשל אי עריכת שימוע והפרת חוזה העבודה.
מנגד, התובעת תפצה את החברה ב-8,500 שקל בגין הצגת מצגי שווא וניהול משא ומתן שלא בתום לב, ו-6,260 שקל בשל ביצוע עבודה נוספת על חשבון החברה.
החברה תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
* משרד עו"ד אגו בועז גבאי עוסק בדיני עבודה.
** הכותבים לא ייצגו בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין