בימ"ש השלום ברחובות קיבל את התביעה שהגישה החברה הציבורית בחלקה, לאחר שקבע כי בעוד שאח אחד הוכיח זכאות לפי החוק, האח השני נכשל בכך.
הדירה המדוברת ממוקמת ביבנה והושכרה על ידי עמידר לבני זוג בשנת 1972. כ-7 שנים לאחר מכן, התרחבה המשפחה, ועמידר השכירה להם גם את הדירה הצמודה, והדירות אוחדו.
לייעוץ בתחום הנדל"ן:
עורך דין נדל"ן
בני המשפחה גדלו ועזבו את הקן, ובשלב מסוים אבי המשפחה נפטר והאם נשארה להתגורר בדירה. שניים מילדי המשפחה עברו לגור עם אמם לפני פטירתה כדי לטפל בה, שהלכה לעולמה ב-2011.
במועד כלשהו, הדירות פוצלו בשנית והאחים נכנסו לגור בהן, כל אחד עם משפחתו. בשלב זה הם ביקשו מעמידר לתת להם לגור בדירות כ"דיירים ממשיכים", אך זו דחתה את הבקשה מהסיבה שהאחים לא עמדו בתנאי החוק: האחד, שדייר ממשיך צריך לגור עם הזכאי ארבע שנים לפני פטירתו, והשני, שלדייר הממשיך לא היתה דירה בחמש השנים שלפני פטירת הזכאי. למרות זאת, האחים לא פינו את הדירות.
משכך, תבעה עמידר את פינוי האחים בבימ"ש השלום ברחובות. היא טענה, כי האח הראשון גר עם האם רק מ-2010, והאח השני לא גר עימה בקביעות. כמו כן, טענה כי כל אחד מהאחים היה בעלים של דירה אחרת בתקופה הקובעת.
האח הראשון, מובטל ובעל חובות בהוצאה לפועל, המתקיים מקצבת נכות חודשית של 1,700 שקל בחודש, טען שעמדת עמידר שגויה. לטענתו, הוא גר בדירה יחד עם אמו 4 שנים לפני פטירתה והעיד שכנה שצידדה בגרסתו . הוא הסביר שאמנם לא שינה את כתובת מגוריו, אך זאת כדי להימנע מעיקולים על רכוש אימו עקב חובותיו. עוד הוא טען כי אמנם הייתה לו דירה אחרת, אולם בתקופה הקובעת הדירה עברה בפועל לידי גרושתו, ולכן, גם אם היה רשום כבעלים, הייתה זו בעלות טכנית בלבד.
האח השני, נשוי ואב לשלושה ילדים, המוכר לשירותי הרווחה בין היתר בשל התדרדרותו לסמים, סיפר כי עשה מאמץ להשתקם, אך מצבו הכלכלי אינו טוב, ולא יהיה זה צודק להותירו ללא קורת גג. גם הוא טען שגר עם אמו זמן רב לפני שנפטרה, משנת 2002, תוך צירוף עדויות שכנים.
בעלות = יכולת שימוש
השופטת מירב כפיר קיבלה את טענות האח הראשון. השופטת הוסיפה כי עצם העובדה שהיה רשום כבעל דירה נוספת אינה אומרת דבר אם לא יכול היה להשתמש בדירה בפועל. הבעלות אליה התכוון המחוקק, הבהירה השופטת, היא בעלות פונקציונאלית ולא רק רישום פורמאלי. "שהרי ככל שיש זכויות רשומות במקרקעין ולא ניתן לעשות בהן כל שימוש ואין מהן הנאה לבעליהן, מדובר באדם נזקק", כתבה השופטת בפסק הדין וקבעה כי האח הוא "דייר ממשיך".
ואולם, לגבי האח השני, קבעה השופטת שהעדויות לפיהן גר עם אימו מ-2002 אינן מהימנות וכי מגוריו בבית האם לא היו קבועים. השופטת ציינה כי אמנם גם הוא מעורר אהדה לנוכח נסיבות חייו הקשות, אך החוק אינו מאפשר לפסוק במקרה זה לפנים משורת הדין, לנוכח החוסר בדיור ציבורי והחובה לחלוקת משאבים שוויונית בין הזכאים. בהתאם, קיבלה השופטת את התביעה לפינויו, אך הורתה לעכב את מועד הפינוי בכשלושה חודשים, על מנת לאפשר לו ולמשפחתו להתארגן.
השופטת לא קבעה הוצאות משפט מאחר שהנתבעים יוצגו ע"י הסיוע המשפטי.
- שמות באי הכח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד איתן חיים עזריה עוסק בתחום הנדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.pskadin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין