בעקבות מידע שגוי שמסרה עיריית תל-אביב לבעלי קרקע בשכונת נווה-צדק, הם בנו עליה במפלס נמוך יותר ממפלס הכביש. ב-2004 הם הגישו נגדה תביעה לפיצוי על ירידת הערך של דירותיהם. לפני כשבוע, למעלה מעשור מאז הגשת התביעה, הסאגה המשפטית הסתיימה.
בשנת 1996 נבנה על קרקע בשכונת נווה צדק שבתל-אביב בניין, שבהסתמך על מידע תכנוני שגוי שניתן לבעלי הקרקע על-ידי העירייה, הוצב במפלס נמוך יותר ממפלס הכביש שהיה אמור להיסלל במקום.
לייעוץ בנושא היתרי בנייה:
פנו לעורך דין תכנון ובניה
התוצאה הייתה שדירותיהם של בעלי הקרקע נבנו מתחת למפלס הקרקע: חלונות המרתפים פונים אל מתחת לכביש, הנוף שנשקף מקומת הגג נפגע, הדירות סובלות מחשיפה לרטיבות מתמשכת ומחסור באור.
אחת מבעלות הדירה תיארה גם את הפגיעה בפרטיותה בשל המיקום הנמוך של חלונות קומת הקרקע שלה. לדבריה, כל עובר ושב צופה לעבר דירתה, ובנווה צדק – שכונה תיירותית במיוחד – יש הרבה כאלה. היא גם ציינה שלא אחת, התיישבו אנשים על אדן החלונות כאילו מדובר בספסל ציבורי.
בשנת 2004, שלושת בעלי הדירות, שלטענתם נגרמו לנכסיהם נזקים בלתי הפיכים, תבעו מהעירייה פיצוי של למעלה ממיליון שקל בבית משפט השלום בתל-אביב. תחילה התביעה נדחתה, אך במסגרת ערעור שהגישו התובעים לבית המשפט המחוזי, הוסכם כי העירייה תפצה את התובעים על ההטעיה התכנונית, ובתנאי שיוכיחו את הנזקים שנגרמו להם.
העירייה אחראית
התיק הועבר לבית משפט השלום, ובינואר 2014, כעשר שנים לאחר הגשת התביעה הראשונית, בימ"ש השלום קבע שהעירייה תישא אך רק במחצית משווי ירידת הערך, שהוערך בסכום של כ-800 אלף שקל, כיוון שהתובעים לא פעלו להקטנת נזקיהם.
גם על קביעה זו הגישו התובעים ערעור. הפעם הם טענו כי ביהמ"ש לא היה רשאי להחליט לפתע שלא כל האחריות מוטלת על העירייה, שעה שהדבר נקבע במפורש על ידי ביהמ"ש המחוזי. הערעור התקבל והתיק הוחזר שוב לדיון בנזקים בבית משפט השלום בתל-אביב.
השופטת רחל ערקובי, שעיינה בחוות הדעת של שמאי המקרקעין מטעם התובעים ומטעם העירייה, החליטה לקבל את מלוא חוות דעתו של השמאי מטעם התובעים והורתה לעירייה לשלם להם את מלוא הנזקים שנגרמו להם, בתוספת פיצוי על עגמת נפש.
העירייה, שהעבירה לתובעים את מחצית הסכומים בהתאם לפסק הדין הראשוני שחייב אותה, תצטרך לפיכך להשלים את הפיצוי: לבעלת דירה אחת עליה להוסיף עוד 225,500 שקל על ירידת ערך ו-75,000 שקלים על עגמת נפש. לבעל דירה נוסף היא תשלם עוד 131,625 שקלים על ירידת ערך ו-30 אלף שקל על עגמת נפש, ולבעל הדירה האחרון היא תוסיף עוד 36 אלף שקלים. בסך הכל, הפיצוי הועמד על 885,250 שקלים שאליהם יתווספו הפרשי ריבית והצמדה.
כמו כן תישא העירייה בהוצאות התובעים בגובה של 20% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובעים: עו"ד אילן יונש
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרון המר
* עו"ד גיל איזנברג, שותף בחברת עורכי הדין איזנברג-גולדמן, עוסק במיסוי עירוני, בניה ונדל"ן
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין