בעקבות תביעה שהגיש בעל הנכס לפני כחמש שנים הורה בית המשפט לאגודה שמפעילה את בית הכנסת "קהל חסידים" שבירושלים לפנות אותו לאלתר ולשלם את חובה.
בית הכנסת "קהל חסידים" פועל מזה עשרות שנים בקומה הראשונה של מבנה הממוקם ברחוב יואל סלומון שבירושלים. בשנת 1967 הוכרזה אגודת בית הכנסת כדיירת מוגנת בשניים מתוך שלושת החדרים בקומה.
לשאלות בתחום המקרקעין:
פנו לפורום מקרקעין של אתר פסקדין
לפני כחמש שנים, תבע הבעלים הנוכחי של המבנה את האגודה בבית המשפט השלום בירושלים. לטענתו, האגודה אינה משלמת את דמי השכירות זה למעלה מ-40 שנה, ובמקביל עורכת שימוש שלא כדין בחדר השלישי.
בנוסף, טען התובע שהאגודה ביצעה שינויים מהותיים בנכס ללא רשות, ובין היתר, שברה את הקיר בחדר השלישי ובנתה מחסן ושירותים בחצר.
התובע דרש מבית המשפט את פינויה של האגודה מהמקום עקב הפרה יסודית של הסכם השכירות, וכן דמי שכירות בסך 70,000 שקל עבור השימוש בחדר השלישי. בנוסף, הוא ביקש שהאגודה תחזיר את מצב הנכס לקדמותו.
האגודה – שסיפרה כי בית הכנסת משרת אנשים מזדמנים בעיקר לתפילת מנחה ומעריב – ביקשה לדחות את התביעה. לדבריה, הסיבה לכך שלא שילמה את השכירות הייתה כי מעולם לא נדרשה לעשות זאת, וגם לא ידעה למי לשלם.
כך, סיפרה האגודה, שבשנות ה-60 בעל הבית דאז סירב לקבל תשלום בטענה שאינו רוצה דמי שכירות מבית כנסת, ורק בשנים האחרונות החלה לקבל דרישות תשלום. בנוסף, דחתה האגודה את הטענה לפיה אין לה זכויות בחדר השלישי, וציינה כי במשך עשרות שנים היא עשתה בו שימוש בהסכמה.
באשר לשינויים, היא טענה כי בוצעו לפני לפחות 35 שנה, ושתיקת התובע מעידה על כך שהסכים להם. לסיכום, ביקשה האגודה מבית המשפט להתחשב בה, ולמנוע את פינויה מטעמי צדק.
צריכים לשלם
השופטת עירית כהן הבהירה בתחילה, כי מאז שנת 1967 ועד לשנים האחרונות, לא נדרש בית הכנסת לשלם שכירות. בנוסף, התובע גם לא הציג כל ראיה שדרש את פינוי החדר השלישי, ולכן השופטת קיבלה את הטענה לפיה התובע ויתר על דמי השכירות ועל פינוי החדר במהלך אותן שנים.
כמו כן, מכיוון שהשינויים בנכס התבצעו כבר בתחילת שנות ה-80, דרישת התובע להחזיר את המצב לקדמותו נדחתה מטעמי התיישנות.
עם זאת, השופטת הבהירה כי מהרגע שבעל הדירה דרש את דמי השכירות ואת פינוי החדר, האגודה הייתה מחויבת להיענות לדרישותיו. אלא שאנשי האגודה המשיכו להשתמש בחדר, ולא עשו דבר על מנת לקדם את תשלום דמי השכירות, דבר המהווה עילת פינוי.
"אכן, אין להקל ראש אף במשמעות פינויו של נכס המשמש כבית כנסת", כתבה השופטת, אך החליטה בכל זאת להורות על פינוי תוך דחיית הבקשה למנוע את הפינוי מטעמי צדק. בתוך כך ציינה השופטת כי בסמוך למקום ישנם בתי כנסת נוספים הפתוחים למתפללים.
לבסוף, הורתה השופטת לאגודה לפנות את הנכס תוך חודשיים, ולשלם לתובע דמי שכירות ראויים בסך 57,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יורם ספרן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יונתן כהן
* עורך דין שמעון האן עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין