קבוצת "טומי הילפיגר" תבעה בעלי חנות בגדים על הפרת סימן מסחר. המחוזי קיבל את התביעה ופסק להילפיגר פיצוי של 457 אלף שקל. החנות והקבוצה ערערו לעליון: הראשונה טענה שהמחוזי הגזים והאחרונה שהפיצוי לא מספיק. מה נפסק?
חברת "מחסן היבואן 42", המייבאת לארץ מותגי יוקרה בינלאומיים, פתחה ב-2008 חנות בבני ברק וקראה לה – "מחסן היבואן טומי הילפיגר". בחנות נמכרו מותגים שונים, ובעיקר מוצרי "טומי הילפיגר". לאחר שקבוצת הילפיגר ביקשה מבעלי החנות להשמיט את שמה השתנה השם ל-"מחסן היבואן".
לכתבות נוספות בנושא:
עם זאת, כדי לקדם את המכירות בחנות, הקימו בעלי החנות אתר אינטרנט, שכתובתו tommy4less.co.il ובשלב מסוים אף צבעו את החנות בצבעי הלוגו של המותג – אדום, כחול ולבן.
קבוצת טומי הילפיגר והיבואנית הרשמית הגישו תביעה נגד החנות ובעל השליטה בה בביהמ"ש המחוזי בתל אביב. הם טענו, בין היתר, שהשימוש בשם החנות "מחסן היבואן טומי הילפיגר" פגע בסימן המסחר הרשום של המותג ונעשה ללא אישורן, תוך הטעיית הצרכנים כאילו מדובר בחנות של יבואן רשמי.
תביעתן התקבלה בחלקה ונפסק להן פיצוי של 457 אלף שקל על הפרת סימן מסחר, בצירוף ריבית והצמדה. כמו כן, אסר על בעלי החנות להשתמש בסימן המסחר הרשום של המותג בשם החנות, בשם המתחם של האתר ובצבעי הלוגו.
החנות ובעליה סירבו להשלים עם פסק הדין, וערערו לביהמ"ש העליון. לטענתם, מכירת מוצרי טומי הילפיגר בייבוא מקביל לזה של היבואן הרשמי לא מהווה הפרה של סימן המסחר ולא מטעה אף צרכן. מנגד, הקבוצה והיבואנית הגישו גם הן ערעור, בו עתרו להגדלת סכום הפיצוי.
הטעיית לקוחות
השופטת דפנה ברק ארז קבעה, כי ייבוא מקביל אמנם אינו מהווה, כשלעצמו, הפרה של סימן המסחר, אולם במקרה זה, השימוש בשם המעצב כשם העסק, כן הטעה לקוחות לחשוב שמדובר ביבואן רשמי של המותג. משכך, המערערים כן הפרו את סימן המסחר ואף עוולו בגניבת עין בהקשר זה.
עם זאת, השופטת קבעה, כי לאחר שהשם הוחלף ואינו נושא עוד את שם המעצב, אין בעיה עם השימוש בצבעי המותג. לשיטתה, אין סיבה שצרכנים יטעו לחשוב שמדובר בחנות הפועלת תחת חסותו של הילפיגר רק מעצם צביעתה בצבעי הלוגו, בפרט כשמדובר בחנות פשוטה הממוקמת בסביבה לא יוקרתית.
גם השימוש במילה tommy בשם המתחם של האתר אינה הפרת סימן מסחר. השופטת קבעה שאין להפריז בחשיבות שם המתחם, שכן ממילא מרבית הגולשים לא מגיעים לאתר דרך הקלדת השם בדפדפן, אלא באמצעות מנוע חיפוש או לחיצה על קישור מאתר אחר. לאתר עצמו קוראים "מחסן היבואן", כך שסביר להניח שהגולשים לא סבורים שזהו אתר של רשת הילפיגר עצמה.
לבסוף, השופטת קיבלה את הערעור באופן חלקי, והורתה על הקלות בצו המניעה של המחוזי: הצו יאסור על המערערים להשתמש בשמו של הילפיגר כשם החנות ויחייב אותם להבהיר ללקוחותיהם, באופן אקטיבי ושוטף, כי אינם פועלים בחסות המותג. אך יבוטל ככל הנוגע לשם המתחם ולצבעי החנות. בהתאם, השופטת גם הפחיתה את הפיצוי שהושת על המערערים ל-100 אלף שקל.
ערעור המשיבות נדחה, והן חויבו בהוצאות של 25 אלף שקל.
המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור והשופט יורם דנציגר הצטרפו לפסק הדין.
* עו"ד איל ברנדט עוסק בקניין רוחני.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין