שנה אחרי שיזמית בנייה התחייבה למכור דירה בפרויקט בגבעת אולגה, היא הודיעה לרוכש כי בעצם היא לא בעלת הדירה ולא תוכל לממש את ההתחייבות. 6 שנים לאחר מכן בית המשפט הורה לה לפצות את הרוכש על הנזקים שהסבה לו התנהלותה. באילו נזקים מדובר?
בתביעה שהוגשה לפני כ-6 שנים נגד יזמית הבנייה "עדן לבונה" האחראית על פרויקט "מול כפר הים" שבגבעת אולגה, נטען כי היזמית הפרה התחייבות למכור דירה בפרויקט בהתאם להסכם שנחתם עמה בשנת 2009.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
התובע טען כי בהסכם התחייבה החברה למכור לו דירת ארבעה חדרים תמורת 770 אלף שקל. עד למועד הגשת התביעה הוא שילם כבר 10,000 שקל כפיקדון, והתחייב לשלם סך נוסף של 80,000 שקל צורך התקנת תוספות שונות בדירה כמו תריסים וריצוף מיוחד.
החברה הבטיחה לו, לדבריו, כי יקבל את המפתח לדירה שנה וחצי מיום קבלת היתר הבנייה אך לאחר שהיתר הבנייה התקבל היזמית הודיעה לו שהיא לא יכולה למכור לו את הדירה מכיוון שהיא לא שייכת לה אלא לבעלי הקרקע.
שנתיים אחרי הגשת התביעה פסק בית המשפט המחוזי בחיפה שהיזמית אכן הפרה את ההתחייבות כלפי התובע, אך עם זאת, לא ניתן לאכוף את החוזה עמו. משכך, נקבע כי התובע רשאי לתבוע מהיזמית פיצויים על הפרת ההתחייבות בבית משפט השלום.
בשנת 2013 הוא הגיש את התביעה הנוספת לפיצוי של 844,800 שקל על הפרת החוזה. התובע הסביר כי הסכום שהוא דורש מהווה את ההפרש בין המחיר שהוסכם עליו לבין שווי הדירה הנוכחי, דמי שכירות ששילם מהיום בו היה אמור לקבל את הדירה ועד להגשת התביעה, דמי תיווך ופיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לו.
היזמית טענה כי עצם העובדה שבית המשפט קבע שלא ניתן לאכוף את ההסכם אינה אומרת שהוא בוטל.
לטענתה, התובע, בתור הנפגע, היה צריך להודיע לה על ביטול ההסכם תוך זמן סביר מהיום בו הודיעה כי אינה יכולה למכור את הדירה (ממש כמה חודשים לאחר החתימה לטענתה).
מעבר לזה, התובע כשל בחובתו להקטנת הנזקים כשהעדיף לשבת בחיבוק ידיים במקום להידבר עם בעלי הקרקע או לרכוש דירה חלופית. בנוסף, התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק משמעותי במועד בו נודע לו על הפרת ההסכם.
התחכמות לשמה
השופט אייל דורון מבית משפט השלום בחיפה סבר כי טענת היזמית בדבר ביטול ההסכם היא התחכמות לשמה, כיוון שבית המשפט המחוזי פסק במפורש שההסכם בוטל.
עם זאת, השופט הסכים עם הנתבעת בסוגיית הנזקים וקבע כי התובע לא הוכיח את זכאותו למלוא הפיצוי באמצעות ראיות, ולמעשה הוא זכאי לכמחצית מסכום התביעה.
לאחר שהשתכנע כי אלמלא הפרת ההסכם מצידה של הנתבעת, התובע היה כיום בעל הדירה, קבע השופט דורון כי הוא זכאי לפיצויי קיום – פיצוי שנועד לשקף את התועלת הכספית שהיה מפיק אילו הנתבעת הייתה מקיימת את ההסכם.
את פיצויי הקיום העריך השופט בסך של 300 אלף שקל – סכום ההפרש בין שווי הדירה ביום בו הייתה אמורה להימסר לידיו (ולא שווייה הנוכחי כפי שביקש) לבין שווי הרכישה בהתאם להסכם.
בנוסף, השופט פסק לו פיצוי של 78,000 שקל לכיסוי דמי שכירות מהתקופה בה ציפה לקבלת הדירה ועד הגשת התביעה, וכפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו.
בסך הכל היזמית תשלם לתובע 378,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 40,100 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יוסף סגל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שמואל אריאלי
* עורך דין תומר ברבי עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין