לפסק הדין זיו איסחקוב נ' נציגות הבית המשותף ואח'
פסק דין בעניינו של בחור שהתחשמל במגרש חניה ותבע את העיריה וחברת החשמל, הוליד הנחיה חדשה הקובעת שהנתבעות אחראיות לתקינות כל המתקנים הפרטיים הגובלים בשטחים ציבוריים. ומי ישלם לבחור שנפצע?
בשנת 2004, כשהיה כבן 17, שהה התובע עם חבריו במגרש חנייה של בניין בתל אביב. לטענתו, כשניסה לעבור מעל לגדר המגרש, חש בזרם חשמלי שהצמיד אותו לגדר מבלי יכולת להתנתק ממנה לפרק זמן של מספר דקות. כשהצליח לבסוף להתנתק מהגדר, ידו השמאלית השחירה כתוצאה מהתחשמלות וכל גופו היה מפויח.
מספר שעות לאחר מכן הובהל התובע לבית החולים בעקבות חולשה, כאבים ודפיקות לב בלתי סדירות. הוא שוחרר לאחר שלושה ימי אשפוז. לדבריו, הוריו התקשרו למוקד חברת החשמל וצוות הבדיקה שנשלח מטעמה איתר כי אירעה תקלה במתקן החשמל הציבורי באותו בניין ובלוח החשמל של עיריית תל אביב.
גדר חשמלית "פרטית"?
התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד נציגות הבניין, עיריית תל אביב וחברת החשמל. לטענת התובע, שלוש הנתבעות התרשלו והן אחראיות לפצותו בגין נזקיו.
אחריות חברת החשמל נובעת מהעובדה שהגדר חוצצת בין הבניין לבין המדרכה, שהיא שטח ציבורי, וגם עובר אורח שהלך במדרכה יכל להתחשמל ממנה. כמו כן, טען, כי חברת החשמל מחויבת לדאוג לתקינות מתקניה.
אחריות העירייה נובעת מפקודת העיריות, המקימה את חבותה לדאוג לבטיחות ברחובותיה, ואחריות הבניין נובעת מכך שהגדר בתחומו.
חברת החשמל והערייה טענו, כי מתקן החשמל אינו נמצא תחת אחריותם, שכן הינו מתקן פרטי שמהווה חלק מהרכוש המשותף של הבניין. לכן, טענו השתיים, כי האחריות לנזקי התובע מוטלת על נציגות הבניין.
בנוסף, טענו, כי הכרה ברשלנותן תביא לכך, שיוטלו עליהן חובות פיקוח ובדיקה של מתקנים פרטיים בבנייני מגורים, מה שיגרור מעמסה כספית ניכרת.
רשלנות כוללת של הרשויות
השופט מנחם (מריו) קליין קבע, כי כל הנתבעות אחראיות לנזקו של התובע וכולן התרשלו בתפקודן. השופט הוסיף, שמחובת העיריה וחברת החשמל לדאוג לתחזוקת מתקניהן, ככל שהם גובלים במרחב הציבורי. מכיוון שהנתבעות כלל לא חשבו שמתפקידן לבדוק את המקום או לדרוש אישורי תקינות תקופתיים, הרי שהן הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע, ועליהן לשלם על כך.
עוד אמר השופט, כי אחריות זו לא תביא לקריסה כלכלית, כטענת הנתבעות, כיוון שניתן להטיל את הוצאות הבדיקות של המתקנים השונים על בעלי הרכוש המשותף.
באשר לנציגות הבניין המשותף, נקבע כי היא אחראית כלפי דיירי הבית ומבקרים בתחומה לתפקוד תקין של מתקני הבניין, ומשלא עמדה בו הרי ניתן לקבוע את רשלנותה.
לפיכך נפסק, כי הנתבעות ישלמו לתובע 260 אלף שקל בגין הפסדי שכר להווה ולעתיד, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. כמו כן, בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בגובה 15.2% מסכום הפיצוי שנפסק.
החידוש: הגדלת האחריות של העירייה וחב' החשמל
לדברי עו"ד אורית פרלמן שמסיאן, העוסקת בדיני נזיקין, "טוב עשה בית המשפט שחידש חידוש וחייב את העירייה וחברת החשמל לדאוג גם לתחזוקתם ולבטיחותם של מתקנים פרטיים הגובלים בשטח ציבורי. בכך הגדיל בית המשפט את גבולות האחריות שלהן באופן משמעותי ומעתה, במקרה של נזק גוף בשטח פרטי ממתקן שהרשויות נושאות באחריות כלפיו, הנפגע לא יאלץ להוכיח מכוח איזה חוק או פקודה נושאות הרשויות באחריות לנזקו.".
לפסק הדין זיו איסחקוב נ' נציגות הבית המשותף ואח'
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין