ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
22577-07-09
10/12/2013
|
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין
|
- נגד - |
התובע:
זבולון זיו איסחקוב
|
הנתבע:
1. נציגות הבית המשותף של הבניין ברח' רובינשטיין 59 2. תל אביב 3. 3.חברת חשמל לישראל בע"מ 4. 2.עיריית תל אביב - יפו
|
פסק-דין |
פסק דין
רקע והשתלשלות עניינים בתיק זה
מונחת בפניי תביעתו של מר זבולון זיו איסחקוב, יליד 1987 (להלן: "התובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו בעקבות התחשמלות מגדר מתכת אשר מקיף את מגרש החניה של הבניין ברחוב רובינשטיין 59 (להלן " הבניין") ומהווה חלק מהרכוש המשותף. בבניין פועלת נציגות בית משותף (להלן: "הנתבעת").
עיריית תל אביב- יפו הינה רשות מקומית אשר בתחום המוניציפאלי שלה נמצא הבניין בו ארעה התאונה. היא אחראית מכוח פקודת העיריות לתקינותם ובטיחותם של רחובותיה והמדרכות הנמצאות בתחום שיפוטה (להלן: "העירייה").
חברת החשמל הינה חברה ממשלתית המספקת חשמל לתושבי מדינת ישראל מכוח חוק החשמל, תשי"ד-1954 (להלן: "חברת החשמל"), והתקנות שהותקנו על פיו. במקרים המתאימים שלושת הנתבעות יקראו להלן: "הנתבעות".
ד"ר דני פישר, מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם בית המשפט קבע כי כתוצאה מהתאונה לתובע נותרה נכות צמיתה בתחום הנפשי בשיעור של 10% לפי סעיף 34(ב) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
לאחר שהגישו הצדדים תחשיבי נזק מטעמם הצעתי ביום 5.5.13 כי ינסו להגיע להסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט. משהודיעו הצדדים שלא מקבלים את הצעת בית המשפט, לא היה מנוס מלקבוע את התיק להוכחות.
בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 28.11.2013 העידו מטעם התביעה התובע עצמו, גב' סוזנה גבריאלוב, ומר אדוארד גבריאל. מטעם ההגנה העידו מר דורי לזר והמהנדס מר שלום לוי.
יש לציין כי בתיק זה הוגש כתב הגנה להודעת צד ג', כאשר הודעת צד ג' לא הוגשה כדין, ומשכך הליך זה נמחק בפתח דיון ההוכחות.
טענות הצדדים
ב"כ התובע המלומד טען כי ביום 5.7.04 שהה התובע עם חבריו במגרש החנייה של הבניין המוקף בגדר אבנים, ומעליה גדר מתכת המשולבת בעמודי תאורה. התובע ניסה לעבור מעל צמח, אחז בידיו בגדר, כאשר לפתע חש בזרם חשמלי אשר גרם לו להיצמד לגדר מבלי יכולת להתנתק ממנה לפרק זמן של מספר דקות, כאשר כל אותו פרק זמן חש את הזרם בגופו, עם רעד מתמיד של כל השרירים בגוף, עד שלבסוף הצליח להתנתק מהגדר ונותר מפויח ויד שמאל שחורה כתוצאה מן ההתפחמות (להלן: "התאונה").
עוד באותו לילה, חש התובע בחולשה ניכרת וכאבים בשרירי גופו ודפיקות לב בלתי סדירות, ובשל כך הוא פנה למוקד של "מכבי שירותי בריאות". שם עבר בדיקת א.ק.ג. אשר בעקבותיה הובהל לבית חולים וולפסון בשל חשד של פגיעה מערכתית בשרירים, ואושפז לפרק זמן של 3 ימים, לבדיקות והתאוששות.
בעקבות דיווח שנעשה ע"י הורי התובע בסמוך לאירוע למוקד של חברת החשמל, נשלח צוות בדיקה מטעמה אשר איתר את מקור ההתחשמלות במתקן החשמל הציבורי בבניין, וכן מתקלה וליקויים בלוח החשמל של הנתבעת.
ב"כ התובע טען כי האחריות חלה על שלושת הנתבעות לפצות את התובע בגין נזקיו: הנתבעת כבעלת המקרקעין ואחראית על תחזוקתה השוטפת של מתקניה. אחריות חב' החשמל נובעת מכך שהיכן שיש סמכות יש גם חבות. אם חברת החשמל יש לה סמכות לנתק את הזרם מהמתקן הציבורי בבניין, משמע שגם מוטלת עליה החובה לבצע ביקורות לגבי המתקן הזה במיוחד כאשר המתקן הזה מספק חשמל למערכת תאורה היקפית שאומנם מקיפה מגרש חניה של בניינים, אך יחד עם זאת אותה גדר היא גם מפרידה בין הבניין לבין התחום הציבורי. הגדר חוצצת בין הבניין לבין המדרכה שהיא שטח ציבורי (ובאותה מידה שהתובע נפגע מצד הפנימי של הבניין יכל עובר אורח תמים במדרכה להתחשמל באותה גדר מהצד של הרחוב). חברת החשמל היא זו שמורה לוועד הבית לבצע תיקונים והיא לא מחדשת את אספקת החשמל לאותו מתקן אלא לאחר ביקורת שעשתה במתקן ציבורי.
לא זו בלבד, אלא מכוח העובדה שהגדר משולבת עם עמודי התאורה, והיא נחשבת לחלק מהמדרכה, הדבר הופך את התאורה גם לתאורה שנמצאת במרחב ציבורי, הגם שמקור הזרם שלה הוא בשטח הפרטי ולמתקן הפרטי, וכשיש לחברת החשמל אחריות לתאורה שנמצאת במרחב הציבורי. בנתונים אלה, יש לה אחריות גם על עמודי התאורה שממוקמים על המדרכה.
באשר לעירייה, טען ב"כ התובע המלומד כי היא חבה בפיצוי מכוח סעיפים 235, 236 לפקודת העיריות אשר מגדירים את אחריות העירייה לבטיחות הרחובות. הרחוב בכללו כולל גם כביש וגם מדרכה. הגדר הוא חלק מהמדרכה, ולכן ישנה אחריות של העירייה לגדר אשר מורכבת מבסיס אבנים ומעליה גדר משולבת ממתכת בה משולבים עמודי תאורה. משכך, אחריות העירייה היא גם על עומדי התאורה והגדר שנחשבים חלק מהמדרכה.
הנתבעת הגישה כתב הגנה מטעמה לא חתום, ולא התייצבה לדיון ההוכחות ונראה שניהול ההליך לא היה בראש מענייניה.
ב"כ העירייה המלומד לא הכחיש את התרחשות התאונה, אך ציין כי המסמכים הרפואיים וגרסת התובע סותרות את גרסת העד מטעמו, חברו הטוב, אשר נכח בזירת האירוע, ובכך נותר התובע עד יחיד שהינו בעל דין והוא לא אמין כלל בקשר לנסיבות התאונה הנטענות.
עוד טען ב"כ העירייה כי אם תתקבל גרסת התובע לגבי נסיבות ההתחשמלות, אזי האחריות רובצת רק על כתפי הנתבעת, וכי צירוף העירייה וחברת החשמל הינו רק ניסיון לחפש "כיס נוח" יותר לגבות ממנו כסף שכן החצר שבו התחשמל התובע הינו שטח פרטי, וכי מערכת החשמל ממנה נפגע התובע היא מערכת פרטית של הבניין.