התובע היה במעמד של "עובד ארעי", וחשב שפוטר בשל היעדר תקן לעובד קבוע. בפועל, הוא פוטר כיוון שלא עבר מבחן פסיכולוגי. השופטת: החברה הייתה צריכה ליידע.
התובע התקבל לעבודה כמחסנאי בשנת 2001, ולאחר מכן עבר לתפקיד "פועל רשת". לאורך השנים הוא הועסק כ"עובד ארעי", תחת הסכמים קיבוציים שונים.
לשאלות על דיני עבודה:
פורום דיני עבודה
מדי שנה הייתה החברה מוסרת לו הודעה על הארכת העסקתו "הארעית" בשנה. משנת 2009 ההודעה כללה גם את האמירה שהעסקת העובד תוכל להימשך עשר שנים לכל היותר, כלומר עד 2011, בהתאם למערך ההסכמים הקיבוציים בחברה.
בסוף 2010 התקופה עמדה להסתיים והוא זומן לשימוע. נציג ועד העובדים ציין את העובדה שהממונים מרוצים מעבודתו ושקיים תקן קבוע במחלקה.
כמה ימים לאחר השימוע, העובד קיבל מכתב שלפיו העסקתו תסתיים בפברואר 2011. במקביל, החברה בחנה את האפשרות של קליטת העובד לקביעות, אבל לא יידעה אותו על כך. כחלק מהתהליך, הוא התבקש לעבור מבחן פסיכולוגי.
התוצאות לא היו מספיקות, ועל כן הנהלת מחוז צפון בחברה הגיעה מסקנה שאין להעביר את העובד ל"קֶבע".
כחודשיים לאחר מכן, האיש פוטר בנימוק של היעדר תקן לקביעות, כפי שנכתב במכתב הפיטורים. בעקבות זאת, הוא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.
הוא טען, בין היתר, כי הופלה לעומת עובדים זמניים אחרים שקיבלו חריגות, אך לא פירט את טענותיו בעניין זה.
בנוסף, התובע טען שלא זומן לשימוע לאחר שנמצא שאינו מתאים לקביעות ולא ניתנה לו הזדמנות להתמודד עם הסיבה האמיתית לפיטוריו – אי עמידה במבחן הפסיכולוגי.
חברת החשמל טענה כי הליך הפיטורים של התובע לא היה שונה מעניינם של כל העובדים הארעיים, שעבודתם הסתיימה בשל חלוף תקופת ההעסקה המרבית, גם אם הממונים עליו היו מרוצים מתפקודו.
בנוסף, החברה טענה כי אין לבוא אליה בטענות על כך שבדקה את התאמתו של התובע לקביעות, ואין לבוא אליה בטענות על שלא הודיעה לו על כך שהתברר כי אינו מתאים.
כאילו לא קרה
השופטת דלית גילה דחתה את טענות האפליה של התובע, והבהירה שהאפשרות להעסיק עובד ללא קביעות הוגבלה ל-10 שנים בתקופה הרלוונטית, הייתה ידועה לכל ומקובלת על העובדים.
כמו כן, ציינה השופטת, גם אם במקרים בודדים התאפשרה העסקת עובד מעבר לתקופת הארעיות, מסיבות שונות, הדבר אינו מעיד דווקא על הפליה, כי אם על אבחנה מותרת.
עם זאת, השופטת קבעה שהחברה "חטאה בכך שלא הציגה בפני התובע את הסיבה האמיתית לפיטוריו, שלא היתה סיום תקופת הארעיות, גרידא, אלא, אי עמידה בבחינה לקראת קביעות, כפי שקבעה הפסיכולוגית".
ראוי שאדם ידע מה הטענות כלפיו, ובזמן אמת, הסבירה השופטת. בעת השימוע דובר עם התובע על כך שעומדת להסתיים התקופה בה ניתן להעסיקו כעובד ללא קביעות.
לאחר מכן, החברה לא הודיעה על כך שאי הצלחתו בבחינה היא שהביאה להפסקת הליך קליטתו לקביעות, אלא פשוט המשיכה כאילו לא קרה דבר. לתובע לא ניתנה הזדמנות להתמודד עם מסקנות הבחינה, שהכשילה את הקביעוּת.
"מדובר בנתון משמעותי, המשנה את עילת הפיטורים ולכן היה צריך ליידע את התובע, בעוד מועד" כתבה השופטת, וקבעה שאין הצדקה להתנהלות כזו.
אף אם אין לבטל את עצם הפיטורים, הפגם בהתנהלות זו בהחלט מצדיק פיצוי, קבעה השופטת והורתה לחברת החשמל לפצות את התובע ב-92,000 שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יאיר ארן ואח'
- ב"כ הנתבעת: עו"ד חגי ורד ואח'
* עורך דין אילן בן חמו עוסק בדיני עבודה, תאונות עבודה וביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין